הצטרפו למועדון בייבילנד

ביי ביי בייבי

אחרי שעוברים את ימי ההסתגלות הראשונים, מגיעים החגים ואיתם הקושי בפרידות. לא פשוט לנו להשאיר ילד בוכה בגן וכולנו מותשים. אז מה עושים?

מתחילים את השנה בגן, עוברים את הימים הקשים הראשונים, ובדיוק כשהקטנים מתחילים להתרגל, החגים מגיעים וטורפים את הקלפים. ההסתגלות מתחילה מחדש וההורים לפעמים אובדי עצות. לרוני לנגרמן-זיו, מדריכת הורים ומאמנת אישית, יש כמה טיפים שיעזרו לכם לצלוח את הפרידות בשלום.

  1. לא נלחצים! זה טבעי וזה יעבור. כשאנחנו נהיה רגועים, נוכל להכיל את הלחץ שלהם.
  2. מנסים להגיע כמה שיותר מוקדם בבוקר כדי שלא ניכנס לתוך ההמולה של גן, אלא שיהיו מינימום ילדים וסייעת עם ידיים פנויות לעזור.
  3. עושים טקס פרידה קבוע, קצר. לא נשארים הרבה בגן. מחפשים סייעת אוהבת שתחזק ולאפשר פרידה טובה. אפשר להגיד שלום מהחלון (אם יש כזה). ולא נעלמים לילד בלי להיפרד.
  4. כשהילד חוזר הביתה מהגן, מעודדים אותו כמה שיותר: איזה בוגר אתה, הולך לגן של גדולים… איזה יפה אתה נפרד מהחברים בסוף היום… מעצימים כל מה שאפשר.
  5. אם הוא פורק את כל המתח כשהוא חוזר מהגן (בוכה, מתרגז בקלות) – להבין שהוא מחזיק את עצמו כל היום. בדיוק כמו כשאנחנו חוזרים הביתה ומתנהגים בקצת פחות איפוק מאשר בעבודה. חשוב להיות אמפתיים להתנהגויות האלה במיוחד בתקופה הזו.
  6. נכון שמסקרן אותנו לדעת, אבל לא חופרים לילד "איך היה בגן". מספרים איך היה בעבודה שלנו כבדרך אגב. אם אנחנו יודעים משהו (למשל, היה היום חוג התעמלות) אפשר לספר: "שמעתי שהיה לכם היום בגן חוג התעמלות! הגננת שלחה תמונות, רוצה לראות?".
  7. וכשהוא מתחיל לספר מה היה בגן, קודם כל להקשיב. לא להיות ביקורתיים (למה לא החזרת לו!?) ולפני שמייעצים (בפעם הבאה תגיד לגננת!), שואלים: מה אתה חושב שכדאי לעשות בפעם הבאה?
  8. אם אנחנו מודאגים או חוששים, אפשר לשאול את הגננת (לא בשעות הגן – זה יוצר פחות תשומת לב לילדים), כשבאים לקחת בסוף היום או לשלוח הודעה בערב: איך היה ליונתן היום? עם מי הוא שיחק?
  9. כדי להעמיק את ההיכרות עם הילדים מהגן, מומלץ אחר הצהריים להפגיש אותו איתם בבית, בחוג או בגינה.
  10. בבוקר לקום עם אנרגיות טובות, כי אנרגיה מדבקת. להלהיב: הולכים לגן, איזה כיף! נכון שאתה אוהב לשחק עם… היום יש חוג של… בוא נלך לשחק בקוביות הגדולות שאתה אוהב… שיהיה לו למה לצפות, דברים שהוא מחכה להם.
    ובעיקר: סומכים על הגן ועל הצוות, שאנחנו משאירים אותו בידיים טובות (אם אנחנו לא סומכים – אנחנו משדרים חוסר ביטחון לילד), וסומכים על הילד שלנו שנתנו לו כלים להתמודדות.

לעמוד הפייסבוק של רוני