עד לפני שנים ספורות בלבד, אנשים עם נטייה חד מינית ידעו כי כמעט ואין סיכוי שיהיו הורים. בשנים האחרונות המצב השתנה וכיום מבין חברי הקהילה הלהט"בית ישנן משפחות גאות רבות.
הדרך להפוך למשפחה לעולם אינה פשוטה עבור חברי הקהילה. כאשר מדובר בשתי נשים, לרוב אחת מהן נעזרת בתרומת זרע אלמונית וצריכה לעבור טיפולי פריון על מנת להרות. במקרים אחרים גבר ואישה מחליטים על הסכם הורות משותפת, הקובע כי שניהם הורי התינוק ואחראים לרווחתו – אף שאינם בני זוג. כאשר זוג גברים מעוניין לגדל יחד ילד, התהליך מורכב עוד יותר ודורש מהם להיעזר בפונדקאית ובתרומת ביצית. לפי חוק הפונדקאות, זוג גברים אינו יכול להשתמש בשירותי פונדקאות בארץ, ולכן עליהם לעבור הליך בירוקרטי ויקר של פונדקאות בחו"ל.
כפי שניתן להבין, מדובר בהורות מתוכננת ולא בהורות ספונטנית, כמו שקורה אצל מרבית הזוגות הסטרייטים. כל חווית ההריון והלידה מושפעת אף היא מהייחוד המשפחתי של זוג ההורים. איך זה בא לידי ביטוי?
פרי מאמץ משותף
"בהריונות של חברי קהילה הלהט"בית מעורבים פעמים רבות עוד אנשים וגורמים נוספים, בין אם זה תרומת זרע, תרומת ביצית, פונדקאות, רופאים ועורכי דין המנסחים חוזים מפורטים להורות משותפת", אומרת לימור בר אפטר, פסיכולוגית קלינית מומחית בהדרכות הורים וטיפול בילדים. "תהליך שאמור להיות אינטימי יוצא מתוך המסגרת הזוגית והופך לפרויקט רחב יותר".
בר אפטר מתייחסת להחלטות שצריכים לקבל הורים הומוסקסואלים ולסביות עוד טרום ההריון, ומשפיעות גם לכל אורך החיים: "כאשר מדובר בזוג לסביות או בזוג הומואים, עליהם להחליט מראש מי יהיה ההורה הביולוגי. זו החלטה שעשויה להשפיע על ההיקשרות להריון וליצור חוסר איזון בזוגיות", היא אומרת. "אבל צריך לזכור שההריון הזה הוא פרי מאמץ משותף של שני בני הזוג או שתי בנות הזוג".
בהקשר הזה, הורות משותפת היא קצת אחרת, ויש בה דמיון מסוים למשפחה של הורים גרושים החיים בנפרד. "הורות משותפת בהרבה מובנים יותר טובה מהורים גרושים כי אין מטען שלילי כפי שקורה כאשר בני זוג מחליטים להיפרד", מבהירה בר אפטר. "שני בני הזוג נכנסים בעיניים פתוחות לתוך מערכת היחסים, וזה עוזר כאשר מכינים מראש את סדר היום ההורי ומתכוננים היטב לבאות. המורכבות עולה כאשר לאחד ההורים או לשניהם יש בן זוג נוסף, ואז נכנסים חלקים נוספים לפאזל המשפחתי".
ליצור מקום בטוח
עדי בן משה היא אמא לילד בהורות משותפת. כמיילדת ומנחת קורסי הכנה ללידה בבית החולים ליס, המרכז הרפואי תל אביב, הבחינה בן משה כי זוגות מבני הקהילה הלהט"בית אינם משתלבים לחלוטין בקורסי הכנה ללידה רגילים. בן משה העלתה את הנושא בפני מנהלי בית החולים, ובימים אלו אמור להיפתח המחזור השני לקורס הכנה ללידה המיועד לקהילה.
"במהלך השנים השתבצו בקורס מעט זוגות מהקהילה, בעיקר זוגות של נשים. הבחנתי כי במיוחד בתרגילים הדורשים מגע, הן פחות הרגישו בנוח וניסו לא למשוך תשומת לב", מספרת בן משה. "בקורס המיועד להם, הזוגות יותר פתוחים. מבחינתם זהו אזור נקי משיפוט, מקום בטוח ונינוח".
בן משה מדגישה כי הקורס מתאים לא רק לזוג נשים או לזוגות בהורות משותפת, אלא גם לזוג גברים המעוניין לדעת יותר לקראת הלידה של הפונדקאית בחו"ל, כדי להיות מעורבים יותר בתהליך.
"היום בבתי החולים בארץ יש יותר פתיחות, ומתייחסים לזוגות האלה כמו לכל זוג שמגיע ללדת. זה כמובן נכון יותר לבתי החולים במרכז מאשר בפריפריה". היא מוסיפה.
להתכונן היטב לעתיד
לדברי בן משה, התכנים העוסקים בקורס נוגעים לא רק להכנה הפיזית ללידה, אלא גם לחיים שאחרי כמשפחה גאה. "אנחנו בונים מודל של תיאום ציפיות לקראת ההתמודדויות הצפויות להם כמשפחה מול הביטוח הלאומי, מול הגננת ולכל אורך הדרך", היא מסבירה. "יש הרבה דילמות שעלולות להתעורר בהמשך לילד שגדל במשפחה להט"בית, וחשוב שתהיה מודעות להן כדי להתכונן ולהתמודד איתן בצורה טובה".
"התיאוריה הפסיכואנליטית מייחסת חשיבות גבוהה ליחסי משולש של אמא, אבא וילד", אומרת בר אפטר. "בעבר האמינו כי יש חשיבות לחלוקה המגדרית הזו, אבל היום מחקרים הראו שזה לא משנה אם שני הקודקודים אינם זוג הטרוסקסואלי, כל עוד מדובר במשולש הכולל את הילד ועוד שניים".
בן משה אף מספרת מחוויותיה כי הילדים במשפחות הגאות גדלים לתפארת. "הם ילדים מאוד רצויים ולכן מושקעים מאוד ומחקרים אף הראו שיש להם אינטליגנציה רגשית גבוהה", היא אומרת בחיוך.
קורס ההכנה ללידה להורים להט"בים יפתח בתאריך 9 בספטמבר 2016 בבית החולים ליס, המרכז הרפואי, איכילוב.
