כל מה שמעניין הורים אצלכם במייל! הטבות, מבצעים, פרסים, כתבות ועוד המון דברים טובים | רשמו אותי עכשיו

אלרגיה או רגישות למזון: איך מבחינים?

גם אלרגיה וגם רגישות למזון אצל תינוקות מחייבות את ההורים לנקוט אמצעי זהירות. כיצד מבדילים בין שתי התופעות ומה ניתן לעשות כדי לטפל?
תינוק, תותים, טעימות
הימנעות ממזונות אלרגניים לא תמנע אלרגיה (צילום: פוטוליה)

מהי אלרגיה?

אלרגיה למזון עלולה להיות מסכנת חיים. לפי הסטטיסטיקה  בעולם, כ-8% מהתינוקות והילדים סובלים מאלרגיה למזון, בעוד שבקרב המבוגרים שכיחות האלרגיה פוחתת ל-2% בלבד. מכך ניתן להבין כי מדובר בבעיה שלא בהכרח מלווה את הילד לכל החיים, ולרוב היא חולפת באופן טבעי עד גיל 5.

אלרגיה מוגדרת כתגובה של מערכת החיסון לחשיפה לגורם זר, במקרה הזה – מזון. האלרגיה באה לידי ביטוי בסימפטומים שונים החל מתסמינים עוריים כמו פריחה או בצקות, תסמינים של מערכת העיכול כמו הקאות ושלשולים, תסמינים של מערכת הנשימה כמו שיעול, צפצופים ונזלת ועד תסמינים חמורים כמו שוק אנפליקטי ואפילו מוות. התסמינים יכולים להופיע בתוך דקות ספורות ועד שעות בודדות מרגע החשיפה למזון.

למה זה קורה?

מחקרים הראו כי תינוקות שבמשפחתם יש אחים או הורים הסובלים או סבלו בעבר מאלרגיה, אסטמה או אטופיק דרמטיטיס, נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול בעצמם מאלרגיה.

אמנם כל סוג מזון עלול לגרום לתגובה אלרגית, אבל ישנם מזונות שבהם השכיחות לאלרגיה גבוהה במיוחד, למשל: חלב פרה, ביצים, סויה, דגים, בוטנים, אגוזים שומשום ומוצריו (טחינה וחלבה), דגנים ופירות טרופיים. במקרים בודדים הילד יכול לפתח אלרגיה ליותר מסוג אחד של מזון.

איך מטפלים?

האבחנה לאלרגיה נעשית על ידי רופא באמצעות תבחין עור או בדיקת דם. במידה ומתגלה כי הילד סובל מאלרגיה, יש לפנות למרפאת אלרגיה למעקב וטיפול מתאים. טיפול במרפאת אלרגיה וייעוץ של דיאטנית או רופא ילדים, יכול לסייע להורים להרכיב תפריט מותאם, וללמוד הרגלי התנהגות שימנעו מהילד חשיפה מסכנת חיים.

לא אלרגיה – רגישות

ישנם ילדים שאמנם אינם מאובחנים באלרגיה, אך סובלים מרגישות או אי-סבילות לסוגים שונים של מזון. להבדיל מאלרגיה, רגישות היא תגובה של הגוף לחשיפה למזון מסוים, ללא מעורבות של מערכת החיסון. במקרה זה הסימפטומים מופיעים כעבור שעות עד ימים מרגע החשיפה, וכוללים תגובות של מערכת העיכול כמו בחילות, הקאות, פליטות מרובות, שלשולים, יציאות דמיות, חוסר תיאבון וחוסר עלייה במשקל. התסמינים עלולים להיות חריפים עד כדי מצב של אשפוז במידת הצורך. בכל מקרה, יש לפנות לרופא לטיפול ומעקב.

בין המזונות השכיחים כגורמים לרגישות: חלב פרה, סויה, ביצים, בוטנים,  אגוזים,  דגים, חיטה ופירות ים.

אבחון של רגישות מורכב יותר מאבחון של אלרגיה, ונעשה באמצעות ניסוי וטעיה וניסיונות להפחית מהתפריט מזונות החשודים כגורמי רגישות.

האם חלב אם יכול לגרום לאלרגיה?

חלב אם הוא המזון שאליו הסיכוי הנמוך ביותר שהתינוק יפתח אלרגיה. עם זאת, ישנם מקרים חריגים בהם התינוק אלרגי לחלב פרה ברמה כה גבוהה, עד שהוא מושפע אפילו מחלב הפרה שעובר אליו דרך חלב האם. במקרה כזה, תפריט נטול חלב לאם המניקה, יכול לפתור את הבעיה.

ניתן למנוע אלרגיה או רגישות?

לפי המחקרים, הימנעות מראש ממוצרי מזון המוגדרים אלרגניים, לא מצמצמת את הסיכון לסבול מאלרגיה. למעשה, התברר כי להיפך – חשיפה מוקדמת יכולה לצמצם  את הסיכון לאלרגיה. מחקר גדול למשל, הראה שבישראל בה ילדים נחשפים לבמבה בגיל צעיר, יש באופן יחסי פחות רגישות לבוטנים בקרב ילדים בהשוואה למדינות המערב.

איך אדע אם התינוק סובל מאלרגיה או רגישות?

משרד הבריאות ממליץ לחשוף את התינוקות למזונות משלימים, לרבות מזונות אלרגנים בשלב מוקדם, על ידי טעימת סוג אחד של מזון בכל פעם בכמות קטנה. אם לאחר כמה ימים התינוק לא מראה סימני אלרגיה, ניתן להמשיך ולחשוף אותו לסוג נוסף של מזון.

במקרה של אלרגיה לחלבון חלב פרה, מומלץ לתת לתינוק פורמולה על בסיס חלבון מפורק, כדוגמת סימילאק אלימנטום. יש להיוועץ ברופא או דיאטן תזונאי לפני השימוש.

 

*לתשומת לב, חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוק

**יועצת לכתבה: רונית דוייב, מנהלת מדעית באבוט, יצרנית סימילאק