אפס הפרדה אחרי הלידה: מה זה אומר?

תשכחו מביות מלא, חלקי או גמיש – המחלקה החדשה במרכז הרפואי מאיר, מציעה ליולדת להישאר צמודה לתינוק מהלידה ועד השחרור הביתה. תינוקייה? לא בשבילנו!
בלי להיפרד לרגע (צילום: שאטרסטוק)

פעם נשים לאחר לידה אושפזו במחלקת יולדות, בעוד התינוקות שלהם הועברו לתינוקייה. מאז הבינו גם בעולם הרפואה שתינוק זקוק לנוכחות אמו, ממש כמו שהיא זקוקה לנוכחותו מיד לאחר הלידה. במשך שנים השתרשו המושגים ביות מלא, ביות חלקי וביות גמיש המתייחסים לפרק הזמן בו התינוק שוהה ליד מיטת האם במחלקת יולדות. מחלקה חדשה שנפתחה בבית החולים מאיר, מציעה גישה חדשנית עוד יותר – "אפס הפרדה" בין התינוק לאם.

מה זה בעצם אומר? "ביות מלא יש לנו כבר שנים רבות", מסבירה ד"ר טל בירון-שנטל, מנהלת היחידה לרפואת האם והעובר במרכז הרפואי מאיר. "אפס הפרדה זה צעד אחד קדימה, והמשמעות היא שמרגע שהתינוק נולד הוא צמוד לאמו, לאורך כל זמן השהות שלה בבית החולים. זוהי מחלקה מיוחדת שהותאמה במיוחד לטיפול גם ביולדת וגם בתינוק, האחיות הוכשרו לכך במיוחד, והחדרים עוצבו בהתאם".

בכל חדר יש מקסימום שתי יולדות, כשביניהן ישנה מחיצה מלאה המאפשרת פרטיות. מלווה נוסף יכול לשהות לצד היולדת למשך 24 שעות, לסייע לה בטיפול בתינוק ולשמור עליו בזמן שהיא הולכת למקלחת או לשירותים.

בנוסף, כל הבדיקות והחיסונים לתינוק נעשים צמוד להוריו, במחלקה עצמה. "במחלקה הרגילה, אחרי הלידה האישה קיבלה את התינוק להנקה ולבונדינג ראשוני. אחרי פרק זמן מסוים הוא נלקח לתינוקייה בליווי האב לתהליך קבלה הכולל בדיקות ראשונות ומתן חיסונים, בזמן שהאמא הועברה למחלקת יולדות ועברה שם הליך קבלה", מתארת ד"ר בירון-שנטל. "במידה והאם רצתה ביות מלא, האחיות וידאו שהיא התאוששה, ואז יכלה להיות עם התינוק עד השחרור הביתה. השינוי הגדול עכשיו זה שבכלל אין תינוקייה והתינוק כל הזמן עם האמא או עם המלווה הנוסף. זה שינוי של ממש בתפיסת העולם".

לדברי ד"ר בירון-שנטל, בספרות המדעית והרפואית הוכח כי תינוקות הנמצאים קרוב לאמם מיד לאחר הלידה יונקים טוב יותר, וגם תהליך ההיקשרות נעשה בצורה אינטואיטיבית וטובה יותר. "ההתמודדות הראשונית של האם בטיפול התינוק נעשית עם עזרה וליווי של הצוות הרפואי הנוכח במחלקה כל הזמן", היא מוסיפה. "זה יכול לתרום לתחושת הביטחון באמהותה".

מי יכולה לבקש לשהות בתנאי אפס הפרדה?

"בגלל שזו מחלקה ללא תינוקייה, על האמא להיות כשירה, ללא מחלות רקע קיצוניות. רק אם מהלך הלידה היה תקין, והתינוק והאם אינם זקוקים להשגחה רפואית, הם יכולים להגיע למחלקה. אין בעיה להיות במחלקה לאחר לידת תאומים. גם לאחר לידת ואקום או לידה ממושכת, במידה והאמא והתינוק מרגישים טוב, הם יכולים להיות באפס הפרדה, ובמקרה הצורך המלווה מסייע להן. כרגע נשים לאחר ניתוח קיסרי אינן יכולות להיות במחלקה, מכיוון שהן לא עצמאיות ב-24 שעות הראשונות".

האם יש צורך לבקש מראש את המחלקה החדשה?

"אנחנו מציעים את האופציה לכל מי שמתאימה, וכל יולדת יכולה לשאול ולקבל תשובה מנומקת האם היא מתאימה או לא למחלקת אפס הפרדה. צריך לקחת בחשבון שהמקום מוגבל. אני מקווה שבעתיד נמצא את עצמנו מתמודדים עם בעיית מקום, ואז הביקוש ייצור הרחבה של המחלקה. הקונספט החדש דורש היערכות מבחינת מבנה וכוח אדם. לצערי, אלו כרגע עדיין מוגבלים".

לד"ר בירון-שנטל חשוב לציין כי ישנן נשים שהקונספט אינו מתאים להן – וזה בסדר גמור. "כמו לידות טבעיות, גם הרעיון של אפס הפרדה נשמע מדהים בתיאוריה. בפועל יש נשים שרוצות לנצל את הזמן שאחרי הלידה כדי לישון ולצבור כוחות. ברגע שאינן יכולות למסור את התינוק לתינוקייה, זה פשוט לא מתאים להן ואנחנו מכבדים גם את זה", היא מדגישה. "כל אחת חווה את האימהות בצורה אחרת".

המחלקה פתוחה כפיילוט מאז תחילת מאי, ועד כה התגובות של היולדות נהדרות. "יש אווירה משפחתית במחלקה", מחייכת ד"ר בירון-שנטל. "המחלקה עצמה נעימה ומשופצת, וגם עבור הצוות מדובר בחוויה טובה".

שינוי גודל גופנים