פעמים רבות אני נשאלת מתי הגיל הנכון לבסס הרגלי אכילה. התשובה הכנה היא שכל גיל הוא נכון. הרגלים הם צורות התנהגות המבוצעות כמעט תמיד באופן דומה. הרגלים יכולים להיות בריאים וטובים או פחות טובים. כבר עם לידת התינוק ישנם עקרונות חשובים שיוכלו לסייע לכם לבסס אצלו הרגלי אכילה בריאים לחיים. לפניכם הרגלים שכדאי לייצר אצל התינוק (וגם אצלכם), וכאלה שכדאי להימנע מהם.
1. יחס מכבד לאוכל ולמי שאוכל אותו
גופו הקטן של התינוק יודע לאותת בפניו מתי הוא רעב. כאשר גופו של התינוק חש כי רמות הסוכר בגופו יורדות, מתעוררת בגופו אותה תחושה של חוסר נעימות שתוביל לחוסר שקט. חפשו אחר סימני הרעב המוקדמים של התינוק (ראו סימני רעב ושובע): זה הזמן הנכון להתחיל בארוחה.
זכרו מחשבה חשובה: אתם אחראים על הגשת המזון לתינוק. התינוק הוא זה שיסמן מתי הוא רעב, שבע וכמה בדיוק דרוש לו לאכול.
התנהלו כך סביב ארוחה נוזלית (הנקה או ארוחה מבקבוק), וכך גם לגבי אכילה של מזונות טחונים או מוצקים.
פעמים רבות הרצון שלנו שהתינוק יסיים את המנה/הצלחת אינו תואם לצרכיו האמתיים. הימנעו ממצבים שבהם אתם "משכנעים" את התינוק לסיים את המנה. כך תשמרו על יחס מכבד כלפיו ותזכו לשיתוף פעולה גם בארוחה הבאה.
מתי מסיימים ארוחה?
יש לכבד את התינוק ולהיות קשובים לאותותיו. הזזת הראש, דחיפת הפטמה או הסטת הבקבוק ביד הם סימנים ברורים שיש להקשיב להם, ואם התינוק מביעם, יש להפסיק את ההאכלה.
2. דוגמה אישית – גם באכילה!
חיקוי הוא מודל לימודי משמעותי אצל תינוקות (וגם אצלנו), ועל כן מומלץ להורים לספק מודל אכילה בריא לתינוק.
כבר משלב המזונות הטחונים, סביב גיל 5-6 חודשים, צרו סביבה בטוחה וטובה לתינוק המעודדת אכילה. ממש כמונו, תינוקות הם יצורים חברתיים המחפשים מקומות בטוחים ונעימים להשתלב בהם. כאשר תינוק רואה את ההורה אוכל, הוא יכול לחוש ביטחון סביב אותה חוויה של אכילה. דאגו לאכול בנוכחות התינוק, ובפרט בזמן הארוחה שלו. לא תמיד זה פשוט להאכיל ולאכול יחד, ובכל זאת נסו לסגל לעצמכם אכילה של פרי או ירק (או מנה מורכבת יותר אם מזדמן לכם) בזמן האכלת התינוק.
נסו לאכול מאכל שבו תוכלו לכבד את התינוק כדי שאם יביע עניין במנה שלכם, תוכלו לשתפו בטעימה. מחקרים מצביעים כי סביבת אכילה בריאה וחשיפה למגוון מזונות רחב ובריא הינן בעלות משמעות גדולה גם לשנות התבגרותו של התינוק, כך שגם אם הוא אינו אוכל את אותם המזונות בילדותו, תעמוד לזכותכם סביבת האכילה שיצרתם סביבו גם בבגרותו.
3. תקשורת: אין משיחין בשעת הסעודה – או שבעצם כן?
שעת הארוחה היא הזדמנות בריאה וטובה ליצירת קשר סביב שולחן האוכל. אפשר לחלוק חוויות שחווינו במהלך היום או לחלוק את מחשבותינו על חוויות הצפויות להתרחש. תינוקות יכולים לספוג אפילו את טון הדיבור כמדד לרמת הנינוחות בארוחה, ולהסתייע באווירה שתיווצר כמעודדת אכילה. אני מנצלת את שעת הארוחה ליצירת חוויה משותפת – הארוחה היא גם זמן טוב לשיחה על צבעים, גדלים וטעמים (חמוץ/מתוק).
אל תחששו לדבר בזמן האוכל. שיחה היא אינטראקציה טובה וחשובה, ובוודאי תרצו כי תינוקכם ישתף וישוחח עמכם גם כשיגדל.
4. עצמאות: אפשרו לתינוק לקחת חלק פעיל בארוחה
בחודשים הראשונים לחייו, תלוי התינוק בהוריו באופן מוחלט. כבר בתחילת ההאכלות, אפשרו לתינוק לקחת חלק פעיל בארוחה. מתן כפית בידו ישדר לו מסר נעים של שותפות וכי גם הוא אחראי על האכילה.
לקראת גיל 8+ חודשים ובהתאם להתפתחותו המוטורית של התינוק, תוכלו לשלב מוזנות גסים יותר בארוחותיו, שיעודדו אותו לאכילה עצמאית ובשלה יותר (קראו עוד על מעבר לאוכל אצבע).
פיתוח יכולות עצמאיות הוא שלב חשוב בתהליך התפתחותו של התינוק. יש לעודד אותו לאכילה עצמאית בגיל המתאים, על מנת לשמר את ההיענות מצידו לאכילה.
"עד אתמול הוא אכל מעולה! ופתאום הוא רואה את הכפית וסוגר את הפה" – סביב גיל 9-10 חודשים, ישנם תינוקות שלפתע מסרבים לאכול. תינוקות גדלים לעיתים מהר יותר ממה שאנחנו יכולים לצפות. במקביל לגדילה הפיזית שלהם, הם גם גדלים ומתפתחים מבחינה רגשית. סירוב כמו זה המתואר, יכול לנבוע מתוך הרצון של התינוק להאכיל את עצמו.
על מנת ליצור מצב שבו התינוק לא נועל את פיו – עודדו אכילה עצמאית לאורך הדרך כולה ואפשרו לו להתנסות בהאכלה שלו את עצמו. חישפו את התינוק למזונות מוצקים במקביל למזונות הטחונים. כך יוכל לשבוע מהמזון הטחון וללמוד את פעולת הלעיסה של המזון הגס.
הרגלים שכדאי להרחיק משולחן האוכל
1. הסחות דעת – או: איך נימנע מהשמנה או אכילה לקויה בעתיד?
סביבת האכילה צריכה להיות חופשיה מהסחות דעת. תינוקות צריכים לקשר בין תחושת הרעב שהפגינו לקבלת המזון, ולא להצגת קרקס, למנחת מטוסים, לצעצוע או לטלוויזיה. המטרה היא ליצור הקשרים בריאים בין התחושות הפנימיות של התינוק, היכולת שלו להביען והתגובה ההולמת של המטפל. גם במקרה של תינוקות המסרבים לאכול – מכל סיבה שהיא – יש להימנע מהסחות דעת העלולות לייצר תלות וליצור זירה בעייתית סביב זמן הארוחה.
** תינוקות רבים הזקוקים להסחות דעת, עלולים לדרוש "הגברה" בהסחה. כלומר: אם בעבר יכלו להסתפק בשיר או ריקוד, ייתכן שתרגישו כי כעת הם צריכים העצמה של הגירוי בכל האכלה, כמו טלוויזיה, אייפד או קהל של אנשים שמנסים לשכנע את הילד לאכול.
הרגלים, כאמור, מתבססים כבר בתחילת החיים. אכילה נשנשנית – של ארוחות קטנות ומרובות תוך כדי צפייה במסכים או משחק, עשויה להשתמר לאורך שנים ובהמשך אף להוביל למצבים של השמנה, או לחילופין חוסר עלייה במשקל.
2.התניות – או: למה לא כדאי להאכיל רק בגן השעשועים או להבטיח לתינוק עוגייה?
תינוקות אוכלים כדי לגדול. לא כדי לשמח את אבא, אמא או סבתא. אלא אם… הם סירבו לאכול ופתאום הרגישו כמה דאגה ועניין זה מעורר. מפתיע לראות תינוקות מאוד צעירים שכבר סיגלו התנהגויות שונות שמפתיעות אפילו אדם מבוגר. למשל: תינוק שמניד ראשו לשלילה מיד עם הגעת הכפית או תינוקת שרגילה לאכול רק כאשר יש מולה קהל רקדנים וזמרים שינעים עבורה את זמן הארוחה…
כל פעולה המקושרת עם האכילה, אכילה רק מחוץ לבית או אכילה רק בהתניה של "קינוח" הנעשית על מנת "לדרבן" את הילד לאכול, עשויה להוביל למצב של משא ומתן סביב הארוחה – כך שבתחילה יספיק שיר פשוט, ובהמשך תידרשו להופעה מתוחכמת על מנת שהילד יאכל.
