6 בעיות נפוצות בהנקה – והדרך להתמודד איתן

ההנקה היא תהליך פשוט לכאורה, אך עלולות להתעורר בדרך בעיות כמו גודש, סדקים בפטמות ודלקות. כל הבעיות שאת עשויה להיתקל בהן – ויש גם פתרונות
בעיות בהנקה
אילוסטרציה: shutterstock

ההנקה היא הדבר הכי טבעי בעולם, ולמרות כל זאת, אמהות טריות רבות חוות תסכולים וקשיים בהנקה, שהופכים את התהליך היפה והמרגש הזה למתסכל, מייגע וכואב. חשוב להגיע מוכנות לקראת ההנקה ולדעת שייתכנו בה קשיים רבים, וחשוב לא פחות לדעת, שכמעט על כל הקשיים ניתן להתגבר, ושלמרבית הבעיות הנפוצות בהנקה יש פתרון.

אביגיל אודרברג, יועצת שינה ומדריכת הנקה, מסבירה כי רבות מהבעיות בהנקה נגרמות עקב אחיזה לא נכונה של השד. כשהתינוק לא תופס טוב את השד לא נוצר ואקום, התינוק עלול לפצוע את האם ולגרום לה לכאבים, וגם לא לינוק בצורה יעילה, מה שעשוי להביא לייצור כמות קטנה יותר של חלב.

כדי להגיע להנקה נכונה יש להקפיד על כך שפיו של התינוק יהיה פתוח וגם שפתיו. כדאי להתייעץ עוד בבית החולים עם אחות יועצת הנקה כדאי לוודא שהתינוק תופס את השד כראוי, ובהמשך, אם יש בעיות, אפשר להתייעץ עם מדריכת הנקה, ואפילו לקבל הדרכה בביתך.

אודרברג מסבירה על כמה מהבעיות הנפוצות בהנקה, וכיצד ניתן לפתור אותן.

מחסור בחלב

לדברי אודרברג, רק בין 3-1 אחוזים מן האימהות סובלות ממחסור אמיתי בחלב. במרבית המקרים המחסור נובע מהתנהלות לא נכונה וניתן להגביר את ייצור החלב. מכיוון שמדובר בעניין של היצע וביקוש, כדאי לנסות להיניק לעיתים תכופות יותר.

ככל שהאם מניקה יותר, כך היא מייצרת יותר חלב. אפשרות נוספת היא לשאוב את החלב במשאבה על מנת להגביר את ייצור החלב. כאשר שואבים חלב, כדאי לזכור שפעולת השאיבה מוציאה פחות חלב ממה שהתינוק מוציא, משום שפעולת היניקה אפקטיבית יותר, ומשום שהתינוק, בעזרת הרוק שלו, מעודד הורמונאלית את החלב להגיע.

חשוב גם לשים לב לתזמון השאיבה – השאיבה תהיה יעילה יותר בשעות הבוקר המוקדמות, אז מופרש הורמון הפרולקטין – הורמון החלב. בנוסף, יש להקפיד לשאוב בין ההנקות, כשעה אחרי ההנקה, כך שלגוף יהיה מספיק זמן לייצר שוב חלב לשאיבה, וגם מספיק זמן לייצר שוב חלב להנקה הבאה.

בנוסף, כמוסות חילבה הוכחו כיעילות בייצור חלב, וישנם גם צמחי מרפא שונים שמעודדים ייצור חלב. במקומות מסוימים ניתן להשיג פורמולות שכוללות חילבה וצמחי מרפא שונים.

אודלברג מספרת על דרך נוספת – תרופה בשם מוטיליום, שנועדה לטפל בבעיות מעיים, אבל אחת מתופעות הלוואי שלה היא הגברת ייצור החלב. נשים שסובלות ממחסור בחלב יכולות לבקש מהרופא שירשום להן מוטיליום (שניתנת אך ורק במרשם רופא).

סדקים בפטמות

סדקים אלו נגרמים לרוב בשל אחיזה לא נכונה של התינוק. עבודת היניקה אמורה להתבצע עם הלשון, וברגע שהאחיזה לא נכונה החניכיים פוגעים בפטמה, שהיא גם כך איבר רגיש.

הפתרון הוא בעזרת משחות שונות שמסייעות בריפוי הפטמות הפגועות. לדברי אודרברג, חשוב לוודא שהמשחות עשויות מלנולין טהור, כך שאין צורך לשטוף את השד לפני ההנקה. יש משחות שמכילות חומרים נוספים, ובהם צמחי מרפא, שעלולים לחדור למחזור הדם של התינוק ואיננו יכולים לדעת מה תהיה השפעתם.

פטרייה

עשויה להופיע על השד, בין היתר בשל הלחות והחמימות בחזיית ההנקה או ברפידות ההנקה, והיא עשויה להופיע גם בפיו של התינוק (מה שיתבטא בשכבה לבנה בפה).

אם הפטרייה לא תטופל אצל האם והתינוק במקביל, הם עשויים להדביק זה את זה שוב ושוב. הפתרון: מריחת משחה (במרשם רופא) שמותרת לשימוש בהנקה, כמו דקטרין, גם על השד וגם בפי התינוק. אודרברג מוסיפה שיש גם תרופת סבתא שעשויות לעזור- חומץ תפוחים, שמרתיחים עם מים ומחטאים איתו את השד ואת פיו של התינוק.

גודש

בעיה זו עשויה להופיע החל מהיום השלישי להנקה. לדברי אודרברג, ביומיים הראשונים התינוק מקבל קולוסטרום – נוזל צמיגי מרוכז שבו נמצאים כל הוויטמינים והנוגדנים שהתינוק זקוק להם. החלב מתחיל להגיע החל מן היום השלישי, וכשהתינוק לא זקוק לכל החלב נוצר הגודש. זה יכול לקרות גם בהמשך, כשהתינוק ישן יותר שעות בלילה ופותח פערים גדולים יותר בין ההנקות, כך שהאם לא מניקה שעות רבות.

הגודש מקשה על התינוק להתחבר לשד, האם סובלת מכאבים, ואף אחד מהם לא ממש מרוצה. הגודש הוא בעצם חלב שתקוע בצינוריות החלב, אם בגלל ייצור עודף ואם בגלל ריקון לא יעיל של השד. הסתימה בצינוריות החלב עלולה להתפתח לדלקת בשד בליווי חום, שמצריכה טיפול אנטיביוטי.

הפתרון- אם ההנקה לא עוזרת לרוקן את השד, אפשר לשאוב, אך רק עד להקלה ולא עד לריקון מלא (אחרת ייצור החלב יימשך במלוא המרץ). אודרברג מציעה גם לעשות מקלחות חמות במהלכן עושים עיסויים לשד – החום מרחיב את צינוריות החלב והעיסוי עוזר לחלב התקוע להשתחרר החוצה.

אמצעי נוסף שאודרברג ממליצה עליו הוא הנחת משהו קר על השד כדי להקטין את הבצקת. למשל: לפתוח חיתול חד פעמי נקי, למלא אותו במים קרים ולהכניס למקפיא. כשהחיתול קפוא אפשר להניח אותו על השד.

אודרברג מוסיפה, שיש סברה לפיה הנחת כרוב על השד מייבשת את הגודש, אבל לדבריה, יש חשש שהכרוב ייבש יותר מהרצוי ויביא למחסור בחלב, ולכן מוטב לא להשתמש בשיטה זו להקלה על גודש.

דלקת

לעתים, למרות כל המאמצים להפחית את הגודש, יש דלקת בשד. אודברג מסבירה שגם אם יש דלקת וגם אם האם מטופלת באנטיביוטיקה, אין סיבה להפסיק להיניק. במקרה של דלקת, יש לפנות לרופא, שפעמים רבות ירשום אנטיביוטיקה. לאודרברג יש פתרון נוסף ומפתיע – אלכוהול.

האלכוהול סופח דלקות, ולכן ניתן לטבול תחתונית בתוך אלכוהול (למשל וודקה), להכניס לשקית ולסגור היטב ולהניח על האזור הכואב. כל רבע שעה מחליפים תחתונית ספוגה באלכוהול. לדברי אודרברג, השיטה הזו הצילה נשים רבות שסבלו מדלקות מטיפול אנטיביוטי.

לשון קשורה

כשלושה-חמישה אחוזים מהתינוקות נולדים עם לשון קשורה, תופעה בה הרקמה שמחברת בין הלשון לרצפת הפה מגבילה את התנועה התקינה של הלשון.

הלשון ממלאת תפקיד חשוב בתהליך היניקה, ותינוקות בעלי לשון קשורה עלולים לפצוע את האם ולהכאיב לה, וגם לינוק בצורה פחות אפקטיבית. הפתרון: ניתן להתיר את הלשון הקשורה בתהליך קצר ומהיר של חיתוך הקרום המחבר. כשמתירים את הלשון הקשורה, הבעיה בדרך כלל נפתרת מיד.