אז מה שלום העובר שלך? איך הדופק שלו? במשך תשעה חודשים את נושאת ברחמך תינוק, וככל שהשבוע מתקדם את מתחילה להרגיש תזוזות קלות ואחר-כך בעיטות. לפעמים, בעיקר לקראת השליש האחרון של ההיריון, לעובר אין כמעט מקום לזוז, ומתחילים להרגיש האטה בתדירות. אחת הדרכים לבדוק את קצב ליבו של העובר ולזהות את תדירות הצירים היא על ידי בדיקת מוניטור.
מהו ניטור?
ניטור עוברי מאפשר מעקב אחרי תנועות העובר. הניטור נעשה באמצעות מכשיר אולטרה סוני שתפקידו הינו לזהות ולקלוט את דופק לב העובר. על בטנך יוצמדו באמצעות חגורת גומי שני מתמרי פלסטיק: האחד תפקידו לבדוק את הדופק והמתמר השני תפקידו לזהות את תדירות הצירים ואורכם.
הבדיקה אורכת כ-20 דקות ובמהלכה האישה צריכה לשכב ולא לזוז. במהלך המוניטור תשמעי את דפיקות הלב של העובר. הקול מזכיר במעט קולות דהירה של סוס. דפיקות העובר מתורגמות לתרשים, כך שתדר הקול משתנה בהתאם לתנועת הלב. הרופא או האחות שבודקים אותך יזהו תרשים מוניטור תקין אם דופק העובר נמצא בטווח הנורמה. המתמר השני מזהה את התקשות הרחם ואת תדירות הצירים, וכך אפשר לאמוד מרווח זמנים ורמת התחזקות בין ציר לציר, ולזהות התקדמות לקראת לידה.
ניטור לעובר אפשר לבצע החל משבוע 24, אך לרוב רק לקראת השליש האחרון של ההריון יהיה צורך בניטור, אלא אם כן יש חשש כמובן לעובר. מוניטור מאפשר ליולדת להיות רגועה, לעקוב אחר דופק העובר. יחד עם זאת, ישנם מקרים מסוימים שבהם מומלץ לפנות לניטור.
מתי מומלץ לבצע ניטור במהלך ההריון?
כשאינך מרגישה את תנועות העובר אחרי שכבר ניסית הכל: שכבת על צד שמאל, אכלת קוביית שוקולד, שתית מים קרים. אם את מרגישה פחות מארבע תנועות במשך חצי שעה – עדיף ללכת להיבדק.
אחרי שבוע 40, כשאישה עוברת את מועד תאריך הלידה המשוער, היא תתבקש, בהתאם למדיניות בית החולים, לבצע מעקב של ניטור עוברי בתדירות שתקבע על-ידי בית החולים ו/או בהמלצת רופא הנשים.
תפקיד המוניטור בלידה פעילה
ניטור מבצעים גם במהלך הלידה, כאשר המטרה היא לעקוב אחרי תנועותיו של העובר, הדופק ותדירות הצירים. במהלך הלידה יש אפשרות לניטור מלא וניטור חלקי:
ניטור מלא: מהרגע שאישה נכנסת לחדר הלידה היא נמצאת במעקב קבוע. היא תאלץ לשכב על הגב ולהיות מחוברת למוניטור עד ללידה עצמה. החיסרון בניטור מלא הוא הקושי בתנועה בזמן ציר והתמודדות עם הכאב, בייחוד אם חשוב ליולדת לידה טבעית ככל האפשר.
ניטור חלקי: יש בתי חולים שמאפשרים לבצע ניטור חלקי, והכוונה היא שהאישה יכולה להתחבר ולהתנתק מהמוניטור לסירוגין. הניטור החלקי מאפשר תנועתיות בחדר. החיסרון שלו הוא בכך שאין מעקב צמוד אחר העובר.
ניטור חלקי אינו מומלץ כאשר יש סיכון לעובר או לאם, לרבות מצבים של: תינוק במצג עכוז, מיעוט או ריבוי מי שפיר, הריון בשמירה, הריון תאומים, סכרת הריון, לחץ דם גבוה ועוד. ניטור חלקי אינו מתאפשר בכל בית חולים. אם הנושא חשוב לך, ההמלצה היא לבדוק זאת במהלך סיור הלידה, באתר בית החולים או ליצור קשר עם מחלקת יולדות.
בנוסף, יש מצבים שבהם במהלך הלידה יחליט הצוות הרפואי לבצע ניטור פנימי – ניטור פנימי מתבצע רק אחרי שיש ירידת מים והוא נעשה על ידי הכנסת מנטר קטן לעבר חלל הרחם. במצב זה מוחדרות לעבר הנרתיק אלקטרודות, המוצמדות לראש התינוק על ידי מעין סליל קטן שמתחבר למכשיר המוניטור. ניטור מסוג זה הינו מדויק ומהימן יותר.
בית החולים או הרופא המטפל יעשו ניטור מסוג זה כאשר יתקשו לאתר דופק עובר, וכדי לקבל תמונת מצב מדויקת ככל הניתן של הצירים.
חשוב לזכור כי המוניטור אינו מסוכן לעובר, שכן הוא עובד לפי גלאי קול. הבדיקה לרוב אינה פולשנית, אך יכולה להיות לא נעימה במיוחד. בנוסף, פעמים רבות, במקרה הצורך, תגובה בדיקת הרופא בבדיקת אולטראסאונד.
ייתכן ובמהלך החיבור למוניטור האלקטרודות יזוזו ולכן לא תשמעי את תנועות לב העובר. נסי לשנות תנוחה ולסדר מחדש. כמו- כן, בזמן ציר ייתכנו האטות בקצב לב העובר משום שיכול להיות לחץ על דופן הרחם. יחד עם זאת, במקרים כאלו קראי לאחות או הרופא המטפל ובקשי מהם להביט בתוצאות.
