כל מה שמעניין הורים אצלכם במייל! הטבות, מבצעים, פרסים, כתבות ועוד המון דברים טובים | רשמו אותי עכשיו

כל מה שרצית לדעת על בדיקות אולטרסאונד בהריון

במהלך ההריון עוברת האישה מספר בדיקות אולטרסאונד שנועדו לעקוב אחר התפתחות העובר ולאתר מומים אצל העובר. לפניכם רשימת הבדיקות המלאה
בדיקות אולטרסאונד בהריון
צילום: שאטרסטוק

בדיקות האולטרסאונד נועדו לבדוק את התפתחות העובר ולחשב את גילו, ומאפשרות ממש לראות את העובר ואת מערכות גופו. באמצעות הבדיקות ניתן לגלות גם את מין העובר ולאתר מומים ומחלות כרומוזומליות בעובר (חשוב לציין שלא כל המומים מתגלים בבדיקת האולטרסאונד).

מכשיר האולטרסאונד שולח גלי קול לעבר הגוף, כשחלקם מוחזרים ומתורגמים לתמונה שניתן לצפות בה על גבי מסך. בדיקת האולטרסאונד נחשבת לבדיקה בטוחה, ובמהלך ההריון עוברת האישה כ-5-6 בדיקות אולטרסאונד. ישנן בדיקות המתבצעות באמצעות מתמר (סורק) ואגינלי המוחדר אל הנרתיק, וישנן בדיקות המתבצעות באמצעות מתמר חיצוני המונח על הבטן.

שבוע 7-10 להריון: בדיקה ראשונה

בדיקה וגינלית שבה נקבע גיל ההריון ומיקום שק ההריון – בתוך הרחם או מחוצה לו. בבדיקה זו נבדק ונמדד גם דופק העובר וניתן לגלות האם מדובר בעובר יחיד או בהריון מרובה עוברים.

שבוע 11 עד סוף שבוע 13: בדיקת שקיפות עורפית

בדיקה שנועדה לאתר מומים כרומוזומליים בעובר, ובעיקר תסמונת דאון. בבדיקה זו בודקים אזור בעורפו של העובר, שבו מצויה שכבת נוזל (הנעלמת לקראת השבוע ה-15). בבדיקה נמדד קוטר הנוזל במילימטרים. כשקוטר שכבת הנוזל הוא מעל 2.5-3 מ"מ, מופנית האישה להמשך ייעוץ ואולי לביצוע בדיקת מי שפיר או סיסי שליה, כדי לשלול או לאשש את החשד לתסמונת דאון. הבדיקה מתבצעת באמצעות מתמר המוצמד אל הבטן, ובמקרים מסוימים מתבצעת הבדיקה באופן וגינלי.

כדאי לדעת: במקביל לבדיקת השקיפות העורפית, מתבצעת בדיקת סקר ביוכימי, שהיא בדיקת דם לאישה, אשר בודקת שני חלבונים ויכולה, יחד עם בדיקת השקיפות העורפית, להעריך את הסיכון של תסמונת דאון בעובר. בדיקה זו מתבצעת לאחר השקיפות העורפית ובסמוך אליה.

חשוב לזכור: בדיקת השקיפות העורפית ובדיקת הסקר הביוכימי הראשונה אינן מגלות 100% מהמקרים, ולחילופין – ייתכן שהסיכון לתסמונת דאון יהיה גבוה, אולם העובר הינו בריא. לכן יש להמשיך ולבצע בדיקות, ובהן בדיקת סקר ביוכימי שני בשליש השני להריון, ובמידת הצורך בדיקות נוספות כגון בדיקת מי שפיר וסיסי שליה.

שבוע 13-17: סקירת מערכות מוקדמת

בבדיקה זו נבדקות המערכות בגוף העובר ותפקודן, והיא נועדה לאתר מומים שונים. זוהי בדיקה שנעשית בדרך כלל בצורה וגינלית. היא אורכת כחצי שעה ובודקת בצורה יסודית רשימה של מערכות, ובהן הגולגולת והמוח, ארובות העיניים והשפתיים, הריאות, 4 מדורי הלב, קיבה, כליות, חבל הטבור וחיבורו לעובר, עמוד השדרה ומערכות ואיברים נוספים. כמו כן בבדיקה זו נבדקים מיקום השלייה, כמות מי השפיר, תנועות עובר ודופק העובר, וניתן בבדיקה זו אף לקבוע את מינו של העובר, אך לא באופן מוחלט.

חשוב לדעת שלא כל המומים ניתנים לגילוי בבדיקה זו. בהמשך ההריון (בין השבוע ה-19 ל-25) מתבצעת סקירת מערכות נוספת, הבודקת מערכות ואיברים שמתפתחים בשלב מאוחר יותר של ההריון. בין השאר יכולה להעלות הבדיקה ממצאים מחשידים להימצאות תסמונת דאון, שיובילו לביצוע בדיקות נוספות כגון מי שפיר או סיסי שליה.

שבועות 19-25: סקירת מערכות מאוחרת

סקירת מערכות נוספת המתבצעת בשלבי הריון מתקדמים יותר, כשמערכות נוספות של העובר מתפתחות. בדיקה זו נועדה לאתר מומים בעובר, ומשלימה את הסקירה המוקדמת. הבדיקה בודקת את מערכות גופו של העובר ואת תפקודן, וסוקרת בשנית גם את המערכות שנבדקו בסריקה המוקדמת. כן תתבצע בדיקה של גודל העובר, מיקום השליה וכמות מי השפיר.
הבדיקה מתבצעת באופן בטני (כלומר שהמתמר נמצא על בטן האישה). סקירת המערכות המאוחרת נמצאת בסל הבריאות, אולם כדאי לבצע גם את הבדיקה המוקדמת, שיכולה לאתר מומים בשלבים מוקדמים של ההריון.

חשוב לזכור: הבדיקה אינה מאתרת 100% מהמומים.

שבועות 30-33: הערכת גדילה ומשקל

בבדיקה זו, הנעשית בעזרת מתמר בטני, מתבצעת הערכה של קצב גדילת העובר, והיא מסייעת באיתור עובר קטן או גדול יחסית לגיל ההריון. בבדיקה זו נבדקים גם מצג העובר, מיקום השליה וכמות מי השפיר.

בבדיקה זו נמדדים קוטר דו רקתי של הגולגולת, היקף הראש, היקף הבטן ואורך עצם ירך אחת. שקלול הנתונים נותן הערכה של משקלו של העובר. הערכת המשקל חשובה לצורך מעקב אחר התפתחות תקינה של העובר ולאיתור בעיות.

בדיקת אולטרסאונד מכוונת

בדיקה המתבצעת לפי צורך שעלה בעקבות בדיקות קודמות, שנועדה לבדוק מערכות מסוימות, איבר מסוים או את מצב העובר.

בין השבועות 18-22 ובהפניית רופא: בדיקת אקו-לב עובר

בדיקת אולטרסאונד בטנית (ולא וגינלית), המתבצעת במקרים שבהם קיים חשש למום בלב העובר, כגון חשד שעלה בסקירת המערכות הראשונה, עבר תורשתי של מומים בלב מצד האם או מצד האב, מחלות רקע של האם, נטילת תרופות על ידי האם שעלולות לפגוע בהתפתחות לבו של העובר (כמו תרופות נגד אפילפסיה), מחלות זיהומיות בהריון, רקע של מחלות לב במשפחה ועוד. הבדיקה אינה מתבצעת באופן שגרתי ומתבצעת בהפניית הרופא המטפל.

מדובר בבדיקה המתבצעת במכשיר אולטרסאונד מיוחד, הבודקת את מבנה לב העובר ואת תפקודו. בבדיקה נבדקים כלי הדם היוצאים ונכנסים אל הלב, חדרי הלב, קצב הלב ועוד. את הבדיקה מבצע קרדיולוג ילדים שמומחה בביצוע הבדיקה, והיא מאתרת הפרעות בקצב ובתפקוד הלב ומומים שונים.