הרחם הוא ביתו של העובר במשך תשעה חודשים. שם העובר מתפתח ושם מסופקים לו כל צרכיו. אבל מה בדיוק קורה שם, ברחם? מהם האיברים שמסייעים לגדילתו של העובר ולהתפתחותו התקינה? ומה תפקידם של השליה, שק מי השפיר וחבל הטבור, שאנו שומעים עליהם כל הזמן? לפניכם סקירה קצרה.
שק מי שפיר
שק מי השפיר אשר בתוך הרחם, הוא המקום שבו התינוק שוהה וצף עד סמוך ללידה. שק מי השפיר מורכב למעשה משני קרומים דקיקים אך חזקים, קרום חיצוני אשר דבוק לדופן הרחם וקרום פנימי הקרוב יותר לעובר. בתוך השק נמצאים מי השפיר שבהם העובר מוקף, אשר מגנים עליו לאורך ההיריון.
מי השפיר מורכבים בתחילה בעיקר רק ממים, ובמהלך ההיריון מתווספים אליהם חומרים נוספים, ובהם כל רכיבי התזונה להם התינוק זקוק – חלבונים, פחמימות, מינרלים, סוכרים ומלחים. לקראת סוף ההיריון מי השפיר מורכבים בעיקר מהשתן של העובר.
כמות מי השפיר הולכת וגדלה בהדרגה במהלך ההיריון, במקביל לגדילת הרחם. מי השפיר מספקים לעובר את צרכיו התזונתיים, אבל בנוסף הם גם מגנים עליו מזיהומים, משמשים כבולמי זעזועים ומגנים על העובר מחבלות שונות ועוזרים בשמירה על טמפרטורה קבועה של העובר. מן השבוע ה-16 ואילך, העובר מתחיל לשאוף ולבלוע את מי השפיר – הוא בולע מים ומפריש אותם בחזרה אל מי השפיר בצורת שתן. המים מתחדשים כל כמה שעות. לקראת הלידה מתרחשת ירידת מים, כאשר שק מי השפיר פוקע והמים מתחילים לדלוף החוצה.
* כל בדיקות האולסטרסאונד שיש לבצע במהלך ההריון>>
שילייה
השליה, הממוקמת בדופן הרחם, היא איבר שמתפתח ביחד עם העובר במהלך ההיריון. לשליה תפקיד חשוב מאוד בכך שהיא מספקת לעובר חמצן, מזון ונוגדנים שונים, ומנגד – היא מפנה מגוף העובר את הפסולת שנאגרת בגופו. זאת ועוד, השליה מייצרת הורמונים המסייעים להתפתחות היריון תקין, והיא מהווה גם מעין שכבת מגן נוספת שמגנה על העובר מחבלות שונות.
השליה מהווה גם מעין סנן, שמונע מעבר של חומרים מסוכנים מהאם לעובר, אם כי לא באופן מלא, ולכן ההמלצה החד משמעית לא לעשן, לא לשתות אלכוהול ולהימנע מסמים ומתרופות מסוימות במהלך ההריון עומדת בעינה. לא בכדי הלידה מסתיימת באופן רשמי לא עם יציאת התינוק אלא רק לאחר שהשליה נפלטת החוצה מן הרחם.
חבל הטבור
חבל הטבור הוא מעין צינור, המורכב מווריד ומשני עורקים העטופים במעטפת שמכילה חומר דמוי ג'לטין. חבל הטבור מחבר בין השליה לבין הטבור של העובר, ודרכו עובר המזון אל העובר, וההפרשות והפסולת עוברים מן העובר בחזרה אל האם. לאחר הלידה חותכים את חבל הטבור, ובכך מנתקים את התינוק מן האם והתינוק צריך להתחיל לספק בעצמו את צרכיו, ובהם נשימה, אכילה ושתייה.
לחבל הטבור תפקיד חשוב ביותר, אך הוא עלול לגרום גם לסיבוכים ולסיכונים בעת הלידה, כמו כריכת חבל הטבור סביב צוואר התינוק (מה שעלול לגרום לחנק).
איך בוחרים מלווה לחדר לידה? כל התשובות בכתבה>>
