מסיבות סוף שנה תמיד מרגשות, לא משנה באיזה קונספט נפגוש בהן או בן כמה האוצר הקטן, נתרגש ונדמע כשהוא ישיר יחד עם חבריו לגן את "אולי עוד קיץ", ירקד למשמע "זה רק אני והגלשן שלי", יושיט יד לבת זוגו וירקוד אתה לצלילי הדרבוקה. אנחנו מתרגשים, שמחים וגאים לראות את יקרינו מכל מציגים קבל עם ועדה, מביטים אל הגננת בכמיהה והערצה, פועלים אחר הוראותיה, ובכל זאת, מה קורה כשהקטנצ'יק מסרב להופיע?
לא מעט ילדים מתכוננים למסיבות הסיום בהתרגשות גדולה ודווקא ביום המסיבה משהו קורה. חלקם אף יפתחו חום, או מחלה ויראלית קלה שתפתיע את ההורה: "דווקא היום, דווקא במסיבת הסיום שלו הוא חולה….", מצבים אלה יכולים לשקף תסמינים אשר מציינים אובר התרגשות וחוסר יכולת של הקטן לשאת ולהכיל את המאורע הגדול, או שנכיר בעודה הפיזיולוגית – הילד אכן חלה.
חרדת במה
בואו נחשוב על זה, גם אם אנחנו נתבקש לעמוד ניצבים על במה גדולה ולהציג מול כולם בשירה וריקודים, נזכור לא מעט הפעלות ואף לא נבלבל ביניהן, ייתכן כי רמת ההתרגשות ופיק הברכיים ישלטו בנו לא פחות מילדינו הקטנים. דווקא בשלבי ההכנות, החזרות האינסופיות בגן, ההתרגשות לא נמדדת בשיאה בקרב הקטנטנים, היא עולה וגוברת בשעת האירוע עצמו. בזמן המפגש בו מגיעים ההורים, הסבים והסבתות, הגננת והסייעות לבושות בחגיגיות, גם הם עברו הכנה מקדימה בבית ובגן, הם קיבלו זריקות עידוד כמו "כולם מצפים מכם שתשירו ממש בקולי קולות….", רף הציפייה גבוה ומקבל גושפנקא חגיגית בזמן אמת. מלחיץ? מלחיץ!
בסטטוס הקיים הגננת תצייץ: "את יודעת איך שהוא היה נהדר בחזרות? את כל המילים הוא יודע, כולם שרים אחריו בקולי קולות….", ובכך בעצם תחזק את תחושת המבוכה והבלבול שהקטן חווה. הוא יודע שהיה נהדר בזמן החזרות, הוא מכיר בהתרגשות, אך לא הצליח להבין את גודל המאורע, למה? כי הוא רק ילד. וגם אתם ההורים – אל תשפטו את ילדיכם הקטן, תנו לו את האפשרות להתבטא, לעשות, להיות ולהכיל את הסיטואציה בדרכו המיוחדת.
במצבים כאלה, הגננת לרוב תושיט לילד יד, תיקח אותו לידה, ומכאן השמיים הם הגבול. הוא יקבל את הגנת הביטחון לה הזדקק והוא אף ישמש דוגמא ככוכב המופע. אך במידה והאקט המגניב הנ"ל לא יעבוד עבורכם, אפשרו לילד לשבת עליכם, לידכם, תנו לו להיות במקום שהוא צריך עכשיו, בטח שלא תנזפו בו: "אבל חמודי, התכוננת כל כך הרבה, התרגשנו, גם סבתא באה מרחוק במיוחד לראות אותך….", אלא נסו: "זה בסדר חמוד, אם זה מה שאתה מרגיש, אני מכבדת את זה. אתה יכול לשבת עלי עד שתרגיש שאתה מוכן, וגם אם לא זה בסדר, נראה יחד את ההופעה של החברים שלך….".
אילו תכונות תרצו לשקף לילדכם? בכתבה הבאה >>
כן חשוב לזכור, שבסיטואציות מרובות משתתפים/קהל, ילדים קטנים נוטים להילחץ, אל תשוו אותו לילדים אחרים, "תראה איך ירון רוקד יפה…", ילדים זקוקים לזמן חפיפה, הם צריכים הזדמנות לצאת מהסיטואציה לבדם, בעזרה מכילה ותומכת שלכם ההורים. אל תאיצו, אתם יכולים לנסות ולהציע פעם נוספת לאחר שעובר זמן ואתם שמים לב כי הקטן מתחיל לרקד בכיסאו: "אתה רוצה אולי לנסות להצטרף לחברים שלך?", אך במידה והוא עדיין מסרב, קבלו את המצב כפי שהוא והכי חשוב אל תשדרו לילדכם אכזבה, הרי אתם אוהבים אותו בכל מצב. יכולת הקבלה שלכם ההורים את הילד בכל סיטואציה, תעזור לו ותחזק את ביטחונו בהמשך הדרך. חופשה נעימה.
