הם קטנטנים, לרובם אין שיניים ובכל זאת, לאכול צריך. המעבר מתזונה ניגרת – הנקה או תמ"ל למזון מוצק, מלווה תהיות רבות בשל הפעם הראשונה שבה אנו חושפים את התינוק הרך לתזונה מורכבת יותר. ששת החודשים שבין גיל חצי שנה ושנה, הם חודשים מהותיים וקריטיים בביסוס תזונה בריאה ומאוזנת ומהווים גם את הבסיס להרגלי אכילה נכונים.
כמו בתחומים רבים, גם בתחום התזונה לתינוקות, קיים הרבה בלבול והרבה תפיסות מיושנות המתערבבות בתפיסות חדשניות מבוססות מחקרים. ההנחיות הנוגעות לתזונה, משתנות בתדירות גבוהה יחסית ולעיתים נדמה שהורים לתינוקות רכים, זקוקים להוראות הפעלה, בטרם יצאו לדרך במעבר מתזונה נוזלית לתזונה מוצקה.
רותם סלדינגר, תזונאית (BSC בביוכימיה ומדעי המזון) ונטורופתית (נטורופתית והרבליסטית מוסמכת) מסבירה איך נעבור בהצלחה את השינוי:
מתחילים לאט
המעבר למזון מוצק, מתקיים בגיל שישה חודשים (לפני כחמש שנים ההנחיה הייתה להתחיל בגיל ארבעה חודשים, אך לפני שנתיים היא שונתה בחזרה לגיל שישה חודשים). תקופת הזמן שבין גיל שישה חודשים ושנה, היא תקופה של התנסויות וחשיפות הילד לסוגים שונים של מזונות.
ההתחלה, כמו התחלות רבות, אמורה להיות עדינה. בגיל שישה חודשים, נתחיל עם טעימות של ירקות. הירקות קלים לעיכול ולכן הם מהווים את המזון המוצק הראשון שתינוקנו יכיר. בשלב מאוחר יותר נשלב פירות ולאחר מכן את שאר המזונות, אך לא נקדים את המאוחר.
ירקות באהבה
את ההיכרות עם הירקות, נערוך באופן זהיר – נתחיל עם ארוחת טעימות אחת ביום, תמיד בשעות היום ולא הערב. שעות היום נוחות יותר לעיכול ואנו רואים את התינוק, לאחר האכילה ועוקבים אחר אלרגיות שעלולות להתפתח. מדי שלושה ימים נחליף את הירק וננסה ירק אחר. בשלבים הראשונים, נקדיש לכל ירק שלושה ימים, שבהם הוא פרט המזון היחיד באותה ארוחת טעימות. לא נשלב בין הירקות בשלב הזה.
הירק המומלץ ביותר להכרות ראשונית הוא הקישוא. סיביו מסיסים במים ובכך הופכים אותו לירק קל לעיכול ונוח להכרות ראשונית. נתחיל עם ירקות שסיביהם מסיסים במים ורק בשלב מאוחר יותר נעבור לירקות מורכבים יותר, כגון בטטה, שסיביה אינם מסיסים במים. הירקות מוגשים כמובן מבושלים ומותאמים ליכולת האכילה של הילד (ילד ללא שיניים יאכל ירקות טחונים לחלוטין).
תאכל פרי ותהיה בריא
בגיל שבעה חודשים, לאחר שחשפנו את התינוק לירקות במשך חודש, נוסיף פירות לתפריט היומי. מנת הפירות מתווספת כארוחה נוספת במהלך היום. ההנחיה לגבי פירות זהה להנחיה לגבי ירקות – חשיפה נפרדת לכל פרי, במשך שלושה ימים. פירות יוצאי דופן להנחיה זו הם פירות טרופיים אקזוטיים. פירות אלו מוגדרים כבעלי פוטנציאל לאלרגניות קשה. תינוק בן פחות משנה, יתקשה להתמודד עם אלרגיה מסוג זה ולכן נמתין עם הפירות האקזוטיים עד גיל שנה.
צלחת משגעת
מגיל שבעה חודשים, במקביל להכרות עם הפירות, נחשוף בהדרגה ובצורה מבוקרת מאכלים נוספים כגון קטניות, בשר ועוף (ההמלצה הרשמית היא להתחיל עם הודו) וכן למזונות אלרגניים נוספים- ביצים, מוצרי חלב, טחינה וחמאת בוטנים. החשיפה, ככל חשיפה, תעשה בזהירות ובאופן אותו אנו מכירים מהירקות והפירות – שלושה ימי חשיפה לכל מזון אלרגני, בכל שלושה ימים מזון אחד בלבד. כך גם נוכל לזהות לאיזה מזון קיימת אלרגיה וגם נוכל למנוע מצב שבו ילד נחשף לשני מזונות שאליהם הוא אלרגי, בו זמנית. ההתמודדות עם אלרגיה לסוג מזון אחד, שונה וקלה בהרבה מהתמודדות עם אלרגיה לשני סוגי מזון בו זמנית.
ממה כדאי להימנע?
במהלך החודשים שבין גיל שישה חודשים וגיל תשעה חודשים, אנחנו חושפים את התינוק למזונות חדשים, לטעמים ולמרקמים שונים. למעשה, עד גיל תשעה חודשים, התינוק צריך להיחשף לכל סוגי המזונות, למעט פירות טרופים אקזוטיים ודבש.
בשלב הזה, לתינוקות המתמודדים עם קשיי עיכול, מומלץ לקלף מזונות עם קליפה (דוגמת עגבניה) או להימנע ממזונות קטנים יותר עם קליפה (חומוס, אפונה, תירס).
הקניית הרגלי אכילה
בגיל תשעה חודשים, לאחר שהתינוק נחשף לסוגי מזונות שונים, אנו יכולים לבסס 'משטר אכילה'- ארוחות בוקר, צהריים וערב וכן ארוחות ביניים. בשלב הזה הנקה או תמ"ל יכולים להחליף ארוחת ביניים, אך לא את אחת משלושת הארוחות המרכזיות ביום. עיקר התזונה צריך להיות מבוסס אוכל מוצק בשלב הזה וכן יש להקפיד על מנות חלבון ממשיות שיחליפו את ההנקה/תמ"ל כגון – עוף, ביצים, קטניות, דגים.
בגיל שנה, אמור הפעוט, לשבת איתנו בכל הארוחות ולאכול כשאר בני הבית. הנקה או תמ"ל יישארו כמנות לילה או מנות פינוק, אך לא יהוו בסיס תזונתי. כיסינו חצי שנה משמעותית של חשיפה, התנסויות ולמידה, חצי שנה שבה הופך התינוק מתינוק לפעוט, חצי שנה מהותית לביסוס הרגלי אכילה בריאים. בתיאבון.