חלב, ביצים, קמח, בוטנים, אגוזים, סויה, שומשום ופירות טרופיים – הם רק חלק מרשימת המזונות האלרגניים שעלולים לגרום לשלל תגובות, עד כדי חנק ומוות. מודעות לסכנות שבאלרגיה, היא הצעד הראשון והחשוב להצלת חיים.
נדמה לכם שהיום יש יותר ילדים עם אלרגיות? אתם לא טועים. "כחמישה אחוזים מאוכלוסיית העולם סובלים מאלרגיות, וזה המון", אומרת ד"ר דניה טקגי, מומחית לרפואת ילדים בבית החולים מאיר. "השכיחות של האלרגיות עולה באופן קבוע, בעיקר במדינות המפותחות".
ד"ר טקגי מספרת כי לאחר נפילת חומת ברלין, נערכו מחקרים אודות ההבדלים בין אוכלוסיית מערב גרמניה לאוכלוסיית מזרח גרמניה. ביסודן, מדובר באוכלוסיות בעלות מטען גנטי זהה, אשר שנים של הפרדה גרמו לפער ביניהן. אנשי מזרח גרמניה חיו במצב סוציו-אקונומי נמוך יותר מאשר בני עמם שחיו במערב גרמניה. במחקרים התברר כי תושבי מזרח גרמניה אמנם סבלו יותר ממחלות זיהומיות, אך תושבי החלק המערבי סבלו יותר מאלרגיות, כולל אסתמה ורגישויות שונות למזון.
"ישנן תיאוריות שונות המנסות להסביר את העלייה בשכיחות מקרי האלרגיה", היא מוסיפה. "תיאוריה אחת מדברת על כך שעודף היגיינה, הנהוגה במדינות המפותחות, היא הגורם לרגישות יתר. ישנם עוד גורמים המאפיינים את העולם המערבי כמו אורח חיים יושבני, מתן חיסונים ואנטיביוטיקה ואכילת מזון מעובד. כנראה שכולם ביחד משפיעים על העלייה במספר הסובלים מאלרגיה, במקביל לירידה בשכיחות במחלות זיהומית".
כיצד נזהה התקף אלרגיה?
"ישנה קשת של סימפטומים הנגרמים כתוצאה מאלרגיה במערכות השונות של הגוף", מסבירה ד"ר טקגי. "בעור אלרגיה יכולה להתבטא בפריחה, בנפיחות או בבצקות, לרוב סביב השפתיים והעיניים. מערכת העיכול מגיבה לאלרגיה בכאבי בטן והקאות. לעיתים נראה שלשול דמי אצל תינוקות. במערכת הנשימה התגובה האלרגית תתבטא בקוצר נשימה וצפצופים. יש לשים לב במיוחד לנפיחות בלוע, העלולה לגרום לחנק. מערכת הלב מגיבה לאלרגיה בירידה בלחץ דם, ומערכת העצבים האלרגיה עלולה להוביל לירידה במצב ההכרה".
איך מטפלים באלרגיה?
בכל מקרה של התקף אלרגיה, יש לפנות לרופא, כמובן בהתאם לחומרת התגובה. אם ההתקף מלווה בקוצר נשימה ובצרידות או שהילד הופך להיות אפטי, יש להגיע במהירות למיון או להזעיק אמבולנס. במצב כזה הטיפול היחיד היעיל הוא מתן זריקת אדרנלין. במקרים פחות חמורים ניתן לטפל באמצעות אנטי-היסטמינים או סטרואידים.
על שולחן הכנסת נמצאת הצעת חוק, הקוראת להציב מזרק אפיפן במקומות ציבורים ובמסעדות, על מנת לאפשר טיפול מהיר במקרה של התקף אלרגיה חמור. בינתיים החוק טרם עבר. עם זאת, כל משפחה שלה ילד הסובל מאלרגיה, יכולה לקבל מרשם ולרכוש את המזרק כדי שיהיה זמין במידת הצורך. אם אין ברשותכם מזרק זמין, יש להזמין אמבולנס בבהילות. כל רופא, אחות או פרמדיק מוסמכים כמובן להזריק את הזריקה.
מודעות היא המפתח
אמנם אין דרך למנוע אלרגיה, אך ככל שהיא תאובחן מוקדם יותר, ניתן יהיה להתנהג בהתאם ולהימנע מחשיפה לגורם האלרגיה. הדרך היעילה ביותר לזהות אותה, היא לחשוף את הפעוטות בשלב הטעימות בכל פעם למזון חדש בנפרד. כך, במידה ונזהה תגובה אלרגית יהיה קל יותר לדעת ממה היא נגרמת ולהימנע בהתאם מאותו מזון. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שיש כאלו המפתחים את האלרגיה בשלב מאוחר יותר בחיים.
"עד גיל חצי שנה, אנחנו בדרך כלל רואים אלרגיה לחלב, כי לזה בדרך כלל התינוק נחשף", אומרת ד"ר טקגי. "ישנם עוד מזונות אלרגניים במיוחד, בהם בוטנים, שומשום, סויה, ביצים, אגוזים, קמח וגלוטן, דגים ופירות ים וגם פירות, בעיקר טרופיים".
אין ספק כי הידיעה שהילד סובל מאלרגיה עלולה להיות מאוד מדאיגה, אך ד"ר טקגי מבקשת לשלוח צפירת הרגעה להורים. "רוב הילדים אלרגיים לסוג אחד של מזון, כך שזה לא ממש מסובך להימנע ממנו, במיוחד כשהילד עוד קטן וניתן לשלוט לחלוטין במזון שלו". היא אומרת, אך מודה שהבעיה הגדולה נעוצה בהסברה ובמודעות הסביבה.
כאשר ילד אלרגי לשומשום למשל, לא רבים מבינים שכתוצאה מכך הוא גם אלרגי לטחינה העשויה משומשום, לחלבה, העשויה מטחינה, ואפילו לממרח חומוס המכיל גם הוא טחינה. הסברה טובה והנחיות מדויקת לצוות הגן שבא במגע עם הילד ולהורים שבגן, הן הדרך הנכונה לצמצם סיכונים ככל האפשר בסביבת הילד. יותר ויותר גנים הופכים לאחרונה לשטח סטרילי שבו אין כניסה לשלל מזונות, בשל ילדים הסובלים מאלרגיה לאותו סוג מזון.
עם זאת, ד"ר טקגי מסכימה שאין דרך לשלוט לחלוטין בחשיפה של הילד, וכמובן אין אפשרות לאלץ הורים אחרים לשנות ממנהגם בביתם או במרחב הציבורי. כאמא לילדה אלרגית בעצמה, היא מספרת כי פעמים רבות נמנעה מראש מלהביא את בתה למסיבות יום הולדת בשל החשש שיוגש שם כיבוד שמסוכן לילדה. באופן דומה, נאלצה פעמים רבות לקטוע בילוי בגן שעשועים, רק בגלל שילד אחר פתח שם שקית במבה, ופירורי החטיף עלולים להתפזר באוויר. בנוסף, ישנו קושי בבילוי משפחתי במסעדה, מכיוון שלא תמיד ניתן לדעת מדיוק מהם מרכיבי כל מנה.
"מרבית הרגישויות יחלפו עם השנים, ובעיקר הרגישות לחלב", מבהירה ד"ר טקגי. "יש רגישויות שלא עוברות, אבל לרוב יחול שיפור. ילד הנמצא במעקב במרפאת אלרגיה, עובר טסטים במהלך הזמן, הבוחנים את מצבו, ומזהים כאשר הרגישות יורדת".
