במהלך הלידה ייתכנו מצבים שבהם היולדות ו/או העובר נמצאים בסכנה. מצבים אלו מאלצים את צוות בית החולים לבצע התערבות רפואית באמצעות ואקום או מלקחיים, על מנת לקדם את הלידה ולמנוע נזקים.
מה ההבדל בין לידת ואקום ומלקחיים? מתי יוחלט ליילד בקיסרי, ומהם הסיכונים וההשלכות? ד"ר קובי כהן, מנהל רפואי במרכז לרפואת נשים מתקדמת איה מדיקל עונה על כל השאלות.
מהי לידה מכשירנית?
"לידה מכשירנית נועדה למשוך את התינוק החוצה בשלב האחרון ללידה, לאחר שהאישה הגיעה לפתיחה מלאה. היא נעשית אך ורק על ידי רופא, ולא על ידי מיילד או סטאז'ר. במהלך הלידה יש מעקב, לכן נמצא שם גם רופא ילדים וגם רופא נשים".
ישנם שני סוגים של לידות מכשירניות:
לידת ואקום: במצב זה מחדירים אל הנרתיק כיפה העשויה מתכת או פלסטיק ובסיוע לחיצות היולדות מושכים את התינוק החוצה.
לידת מלקחיים: מחדירים שני זרועות מתכת לנרתיק האישה, ומקבעים בין דופן הנרתיק לראש היילוד.
כיום ממעטים להשתמש בלידת מלקחיים, מסביר ד"ר כהן, שכן לידת מלקחיים כרוכה במיומנות גבוהה הרבה יותר משימוש בוואקום, והיא עלולה לפגוע בפני העובר. לידת ואקום כרוכה בפחות סיכונים לאם ולעובר, ולכן היא העדיפה בלידה מכשירנית.
הסיבות ללידה מכשירנית
בתהליך הכנת הצירים יש כוחות שפועלים: העובר, היולדת והרחם שמייצר את עוצמת הצירים. כשאחד מהגורמים הללו נפגע, סביר להניח שתידרש התערבות רפואית. לדוגמה: קושי ללחוץ עקב עייפות היולדת, היסטוריה רפואית כמו מחלות לב מסוימות, הפרעה בראייה. כמו- כן המנח של עובר עשוי להקשות על לידה, בעיה בניטור עוברי, הפרדות שלייה, מצוקה עוברית ועוד.
כשהאישה נמצאת בשלב השני ללידה, שבו היא בפתיחה מלאה עד ללחיצות, ישנו חלון זמן שבו העובר יכול לצאת החוצה. חלון הזמן משתנה אם זו לידה ראשונה או חוזרת והאם האישה לקחה אפידורל, אך הוא נע בין שעתיים -לשלוש לכל היותר. אם חלון הזמן עבר והעובר לא יצא, יש מקום להתערבות רפואית.
ההחלטה על יילוד בלידה מכשירנית הינה החלטה רפואית טהורה והיא נעשית על ידי רופא בכיר בחדר לידה. התנאי הבסיסי הינו שהעובר נמצא נמוך בתעלת הלידה. לרוב, כשהעובר מעל תעלת הלידה, יעדיפו לפנות לניתוח קיסרי. תהליך המשיכות לא יעלה על 30 דקות שבמהלכם יבוצעו 3 ניסיונות משיכה בלבד.
כמו בכל התערבות רפואית, ישנם סיבוכים קיימים בלידה מכשירנית ואלו הם: קרע בתעלת הלידה , דימומים, צורך במתן עירוי דם, זיהומים ולעתים הפרעות במתן שתן. מבחינת העובר: פגיעה בעצב בפנים, עצבי הצוואר, שכיחות של הצטברות דם בקרקפת, עליה בבילירובין (צהבת של התינוק) דימומים ברשתית ועוד.
יחד עם זאת חשוב לציין כי בניגוד לדעה הקיימת, לא נמצא שינוי באינטליגנציה יילודית.
מדוע לא לבצע קיסרי?
ד"ר כהן מסביר כי לידת ואקום או לידת מלקחיים הם אלטרנטיבה משמעותית בהליך הלידה כשמשווים ללידה קיסרית. "בניגוד למה שנהוג לחשוב, לידה קיסרית כרוכה בסיכונים גבוהים לעומת לידה מכשירנית: היא מכפילה את הסיכון לתמותה אצל האם והעובר, קרע ברחם בלידה הבאה, זיהומים, סיבוכים בדרכי הנשימה, צורך במתן דם, כריתות רחם ועוד.
לידת ואקום, כאשר היא מתבצעת בתנאים הנכונים היא בעלת סיכון עוברי נמוך, משום שכשהראש נמצא בתוך התעלה, קל ומהיר יותר לשלוף אותו מאשר לפנות לניתוח שההכנה אליו כרוכה בזמן".
ישנם מצבים שבהם ניתוח קיסרי יהיה עדיף על לידה מכשירנית?
"כן. אם העובר נמצא מעל תעלת העובר, פתרון של לידה קיסרית ייחשב עדיף ובעל פחות סיכונים. בנוסף, ישנם מצבים שבהם יעדיפו לפנות לניתוח קיסרי ולא ללדת בלידה מכשירנית כמו: לידה של עוברים גדולים שמשקלם מעל משקל 4 ק"ג, לידה בשבוע 34 (בגלל מבנה הגולגולת שהינו רך מדי) וכשהעובר נמצא מעל תעלת הלידה, יעדיפו לפנות לקיסרי במקום לידת ואקום. כמו- כן במצבים של סיבוך בלידה קודמת, קרע דרגה חמורה או פגיעה בשלפוחית יעדיפו לבצע קיסרי מאשר לפנות ללידה מכשירנית".
האם יש נשים שנמצאות בקבוצת סיכון ללידה מכשירנית?
אישה עם כושר גופני ירוד או שסובלת מהשמנת יתר תתקשה ללחוץ. עליה במשקל גורמת לאחוז גבוה של לידה מכשירנית, משום שהאגן מתמלא בשומן.
כיצד אפשר לנסות למנוע?
חשוב לבצע פעילות גופנית כהכנה ללידה בהדרכה נכונה. כמו כן, קורס הכנה ללידה וסיור בבית החולים, גם בלידה שנייה ושלישית הוא חשוב, שכן אישה צריכה להכיר ולהבין את שלבי הלידה והמקום שלה בשלב הלחיצות. אלו יכינו אותה לתהליך וייתרמו להצלחת הלידה.
