אם גם הפעוט שלכם לא מוכן להיפרד מהדובי האהוב, מחיתול הבד שכבר מזמן איבד את צורתו או מכל חפץ אהוב אחר, דעו שאתם לא לבד. בסביבות גיל 4 חודשים ועד גיל שנה, רוב הילדים יאמצו לעצמכם חפץ שילווה אותם לאורך זמן רב. אותו חפץ קרוי "חפץ מעבר", או בכינויו המקורי שטבע פסיכיאטר ורופא הילדים דונלד ויניקוט: "אובייקט מעבר".
חפץ המעבר מזכיר לתינוק את האם ותפקידו הוא להשרות ביטחון ושלווה על התינוק ברגעים שבהם הוא נשאר לבד (למשל בשנת הלילה), וכן במקרים שהאם לא נמצאת בסביבה או כשהוא נמצא במקום לא מוכר.
חפץ המעבר שיבחר התינוק הוא חפץ רך, בדרך כלל חיתול בד, שמיכה או דובי, שהתינוק יכול לחבק או למולל באצבעותיו. החפץ ספוג בריחו של התינוק ובריחה של האם, וכך מאפשר לתינוק להרגיש שהוא בסביבה מוכרת ולהיזכר באמו, ועל ידי כך להירגע.
תרומת חפץ המעבר לתינוק/פעוט
– הקניית תחושת שלווה וביטחון כשהוא נמצא במקום שאינו מוכר.
– הקניית תחושת שלווה וביטחון בעת פרידה מההורים בזמן שנת הלילה.
– הקניית תחושת שלווה וביטחון בעת פרידה מההורים בכניסה לגן.
– אמצעי להבעת תסכול וכעסים – במקרים מסוימים יכול הפעוט/הילד להטיח לארץ את חפץ המעבר ואף להרביץ לו. אין צורך להיבהל מכיוון שזו דרך של התינוק לפרוק רגשות שליליים, ולאחר זמן קצר הוא יחזור ללטף/לחבק/להתעטף בחפץ המעבר.
– פיתוח הדמיון של הילד – יש ילדים שקוראים לחפץ המעבר בשם, ואף מדברים אליו ומספרים לו את חוויותיהם.
– חפץ המעבר הוא אמצעי מנחם לפעוט/ילד, במידה שהוא כועס, נפגע או נעלב.
– חיזוק העצמאות של הילד – ילד שמצליח להרגיע את עצמו הוא עצמאי יותר. חפץ המעבר הוא שלב שעוזר לפעוט להשתחרר מהתלות בהורה ולפתח עצמאות משלו.
פרידה מחפץ המעבר
תהליך הפרידה מהחפץ תלוי בילד, שיוזם את הפרידה בעצמו כשהוא מרגיש בטוח גם בלי החפץ. רוב הילדים ייפרדו מחפץ המעבר עד גיל הגן, ובמקרים מסוימים (במיוחד אם מדובר בחפץ שמשמש את הילד בזמן השינה) התהליך יכול להימשך גם עד גיל בית הספר. בחלק מהמקרים שבהם הילד אינו מוכן להיפרד מהחפץ בגילאים מתקדמים, מומלץ לפנות לייעוץ, שכן ייתכן שמדובר בקושי רגשי של הילד הדורש טיפול.
איך מרגילים את התינוק לחפץ מעבר ועוד טיפים חשובים
אם החלטתם לנסות להרגיל את התינוק לחפץ שישרה עליו רוגע, כדאי שתדעו שאת חפץ המעבר התינוק בוחר בעצמו, כך שאין לכם הרבה שליטה על החפץ הנבחר. עם זאת, יש כמה דברים שאתם יכולים לעשות כדי לנסות ולהשפיע על הבחירה:
1. בחרו בחפץ רך שניתן להחליף בקלות כמו חיתול בד, ובמידה שבחרתם בבובה, דובי או כל צעצוע אחר, רכשו 2-3 יחידות זהות ממנו, כדי שבמידה שהחפץ יאבד, תוכלו להחליפו. כמו כן בחרו בחפץ בטיחותי, ללא כפתורים או "עיניים" שהתינוק עלול לתלוש ולבלוע, וללא חוטים שהתינוק עלול להסתבך בהם.
2. הציעו לתינוק את חפץ המעבר ברגעים נעימים, כמו בזמן משחק, הנקה או התכרבלות, כשהתינוק רגוע. כך תקשרו בין חפץ המעבר לבין סיטואציות מהנות עבור התינוק.
3. בחרו בחפץ מעבר שאינו גדול מדי. זכרו שהחפץ יכול ללוות את התינוק במשך שנים, ורצוי שיהיה לו ולכם קל לשאת אותו ממקום למקום ואפילו להכניסו לתיק.
4. כדי שהחפץ יספוג את ריחה של האם, מומלץ שהיא תישן איתו לילה אחד לפחות.
5. חפץ מעבר יכול להיות חיתול בד, שמיכה, דובי, בובה, צעצוע רך ואפילו חולצה של האם. גם מוצץ יכול להיות חפץ מעבר, ויש פעוטות המסתובבים עם מוצץ אחד בפה ועוד מוצץ ביד.
6. אסור לכבס את חפץ המעבר, מכיוון שכאמור הוא ספוג בריחו של התינוק ובריחה של האם. במידה שהחפץ מאוד מלוכלך, יש להסביר לילד שתכבסו את החפץ, ולהבטיח לו שהוא יקבל אותו בחזרה.
7. הניחו את החפץ במקום נגיש לילד, ולמדו אותו להניח אותו במקום קבוע. כך הוא יימצא בקלות במידת הצורך, ולא תצטרכו לחפש אחריו בכל הבית תוך לחץ ובכי.
8. יש ליישר קו עם הגננת ולבקש ממנה שתאפשר לילד להסתובב עם חפץ המעבר במידה שהוא זקוק לו.
