הילד מוצץ אצבע: מה עושים?

גם אתם מוטרדים מכך שהילד שלכם מוצץ אצבע ולא יודעים איך לגמול אותו? מדריכת ההורים רוני מעוז שולחת זריקת הרגעה ומוסיפה טיפים מנצחים

התפתחות הילד – עוד כשהם ברחם, ניתן לראות בצילומי אולטרסאונד עוברים מוצצים אצבע. זה רק ממחיש עד כמה הפעולה הזו טבעית לתינוקות. עבור התינוק, מציצת האצבע היא חלק מבחינת הגוף, התחושות והמרחב. זוהי פעולה מרגיעה ומנחמת, אבל מה קורה כשהילד גדל ומציצת האצבע הופכת להרגל?

הורים רבים מודאגים, בעיקר בשל החשש מפני הקושי בגמילה ממציצת אצבע. אף יש פעמים שבהם פעוט שנגמל ממוצץ, מתחיל כתחליף למצוץ אצבע. מתוך תסכול, ההורים מוצאים את עצמם מבקשים שוב ושוב "תוציא כבר את האצבע מהפה". הוא אולי מוציא, אבל כמה דקות אחר כך האצבע חוזרת לאותו מקום, לפעמים הפעוט אפילו לא טורח להוציא את האצבע ומתחיל מאבק כוחות מתיש בין ההורה לבין הילד. אז מה בכל זאת אפשר לעשות?

ראשית, חשוב להבין שמציצת אצבע מורכבת יותר ממציצת מוצץ. מוצץ אפשר לזרוק, לשים בבית של המוצצים או לתלות על עץ מוצצים. אך בניגוד למוצץ, כאן אין דרך ממשית להיפרד. האצבע נמצאת שם וזמינה תמיד. כהורים, אנחנו יכולים להתערב ולנסות למנוע מהילד למצוץ אצבע בגיל צעיר אך זו משימה לא פשוטה כיוון שהאצבע היא חלק בלתי נפרד ממנו.

<<<קראו את המדריך המלא לגמילה ממוצצים>>>

להורים המוטרדים מכך שמציצת האצבע תגרום לצמיחת שיניים עקומות, חשוב לדעת כי לא כל מי שמוצץ אצבע יצטרך בהכרח ליישר שיניים, ולעומתם יש כאלה שלא מצצו אצבע מעולם ובכל זאת יזדקקו לעזרתו של האורתודנט. ייתכן שמציצת האצבע מגבירה את הצורך ביישור אך זה לא מדד ודאי לכך. כך או כך, נכון להיום מרבית הילדים ממילא עוברים יישור שיניים בגיל ההתבגרות, וזו כבר אינה בושה כפי שהיה כשאנו היינו ילדים.

למה בכלל הילד מוצץ אצבע?

ילדים שנמצאים במצב של חרדה, חשש, קושי רגשי או פחד יכולים למצוא רוגע ונחמה במציצת אצבע. זה נכון גם לגבי ילדים עם דימוי עצמי ובטחון עצמי נמוכים. מציצת האצבע מעודדת ומנחמת.

כדאי להבין את הצורך של הילד, מאיפה הוא נובע ולהיות אמפתי לכך. לא מומלץ להיכנס למריבות וכעסים סביב הנושא, כי אלו רק יגבירו את התופעה. רצוי לשבת עם הילד ולהסביר לו את הבעיות שטמונות בכך: מבחינה אסתטית ובריאותית, מציצת אצבע עלולה לעקם את השיניים ועלולה לפגוע בחיך ובדיבור. ברמה החברתית, ספרו לילד כי הוא עלול לסבול מלגלוג מצד החברים שלו, שיצחקו עליו ויגידו לו שהוא מוצץ אצבע כמו תינוק.

אם הילד מסרב להפסיק לחלוטין את ההרגל, כדאי להגביל את הזמנים. אפשר להחליט שמותר למצוץ אצבע רק בבית לפני השינה או בנסיעה.

מדובר בפעולה טבעית ומרגיעה (צילום: שאטרסטוק)
מדובר בפעולה טבעית ומרגיעה (צילום: שאטרסטוק)

שיטות יעילות לגמילה ממציצת אצבע

  • מריחת לק מרה על הציפורן – זאת השיטה המוכרת והיעילה ביותר (גם נגד כסיסת ציפורניים). הטעם המר של הלק מונע מהילד להכניס את האצבע לפה.
  • הדבקת פלסטרים צבעוניים על האצבע – ילדים אוהבים פלסטרים, אבל הפלסטר לא נוח בפה ולא טעים. אפשר לבחור פלסטר של גיבור אהוב ולספר כי המשימה של הגיבור היא ללמד את הילד להתגבר על ההרגל המיותר.
  • העסקת הילד בפעילות יצירה – חוברות צביעה, משחקים, צבעי גואש, כל מה שיכול להעסיק את הידיים שלו בפעילות מעניינת.
  • שיטת ההסבר הלוגי – אפשר ללכת לרופא השיניים ולבקש שיסביר לילד על הבעיות הטמונות במציצת אצבע. כשזה מגיע מדמות מקצועית וסמכותית, השיחה עשויה להשפיע יותר.

חשוב לעודד את הילד בתהליך, לפרגן על השעות והימים שבהם נמנע ממציצת אצבע. כמו כן, יש להימנע מהתעסקות מרובה בנושא וריבוי הערות. לא כדאי להיכנס למאבקי כוחות, ורצוי להבין כי התעסקות מיותרת לא תפתור את הבעיה ואף עשויה לגרום לילד למתח ועצבנות ובכך להחריף את התופעה.

איך מתמודדים עם רגרסיות?

רגרסיה היא חלק טבעי בכל תהליך. הפתרון הוא להמשיך להיות עקביים, בהתאם לדרך שבחרתם. השיטה שניסיתם לא עבדה? אפשר לנסות שיטה אחרת. הכי חשוב שתשדרו לילד שאתם מבינים שזה לא פשוט להיגמל ממציצת אצבע, אך אתם מאמינים בו, סומכים עליו ובטוחים שהוא מסוגל לעשות את זה.

כדאי לדעת שרוב הילדים מצליחים להיגמל ממציצת אצבע. ילדים רבים יפסיקו את ההרגל בעצמם באופן ספונטני, בעיקר כשירגישו צורך חברתי להיגמל. אחרים ימשיכו במציצת האצבע עוד מספר שנים עד שיוכלו להפסיק בעצמם. ההמלצה החשובה ביותר להורים היא להישאר רגועים, ולזכור שגם אם נדמה שזה יימשך לעד, זה לא!

לפעמים פשוט כדאי להרפות, ולתת לזמן לעשות את שלו.

 

רוני מעוז היא יועצת משפחתית ומדריכת הורים בשיטת מיכל דליות