כל הורה מכיר את הזמן הזה, לקראת סוף היום, אחרי ששחקתם בגן השעשועים, בניתם לגו ביחד, אכלתם, רקדתם, שרתם והופ! נגמר היום, השמש מתחילה לשקוע, צריך להתחיל להוריד הילוך ולהתכונן לקראת השינה. חוויית ההשכבה וההירדמות בלילה אצל פעוטות, כלומר ילדים קטנים בני שנה עד שלוש, יכולה להיות מהנה ויעילה, אך מה קורה כשיש בעיות בהשכבה וכשהילד הקטן מתעורר כמה פעמים בלילה?
פנינו לשרי גלזר, יועצת שינה ומנחת הורים, כדי לדעת כיצד מזהים בעיות שינה, מהן ההשלכות של בעיות השינה, איך ניתן ליצור טקס שינה, מהו תפקידו של חפץ מעבר וכיצד להתמודד במקרים של שינוי השגרה.
בעיות השינה הנפוצות
"יש מגוון של בעיות שינה, ובדרך כלל ההורים פונים אלי כאשר יש קושי להתמודד בכוחות עצמם או כשהעייפות מנצחת", אומרת גלזר. "אני ממליצה להגיע לייעוץ שינה אפילו בחודשים הראשונים כאמצעי מניעה, להדרכה כללית שתמנע את בעיות השינה שעלולות להתפתח כתוצאה מהתנהלות לא נכונה עם השינה של התינוק. לקראת גיל חמישה חודשים ניתן להגיע לייעוץ שינה שכולל תהליך מלא ללימוד הירדמות עצמאית של התינוק ושינה רציפה בלילה".
בעיות שינה נפוצות הן:
- יקיצות מרובות בלילה (מעבר ליקיצה בודדת לארוחה): להנקה / בקבוק, ידיים, מוצץ שוב ושוב, מגע ועוד.
- פרקי ערות בלילה.
- הרדמות קשות ומאתגרות, למעשה הירדמות באמצעות גורמי תלות: הנקה, בקבוק, נענוע על הידיים, לינה משותפת, עגלה, אוטו, מגע ונוכחות של ההורה ליד התינוק ועוד.
- קושי בתנומות יום: השכבות קשות, תנומות יום קצרות מדי (פחות משעה וחצי לתנומה) או מחסור בתנומות יום, סדר יום שאינו קבוע ואינו שגרתי.
- יקיצה מאד מוקדמת בבוקר (לפני השעה 5:00).
- שעת הירדמות מאוחרת בלילה (אחרי השעה 20:00).
- מגילאי שנה וחצי/שנתיים ומעלה: פעוט שיורד מהמיטה שוב ושוב בשעת ההשכבה, או שמגיע למיטת ההורים באמצע הלילה.
גלזר מציינת שבמסגרת תהליך שינה, הפעוט ילמד באופן הדרגתי להירדם במיטתו בכוחות עצמו, ללא מגע וללא נוכחות של ההורים, מה שיביא לשינה רציפה בלילה. יכולת הירדמות עצמאית זו, תאפשר לו גם להתמודד בכוחות עצמו עם התעוררויות בלילה.
מתכוננים לשינה בעזרת טקס שינה
כדי להכין את התינוק לשינה, מומלץ לבצע טקס שינה. גלזר מסבירה שאת הטקס ניתן להתחיל כבר בגיל 6 שבועות, ואפילו לפני כן, וממליצה לבסס מנהג זה לכל המאוחר בגיל 3 חודשים.
מהו טקס שינה וכיצד יוצרים טקס שינה בגיל זה?
"טקס שינה נערך לפני ההשכבה לשנת הלילה", מסבירה גלזר. "טקס שינה מאותת לתינוק שעוד מעט הולכים לישון, והוא מסייע לו להיפרד בקלות רבה יותר מהערות, מהפעילות, מהיום ומההורים, ולהיכנס לשנת הלילה רגוע ושלו".
גלזר נותנת דוגמה לטקס השכבה: לאחר האמבטיה וההאכלה, נפרדים מההורה השני (שאינו מבצע את ההשכבה) ואומרים לילה טוב לכל החפצים בבית ולכל מה שאנחנו רואים מהחלון. נכנסים לחדר, אפשר לקרוא סיפור אפילו מגיל חצי שנה, מכבים את האור ומגיפים את התריס. שרים שיר ערש שקט כשהפעוט נמצא על הידיים, אומרים משפט מנטרה כמו "לילה טוב חמוד, הולכים לישון" ומניחים במיטה להשכבה.
חפץ מעבר: יכול להקל על תהליך ההירדמות
האם חפץ מעבר מסייע לשינה והאם כדאי להרגיל את הפעוט לחפץ מעבר?
"חפץ מעבר משמש עבור הילד 'תחליף' לאמא בעת פרידה ממנה, בלילה או במקומות אחרים (כגון בגן). יש תינוקות/פעוטות שיאמצו חפץ מעבר בעצמם, יש כאלה שניתן להרגיל אותם לחפץ מעבר, ויש כאלה שננסה לעשות זאת אולם הם לא 'יתחברו' לאף חפץ", מסבירה גלזר. "ניתן להרגיל לחפץ מעבר בשינה בחודשים הראשונים או בעת הופעתה של חרדת הנטישה, כלומר בגיל 7-8 חודשים. חפץ המעבר יסייע לתינוק להתמודד עם החרדה, שהינה תופעה טבעית לגיל זה", היא מוסיפה.
גלזר ממליצה להשתמש בחפץ מעבר שניתן לכבס ואף להחליף במקרה של אובדן, למשל חיתול טטרא. איך "הופכים" את החיתול לחפץ מעבר? "על מנת לסגל חפץ מעבר לתינוק, האמא יכולה לישון עם החיתול במהלך הלילה, על מנת שיקבל את הריח שלה, וברגעים שמחים ונעימים לתינוק (כגון טיול בעגלה), בימי ההסתגלות לחפץ יש להניח את אותו לצדו, על מנת שיקשר אותו עם חוויה חיובית ותחושת ביטחון", מסבירה גלזר. "בעת ההרדמה ניתן להניח את החפץ בין ההורה לתינוק, ועם ההנחה במיטה להצמיד את החפץ לתינוק, על מנת שיריח אותו ויוכל לגעת בו. הדבר יכול לסייע לו בהירדמות ובתחושת הביטחון בעת הפרידה מההורים, כלומר השינה, ואף להקל עליו בעת הירדמות שלא בבית ובמיטה שלו (למשל בגן, בזמן חופשה, אצל סבא וסבתא וכיו"ב)", אומרת גלזר.
מה עושים כשהשגרה מופרת?
מה עושים בימים שבהם מופרת השגרה, כמו סופי שבוע, חגים, השארה של הפעוט עם בייביסיטר או בכל מקרה יוצא דופן אחר? גלזר מסבירה, שברגע שיש שגרה ברורה והרגלי שינה טובים, ניתן כמובן לחרוג ממנה בסופי שבוע, חגים, אירועים מיוחדים וכיו"ב.
טיולי סוף שבוע – "בסופי שבוע, אם יוצאים לטייל, אני ממליצה לחשב את הזמנים כך שהתינוק יקבל את שעות השינה שלו במהלך היום, אומרת גלזר. "אם הוא יישן כמו שצריך, הוא לא יהיה עייף ועצבני, הוא לא יגיע בעייפות יתר אל שנת הלילה, וכולם יוכלו ליהנות מהטיול. כלומר, יש לחשב את היציאה לנסיעה על שנת הבוקר למשל, ואז הוא יישן את שנת הבוקר בזמן הנסיעה הארוכה. את שנת הצהריים בזמן טיול רגלי ואז הוא יישן בעגלה. כך הוא יהיה רענן ומסופק".
ארוחות ערב משפחתיות – "את ארוחת הערב המשפחתית ביום שישי אני ממליצה להקדים ככל הניתן, על מנת שתספיקו לחזור הביתה להשכיב את התינוק בזמן, במקום שיהיה עייף ורטנוני בזמן ארוחת הערב", אומרת גלזר. "אפשרות נוספת היא להכין מיטת תינוק בבית ההורים ושיישן שם באופן קבוע בימי שישי. לאחר שהתינוק גדל והופך לפעוט, יהיה לו קל יותר להשתתף בארוחות המשפחתיות, גם אם הן מאוחרות יחסית".
שינה מחוץ לבית – גלזר מדגישה שהדבר שהכי חשוב לביסוס שגרת השינה ולשמירה עליה, היא התנהגות ההורים: עליהם לשמור על הירדמות עצמאית כשישנים בבית. עם זאת, במקרה של שינה מחוץ לבית, ניתן לשנות מעט את ההרגלים: "אם יוצאים החוצה או משכיבים את התינוק בבית אחר, ייתכן שהוא יחוש חסר ביטחון כתוצאה מהמקום הזר, ויהיה זקוק לעזרה", מסבירה גלזר. "ניתן להישאר בחדר על מנת שירגיש בטוח, יוכל להרפות ולהירדם בקלות. ברגע שנחזור הביתה, חוזרים גם לכללים ולהרגלים של בית" מדגישה גלזר.
כשהבייביסיטר משכיבה את הפעוט – החלטתם לצאת ולהשאיר את התינוק בבית עם הפעוט? גלזר מדגישה שבמקרה זה, חשוב שהוא יכיר אותה בזמן הערות ולא יהיה מופתע לגלות אותה אם יתעורר באמצע הלילה. "יש להנחות את הבייביסיטר לקיים את טקס השינה וההרדמה באותו האופן כפי שאנחנו עושים, אך להסביר לה שאם התינוק בוכה ומתקשה להירדם, היא יכולה לסייע לו, להישאר לצדו או ללטף אותו עד שיירדם. הדבר לא יפגע בהרגלי השינה של הילד מול ההורים", אומרת גלזר.
שרי גלזר היא יועצת שינה ומנחת הורים
