מוצץ הוא פתרון מצוין להרגעת תינוקות ופעוטות. הוא זמין, נוח, קטן ומצליח בקלות יחסית לפתור כל מצב. בנוסף, מחקרים הוכיחו כי המוצץ מפחית את הסיכון למוות בעריסה. הבעיה היא שמדובר בפתרון כל כך נפלא, שכולם מתרגלים אליו – במיוחד הילד. כשהילד גדל, התלות שלו במוצץ כבר מפריעה גם להורים וגם לו. איך אפשר לגמול אותו מההרגל שמלווה אותו כל חייו? לפניכם כל התשובות:
מתי כדאי להתחיל בתהליך הגמילה?
לקראת גיל שלוש הילד כבר בשל להיפרד מהמוצץ וזה בהחלט זמן מצוין לגמילה מלאה. בשלב זה הילד כבר יכול להרגיע את עצמו ולהתאמן בדחיית סיפוקים. הגמילה מהמוצץ יכולה לסייע לו בכך.
עם זאת, כדאי לדעת שלא מומלץ להתחיל בגמילה בתקופה של שינויים משמעותיים כמו לידת אח, מעבר לגן חדש או במקביל לגמילה מחיתולים. במצבים אלו, המוצץ מרגיע ומנחם ויכול לסייע לעבור את התקופה יותר בקלות.
מי יוזם את הגמילה ממוצץ?
לרוב לילד אין בעיה להישאר עם המוצץ עוד תקופה ארוכה, ולכן כדאי להורים ליזום בעצמם את הגמילה ולא לחכות עד שזה יבוא מהילד.
גמילה הדרגתית או פעולה מיידית?
מומלץ להתחיל את הגמילה בצורה הדרגתית ולא להעלים את המוצצים בבת אחת. קודם כל, הגבילו את השעות והסבירו לילד שהוא יכול להישאר עם מוצץ רק בזמנים מסוימים, למשל בנסיעה, כשהוא עייף או בלילה. בזמן שהילד משחק בגינה ועם חברים, המוצץ נשאר אצלכם. כך הוא יוכל לשחק בכיף ואתם תוכלו להבין מה הוא אומר.
בהמשך לקראת הגמילה המלאה, רצוי להכין את הילד לתהליך, להסביר לו שהוא כבר גדול ושאתם סומכים עליו שהוא יוכל להסתדר בלי המוצץ.
מהן שיטות הגמילה האפשריות?
ישנן דרכים רבות ויצירתיות להקל על הילד את הפרידה מהמוצץ. לפניכם כמה הצעות, אתם יכולים לבחור את השיטה המתאימה לכם ביותר:
בית מוצצים: הכינו יחד עם הילד בית מקושט למוצץ והניחו אותו ליד המיטה. לפני השינה תנו לילד להכניס את המוצץ ל"בית שלו", כך המוצץ עדיין נשאר קרוב אליהם, אך הילד לומד להירדם בלעדיו.
קריאת ספרים מתאימים: ישנם ספר מקסימים שעוסקים בנושא הגמילה ממוצצים. אני ממליצה על "הסבתא של המוצצים" מאת ענת אומנסקי. הספר מספר על סבתא שאוספת את כל המוצצים מהילדים הגדולים ומעבירה אותם לתינוקות שצריכים אותם. הספר נותן לילדים תחושה של בגרות ועצמאות ומסייע להם בהיפרדות מהמוצץ לטובת הקטנים.
עץ המוצצים: אפשרות נחמדה נוספת היא ללכת עם הילד ולתלות את כל המוצצים שלו על עץ, שנקרא לצורך כך "עץ מוצצים". תליית המוצצים נותנת לילד תחושת גאווה ומאפשרת פרידה חגיגית. בערים שונות בארץ ישנו עץ מוצצים מיוחד המיועד בדיוק למטרה זו.
מה לגבי שיטת הפרסים?
הפרס הגדול ביותר עבור הילד הוא ההתמודדות וההצלחה בגמילה, כל פרס אחר עלול להקטין את גודל ההישג ולגרום לילד להתאמץ בשביל משהו חומרי. התגאו בו, שבחו ועודדו אותו על ההצלחה. זה שווה יותר מהכל.
איך להגיב כשהילד מתחרט?
קחו בחשבון שעלולים להיות ימים קשים בעקבות הגמילה, ולמרות שהילד הסכים לשתף פעולה ולהיפרד מהמוצץ הוא עדיין ירצה אותו, יבכה ויבקש לקבל אותו בחזרה. במקרה זה חשובה הנחישות והעקביות שלכם.
אם החלטתם שזה חשוב לכם ושאתם רוצים שהילד ייגמל מהמוצץ, תצטרכו לעמוד בבכי של הילד על אף הקושי הטמון בכך. השתדלו להבין אותו ולהיות אמפתיים לקושי שלו. אמרו: "אני יודע/ת שקשה לך, אני יודע/ת שאתה מאד רוצה את המוצץ, אבל אני סומכ/ת עליך ובטוח/ה שאתה יכול להתגבר". הקפידו לחבק, להרעיף אהבה ולעודד כל הזמן.
לעיתים ילד מחליף את המוצץ בהתמכרות חדשה כמו מציצת אצבע או הכנסת חיתול לפה. חשוב לנסות להימנע מזה כבר מהתחלה ולהסביר לילד שזה לא בריא לשיניים ועלול לעקם אותן.
רוני מעוז היא יועצת משפחתית ומדריכת הורים בשיטת מיכל דליות
