אחת מאבני הדרך החשובות בהתפתחות התינוק היא המעבר ההדרגתי לאכילת מזון מוצק. בתכל'ס, מדובר באחד השלבים המתישים עבור ההורים שנדרשים לבשל כל ירק בנפרד, למעוך היטב, לתת לתינוק בכפית, ולנקות את השאריות שהוא יורק החוצה. לא במקרה עבור הורים רבים המעבר למוצקים מייאש ומאכזב. התחושה העולה היא שהתינוק בכלל לא אוהב לאכול, עד שלא פעם נוצרת מלחמה של ממש בין ההורה העקשן והתינוק הסרבן.
כשהילדים הפרטיים שלי הגיעו לשלב הטעימות, התחלתי "לפי הספר" להכין אוכל מרוסק. מהר מאוד הבחנתי שהם הרבה יותר מתעניינים באוכל שאצלי בצלחת, מאשר בגוש המעוך שהגשתי להם בכפית. מבחינתי זה היה גילוי משחרר, ובשמחה רבה ויתרתי על המעיכות והתחלתי להגיש להם את אותו המזון שאני אכלתי. לא עמדה מאחורי ההחלטה שלי שום תורה מוסדרת, אלא רק אינסטינקט אימהי טהור. השבוע גיליתי שלאינסטינקט שלי יש שם – baby led weaning – וקהל אוהדים שהולך וגדל.
אחת ממובילות הגישה בארץ היא לריסה גינת, הבעלים והמייסדת של SmallTalk – האקדמיה לתינוקות. "הגישה של baby led weaning אומרת שהתינוק בעצמו מוביל את ההאכלה. זו גישה שנשענת על הקשבה לצרכים של התינוק ומתן מענה בהתאם לכך", מסבירה גינת. "זה אומר שלא מועכים מזון, לא מאכילים לא מדרבנים את התינוק לאכול אלא סומכים על הגוף שלו שיודע כמה הוא צריך ומה הוא צריך לאכול. השיטה הזו מחזירה את השליטה לילד".
הבעיה שכדי לתת לתינוק שליטה, עלינו לשחרר אותה בעצמנו – ועבור הורים רבים זהו הקושי העיקרי. כדי להתמודד עם הקושי הזה, צריך לזכור ששלב הטעימות מיסודו מיועד להרגיל את הילד לטעמים ולמרקמים שונים של מזון. המטרה היא לא שהילד ישבע מהמזון המוצק, הרי התזונה שלו עדיין מבוססת על חלב אם או תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות). ברגע שאנו מבינים זאת, קל יותר לשחרר שליטה ולאפשר לילד להתמודד בעצמו עם האוכל.
"הילד חוקר מה קורה לו הפה, בבלוטות הרוק, בתחושות הלשון ועל השפתיים", מוסיפה גינת. "זהו שלב נוסף של התפתחות מוטורית. להורים שקשה להם לשחרר שליטה, אני ממליצה לקחת נשימה עמוקה ולהבין שמה שחשוב כרגע זה לא אם הוא סיים את הארוחה, אלא שיגדל להיות אדם בטוח בעצמו, יאהב את הגוף שלו, יהיה קשוב לצרכיו ויסמוך על עצמו"
מה אומרים המחקרים?
על אף שבארץ נדמה שמדובר בשיטה חדשה, מתברר שזו למעשה גישה עתיקה. מחקרים אנתרופולוגיים למשל מראים שאימהות בשבטים באפריקה אינן מועכות לילדים שלהן את המזון אלא נותנות להם את המזון שהן אוכלות.
מחקר מרכזי שנערך בארה"ב באמצע המאה שעברה בחן את העדפות המזון של ילדים מגיל שבעה חודשים ועד שלוש שנים. לכל אחד מהנבדקים במחקר הוצג מבחר גדול של מוצרי מזון בצורתם הגולמית (מבושלים במידת הצורך) והם יכלו לבחור בעצמם מה לאכול וכמה בלי שום הכוונה. תוצאות המחקר הראו שלכל ילד יש העדפה שונה למזון בזמנים שונים. עם זאת, בדיקות דם הראו כי כל הנבדקים במצב רפואי טוב – בלי קשר לסוג המזון שאכלו. בבדיקות איי.קיו התברר כי כולם השיגו ציונים גבוהים בכמה נקודות מבני גילם באותה תקופה. למרות המסקנות החד משמעיות, המחקר נגנז מכיוון שלא עמד בקריטריונים מדעיים ואתיים מקובלים.
מי שכן העלתה על נס את הגישה הייתה אחות ילדים באנגליה, שהבינה שהתינוקות לא מתנגדים דווקא למזון אלא לדרך בה אנו מגישים להם אותו. בעקבותיה, השתנתה כל תפיסת המעבר למזון מוצק באנגליה, וכיום משרד הבריאות הבריטי ממליץ על חשיפת התינוקות למזון מוצק בצורתו הגולמית.
גינת אף מוסיפה ואומרת כי מחקרים חדשים יותר מראים כי ילדים שניזונים בשיטה זו, נוטים לפתח פחות הפרעות אכילה, ולהתבסס על תזונה בריאה ומגוונת יותר.
זה לא מסוכן לתת לילד לאכול לבד, הוא לא עלול להיחנק?
"אני מאמינה שבלי קשר לשיטה הזו, על כל הורה לעבור קורס להחייאת תינוקות", מצהירה גינת. "אבל צריך להבחין בין חנק לבין רפלקס טבעי. גירוי בעצב הואגוס, שיש לו שלוחות בחך האחורי, יוצר רפלקס שנשמע כמו שיעול ונראה כמו הקאה או פליטה. זה אינסטינקט חשוב. אמנם זה יכול להוריד להורים כמה שנים מהחיים, אבל אם הילד פלט החוצה את האוכל, אז לא צריך להילחץ. בכל מקרה, התינוק תמיד צריך לאכול בהשגחת מבוגר ולשמור על כללי הזהירות".
ומה לגבי הלכלוך?
"זה באמת החיסרון היחיד בשיטה", מחייכת גינת. "אפשר להחזיק כלב, או לשים שקית ניילון מתחת לכיסא של התינוק ואז לאסוף את כל הלכלוך היישר לפח. גם לא חייבים להיות קיצוניים, אפשר לשלב בין הגישות. להאכיל בחלק מהארוחות ולתת שליטה לתינוק בארוחות אחרות".
הגישה הזו מתאימה לכולם?
"יכול להיות שלתינוקות שסובלים מריפלוקס יקח יותר זמן עד שהמנגנון יתייצב בצורה אפקטיבית".
>>>קבלו 10 טיפים מעבר למוצקים <<<
כך תעשו זאת נכון
מתי מתחילים?
- כשהילד לפחות בן חצי שנה – חשוב לקחת בחשבון שלכל ילד יש קצב התפתחות שונה.
- כשהילד מצליח לשבת בצורה יציבה – הוא לא חייב לשבת עצמאית, מספיק שהוא יכול להחזיק את עצמו זקוף בישיבה על מבוגר. לדברי גינת יציבות של השלד מעידה על בשלות האיברים הפנימיים.
- כשהילד מביע עניין אקטיבי במזון – מנסה לחטוף לכם אוכל מהיד.
כללי יסוד לאכילה לפי baby led weaning:
- לשמור על כללי הזהירות של ארגון בטרם – לחתוך ענבים ועגבניות שרי לאורך, לא לתת אגוזים או פירות עם גלעינים.
- לא לתת לילד דברים קשים לאכילה – הגזר למשל צריך להיות מבושל.
- לחתוך, לא לרסק – מומלץ לחתוך את המזון לאורך כדי שיהיה לתינוק נוח להחזיר ביד: לחתוך מלפפון לאורך, פרוסות לחם או טוסט וכו'.
- מניחים את המזון על הצלחת/מגש – לא מגישים לילד את המזון, אלא נותנים לו לבחור לבד מה הוא אוכל וכמה.
- לתת לילד לאכול בידיים – גם קוסקוס, גם אורז, גם יוגורט. הם לומדים את התחושה והטעמים. בהמשך ילמדו גם נימוסי שולחן.
- שתפו את הילד בארוחות משפחתיות – אתם לא צריכים להאכיל אותו, אז הוא יכול לקחת חלק בכל ארוחה רגילה. תנו לו לטעום ממה שאתם אוכלים (אין בעיה עם אוכל מתובל).
