כל מה שמעניין הורים אצלכם במייל! הטבות, מבצעים, פרסים, כתבות ועוד המון דברים טובים | רשמו אותי עכשיו

איזו לידה מתאימה לך? כך תבחרי

לפי אילו קריטריונים נקבעת סוג הלידה ועד כמה בחירתה של היולדת משמעותית בהחלטה? כל מה שכדאי לדעת לפני שאת מגיעה לחדר הלידה

בישראל ישנם 26 בתי חולים ליולדות, מנהריה ועד אילת. במרבית בתי החולים עורכים סיורים בחדרי הלידה ומעודדים יולדות ובני זוג לשאול שאלות ולקבל מידע. הנה כמה נושאים שכדאי לכם לברר לפני שאתם מחליטים באיזה בית חולים תבחרו:

כמה מיילדות יש על כל יולדת, האם ניתן ללדת בלידה טבעית ומהם האמצעים הטבעיים העומדים לרשות היולדת (כדור פזיו, ג'קוזי, מקלחת וכדומה), האם מפרידים בין האם לתינוק לאחר הלידה, מהי מדיניות ההנקה לאחר לידה רגילה ולאחר ניתוח קיסרי, כמה מלווים אפשר להכניס לחדר הלידה, והאם מאפשרים כניסה של דולה, האם יש מלונית ליולדות בבית החולים ומהן אפשרויות הלינה למלווים? האם יש מחלקת ביות (רומינג-אין) ועוד.

כל ביה"ח מאפשר גישה זמינה, מהירה ונוחה יותר לטיפול במצבי מצוקה באמצעות מכשור מתקדם ולעיתים אף חיוני. החלטתך תלויה בך ובבני משפחתך. כיום תוכלי לבחור ללדת טבעי גם בבית החולים. במידה ותרצי לקבל עזרה, התרופות הפופולאריות בחדר הלידה הן הפיטוצין והאפידורל. הפיטוצין ניתן לצורך זירוז תהליך הלידה והוא מקביל לרוב לנטילת האפידורל, אותו מומלץ לקבל בפתיחה של 4-5 ס"מ, לרוב הוא אינו מומלץ בשלבים הראשונים כי הוא עשוי לעקב את הלידה ולרתק את היולדת למיטתה. האפידורל אינו מגיע לעובר, אך הוא עלול לגרום לירידת לחץ הדם של האם ולגרום באופן עקיף לירידת דופק אצל העובר. לכן יש לקבל מנת אינפוזיה לפני מתן האפידורל, במטרה לנטרל את השפעת ההרפיה של כלי הדם אצל האם.

לידה טבעית

לידה המיועדת להריוניות האמיצות –  לנשים המוכנות לוותר על האפידורל או לאלו המחפשות חווית לידה ללא התערבות רפואית. הלידה הטבעית מזכירה לכולנו כי במשך מאות שנים הצליחו הנשים ללדת ללא כל משככי כאבים. אל לידה זו יש להתכונן כראוי – רצוי לקרוא על הנושא, לתרגל את טכניקות הלידה ואת טכניקות הנשימה ולבחור סביבת לידה נוחה ואינטימית. ישנם בתי חולים כדוגמת הדסה עין כרם המספקים גם חדרי לידה טבעית.

יש נשים שבוחרות בלידה הביתית כחוויה מתקנת מלידתן הקודמת. יש נשים שדוגלות בלידה שאינה מכשירנית ואינן מוכנות בשום פנים ואופן לקחת בחשבון התערבות רפואית, בעוד המחשבה על לידת בית נמצאת איתן כבר שנים. משרד הבריאות קבע שאישה תוכל ללדת בלידת בית בעודה בהיריון שאינו בסיכון (ללא מעקב מוניטור ואולטרסאונד קבוע), עם עובר במצג ראש, לידה המתרחשת בשבועות שבין 37-41 ללא הפרש של יום נוסף. במידה והנך בשבוע שבין 41-42 תוכלי ללדת בביתך במידה ועשית אולטרסאונד עם פרופיל פיזי של העובר, לא מאוחר מ – 48 שעות לפני הלידה.

הלידה הטבעית כוללת תתי סוגיםביניהם:

לידת מים – בלידה זו ניתן ללדת באמבטיה, בבריכה מחוממת או בבית חולים. התומכים בלידות מים  טוענים כי לידה זו משככת את כאבי האישה, משפרת את יכולת התנועה שלה, מסייעת בהפרשת הורמונים מקדמי לידה ומאפשרת יציאה רכה יותר של התינוק.

לידה עם דולפינים-  שיטה המתבססת על הסברה לפיה הדולפינים הם יצורים אינטליגנטים ורגישים שמתחברים באופן טבעי לבני האדם. לידה זו אינה קלה לביצוע. בארץ לא מתקיימות כלל לידות כאלו ולמעשה אחד המקומות היחידים בעולם שמציע במוצהר לידת דולפינים נמצא בהוואי.

לידת לוטוס – ויכוח בין המצדדים בניתוק מיידי של חבל הטבור לבין התומכים בניתוק מושהה, יצר קבוצת אקסטרים הטוענת כי אין לנתק את חבל הטבור כלל, אלא להשאירו מחובר לשליה עד שהוא נושר מהתינוק – עניין של מספר ימים עד מספר שבועות. בינתיים, השלייה נישאת כל הזמן לצד התינוק בקערה עם קרח או בצידנית מיוחדת.

לידת אנאסיסטד – לידה ללא סיוע המקבילה את גוף האישה לנקבה בטבע אשר יולדת לבדה ללא נוכחות של ייצור אחר או סיוע ממנו. מהרגע בו האישה נכנסת למצב לידה, אין דרך חזרה והאחריות מוטלת עליה בלבד. זוהי שיטה המחייבת קור רוח, חוסן נפשי, ריכוז והמון אומץ.

לידה מכשירנית

במקרים בהם יש חשש למצוקה עוברית, כשהשלב השני של הלידה מתארך מעבר למקובל, כשהיולדת סובלת ממחלת לב קשה או כאשר היולדת מותשת ואינה מסוגלת לשתף פעולה – יש מעבר לשימוש במכשירי ואקום או מלקחיים. לידות מלקחיים תוארו כבר במאה ה־16 לספירה בעוד לידות במכשיר הוואקום תוארו מאוחר יותר. בעשורים האחרונים יש עלייה בשימוש בוואקום וירידה משמעותית בשימוש במלקחיים.

לידה קיסרית

בשנים האחרונות יותר ויותר נשים בוחרות ללדת בניתוח קיסרי. הסיבות הרפואיות בגללן יוחלט משיקול רפואי לבצע ניתוח קיסרי, עשויות לנבוע בשל מצוקתו של העובר, עובר בתנוחת עכוז, שליית פתח וכמובן היריון רב-עוברי.

אחד השיקולים הראשיים שאימהות רבות נוטות להיאחז בו הוא טובת התינוק. מסתבר כי לידה מהירה וקיסרית אכן חוסכת מן התינוק את הסיכון להיכנס למצב של מצוקה עוברית שמתעוררת לרוב תוך כדי לידה רגילה. תינוקות גדולים מדי (סביב 4.5 קילו), כאמור ייוולדו בניתוח קיסרי.

הנתונים המצדדים בקיומו של ניתוח קיסרי קובעים כי בעזרתו ניתן לקבוע תמותה עוברית נמוכה יותר, פחות פגיעה מוחית לעובר בשל בעיית חמצון בזמן הלידה, פחות תמותת עובר ברחם אחרי שבוע 39 ופחות טראומה עבור העובר בלידה. כמו כן, ידוע כי ניתוח קיסרי נתפס כאפקט מגן לרצפת האגן. עבור מי שחוותה לידה קיסרית ראשונה קיימת פחות דליפת שתן במאמץ שנובע מלידה רגילה, יש פחות צניחה של אברי האגן: שלפוחית השתן או הרקטום ופחות פגיעה בתפקוד המיני.

וכדי להרוס את הפאן ולהקשות על הבחירה, בואו נדבר על טיעוני הנגד: בלידה רגילה ייתכנו פחות מקרי מוות לא עלינו, בעוד בניתוח קיסרי ייתכנו יותר וזאת מלבד הסיבוך הקיים בכל ניתוח כפגיעה באיברים השונים (כמו מעי או שלפוחית) או סיבוכי הרדמה, ייתכנו זיהומים בימים הראשונים שלאחר הניתוח.

האם לידה קיסרית ראשונה מחייבת לידה קיסרית באה?

בואו ננפץ את המיתוס, ממש לא! כיום הגישה הרווחת בקרב רופאים ומיילדות היא לנסות לעודד יולדת שחוותה ניתוח קיסרי ראשון, דווקא ללדת את הלידה השנייה כרגיל, בכדי להימנע ממספר רב של ניתוחים קיסריים בעתיד. החשש הוא שאזור הצלקת ברחם ייפתח, הקרע נוצר כתוצאה מההתכווצויות ברחם ובשל כך גם נמנעים מלתת חומרים מזרזי לידה.

האם לידה קיסרית תשאיר אותי צרה?

כולנו רוצות להרגיש כמו דוגמניות לאחר הלידה, צמודות לסקיני שמוחץ, חולצה רחבה מטשטשת מעל ואנחנו נראות נפלא. שימו לב בנות כי לידה רגילה אינה מרחיבה את עצמות האגן, הן נבנות ומגבשות צורה במהלך ההיריון עצמו, בואו נפנים – כל אישה והמבנה הגנטי שלה.