כולם מדברים על שלבי ההריון וההכנות ללידה, אבל מה קורה מיד אחרי הלידה? למעשה אף אחד לא מכין אותנו למה שמצופה לנו עם התינוק החדש בימים הראשונים בבית החולים.
אני, כמו רבות אחרות, הייתי בטוחה שתינוקות שרק נולדו, ישנים כל הזמן. אבל, אוי כמה שהתבדיתי! גיליתי זאת ביום השני, כשבכורי לא הפסיק לבכות ולצרוח, לא ידע שובע (ותאמינו לי שהוא היה מחובר לציצי רוב היממה) ולא נרגע בשום תנוחה אפשרית.
הגעתי לחדר האוכל בבוקר, עוד לא הספקתי לשבת דקותיים, והוא שוב התעורר בצרחות. לצערי, לא קיבלתי תמיכה נכונה מהאחות הבכירה באותה משמרת, שזיהתה יפה שהתינוק שלי רעב, אבל נכשלה לזהות את החוסר אונים שלי.
מה יעזור לראות את התינוק, בלי לראות את האמא שצריכה לדאוג לכל צרכיו?
אז רגע לפני שאתן מגיעות לחדר הלידה, חשוב שתדעו מה קורה גם אחרי, מה עובר על הקטנטנים שלנו בשלושת הימים שלאחר הלידה – ומה עובר על האמא הטרייה.
היום הראשון
בשעה-שעתיים הראשונות התינוקות מלאים בהתרגשות ואדרנלין מהלידה ובדרך כלל מגלים עירנות. רק אחר כך הם נכנסים לשינה עמוקה שיכולה להמשך גם ארבע שעות רצופות. זו אחת הסיבות שבגללן הצוות הרפואי מעודד הנקה מיד לאחר הלידה, כשהתינוקות עוד עירניים.
ביום הראשון תינוקות ישנים יותר ויכולים להתעורר להנקה רק ארבע-חמש פעמים ביממה זו (במידה והמשקל תקין ואין דרישה להעירם להנקה). חשוב להניק את התינוק בכל רגע שבו הוא מגלה עירנות, על מנת לתרגל את היניקה ולהגביר את יצור החלב.
הימים השני והשלישי לאחר הלידה
בימים אלו בדרך כלל התינוקות יותר עירנים, ונוטים להיות חסרי מנוחה ולבכות ללא הפסקה. הם בעיקר רוצים להיות בקרבת האם, אצלה הם מרגישים בטוחים ומוגנים, ולינוק כמה שיותר. מענה מיידי לבכי יכול לצמצם משמעותית את אי הנוחות, אך לא תמיד יפתור אותו לחלוטין, מכיוון שהם חווים רגישות מוגברת לשלל הגירויים בעולם החדש.
ביום השלישי גם האישה עוברת שינוי חד ומוצפת בהורמונים המשפיעים רבות על מצב רוחה. בכי, עצב ודכדוך הן תחושות שכיחות ביום זה ובימים שלאחריו. רגשות אלו אמורים לעבור תוך שלושה חודשים.
איך ניתן לעבור את הימים הללו בצורה שפויה?
- הניקי כמה שיותר – זה אולי יראה לך כאילו התינוק רעב, אבל הוא בעיקר עושה את עבודתו, כלומר עוזר לך להגביר את יצור החלב.
>>>רוצים לדעת עוד על תחילת ההנקה? קראו כאן<<< - מגע של עור לעור – מחקרים הוכיחו כי מגע של עור לעור מסייע להרגעת התינוק והאם גם יחד.
- דאגי לצמצם גירויים ככל האפשר – מינימום מבקרים, אור כבוי, בלי רעשים, טלפונים ושיחות בקול רם. התינוק שלכם יודה על כך.
- היכונו ללילה לבן – רוב התינוקות מתקשים להירדם בעריסה בלילה השני והשלישי ויונקים המון. זה יכול להיות מספר הנקות תכופות בפרק זמן קצר או אשכול הנקה, כלומר מספר הנקות הנמשכות כמה שעות ברצף. חשוב שתדעו שזה קשה אך נורמלי. נסי ללכת לישון מוקדם כדי שתצליחי להיות ערה בהנקה, ובקשי מבן הזוג "לקחת פיקוד" בבוקר כדי שתוכלי לתפוס תנומה.
- הימנעו ממתן מוצץ – בשלב זה התינוקות רוצים לינוק, וכדאי לאפשר להם זאת. מוצץ עלול להרוס את מנגנון היניקה הטבעי.
- דאגי לעצמך – בקשו עזרה מבן/בת הזוג, חברה טובה, אמא, מלוות משפחות לאחר לידה. תנו להם להיות קצת עם התינוק בזמן שאתן נחות, מתקלחות ואוכלות. זה חשוב!
- הכיני עצמך להנקה – ההנקה לא תמיד הולכת חלק. רבות נפצעות, מתקשות לחבר את התינוק ונלחצות. הצטיידי מראש במשחה לפטמות פצועות ורפידות הנקה רפואיות. אם זו לידה הראשונה, הדרכת הנקה מראש תגביר את הבטחון שלך בהנקה. גם אם לא עשית זאת, תמיכה נכונה מאחות, יועצת הנקה או מלוות משפחות לאחר לידה, יכולה לעשות את כל ההבדל.
- מותר לשלב בקבוק? – רגע לפני שאת נשברת, קחי נשימה עמוקה. הבקבוק הזה יכול לסייע לך לישון כמה שעות ולצבור כוחות, אך הוא גם יכול לעיתים לפגום בהנקה. איך אפשר לדעת? אם החלטת לשלב בקבוק אבל לא לוותר על ההנקה (אני עשיתי זאת פעם אחת בלילה), הקפידי על כמות מזערית של 10-30 CC.
- דאגי לתמיכה – לפעמים חיבוק חם, מילה טובה וקצת אמפטיה הם כל מה שאת צריכה כדי להתחזק. הקיפי עצמך באנשים שידעו לתמוך בך כשצריך.
- עצת הזהב – בכל החלטה שלא תקחי זכרי: את האמא. את יודעת הכי טוב כבר מההתחלה. הקשיבי לעצמך ולתחושותייך.
נעמה בורגר דקל היא יועצת ומלווה משפחות לאחר לידה
