שנת החיים הראשונה היא הדרמטית ביותר בהתפתחות הילד. כבר בששת החודשים הראשונים לחיי התינוק ניתן להבחין בציוני דרך משמעותיים רבים. מתינוק שמבלה את מרבית זמנו בשינה, נוכל לראות איך התינוק הופך להיות עירני יותר ויותר עם הזמן, זמני העירות שלו הולכים ומתארכים, הוא מתבונן בכם, עוקב אחרי חפצים, משמיע קולות מלמול ומפיק צלילים שונים, מביע סקרנות, מתבונן בתנועות גופו, מזהה אתכם ואפילו מחייך וצוחק.
ההתפתחות המוטורית של התינוק היא מאוד משמעותית בתקופה זו, אך לצידה נראה גם ציוני דרך משמעותיים מבחינה קוגניטיבית. יש לציין שבחצי השנה הראשונה לחיים ניתן להבחין גם בניצנים של התפתחות רגשית וחברתית, כמו הכרה בדמויות שמסביב, אך לדברי ד"ר יוכי בן נון, פסיכולוגית התפתחותית בכירה בקופת חולים כללית, התפתחות חברתית מודעת מתרחשת בגיל הרבה יותר מאוחר, בסביבות גיל שנתיים, כשהתינוק מבין שיש לו נפש עצמאית ותופס עצמו כישות נפרדת. חשוב להבין שהרבדים השונים שזורים זה בזה. כשהתינוק מושיט ידיים לחפצים זהו צעד חשוב מבחינה מוטורית, אך לא פחות מכך, גם מבחינה קוגניטיבית – כי ההבנה המרחבית של התינוק מתפתחת.
חיוך, חיקוי, הושטת ידיים והכנסת חפצים לפה
אלו הן אבני הדרך המרכזיות, מבחינה קוגניטיבית, רגשית וחברתית, בחצי השנה הראשונה לחיי התינוק:
החיוך החברתי – חיוך זה, אשר מופיע לראשונה לרוב סביב גיל 6-4 שבועות (בשונה מן החיוך הרפלקסיבי שניתן לראות כבר בימים הראשונים לחייו של התינוק), מביע שביעות רצון, הנאה ושמחה למראה הדמויות האהובות עליו (שמצידן, שמחות לא פחות – המראה של התינוק המחייך הוא מהרגעים המאושרים והמתגמלים ביותר עבור כל הורה). בהמשך, החיוך הופך לערוץ תקשורת נוסף עם הסביבה.
חיקוי האחר – החל מגיל שלושה חודשים לערך. בגיל זה התינוקות עסוקים זמן רב בהתבוננות בנו, ההורים, ועוקבים אחרי תנועותינו. מכאן קצרה הדרך לחיקוי, למשל, כשהאם מוציאה לשון והתינוק חוזר אחריה. לדברי ד"ר בן נון, זה מעיד על היכולת לבחון את האחר ו"להדהד" אותו.
הושטת ידיים לחפצים – החל מגיל 4 חודשים לערך, נראה את התינוק מושיט את ידיו לעבר חפצים בסביבה וצעצועים שמושכים אותו. פעולה זו מעידה על התפתחותה של ההבנה המרחבית ועל סקרנותו של התינוק, אומרת ד"ר בן נון.
הכנסת חפצים לפה – במקביל להושטת הידיים לחפצים, התינוק מתחיל להכניס חפצים שונים לפה. פעולה זו, שמעוררת פעמים רבות חשש אצל ההורים, מאפשרת לתינוק ללמוד על אופיו של החפץ באופן מוחשי ותחושתי, ומעידה על סקרנות ועירנות, מסבירה ד"ר בן נון. חשוב להרחיק מסביבתו של התינוק חפצים קטנים שהוא עשוי לבלוע.
בנוסף לכל אלה, שמעידים על סקרנות ועירנות לסביבה, נראה שהתינוק עסוק בהתבוננות בתנועותיו, במשחקים קוליים (הפקת צלילים שונים והשמעת הברות), מזהה את אמו ואת שאר בני המשפחה ומבחין בין קולות שונים.
איך נעודד את התפתחות הילד בגילאים אלה?
"ההתפתחות הקוגניטיבית מושפעת מכמות הגירויים שהילד הקטן נחשף אליהם, החל מגיל צעיר, דרך כל החושים: תמונות, מוזיקה, מגע וליטוף, ריחות וטעמים. חשוב לאפשר לילד לחוות גירויים שונים, ולקרוא להם בשם", אומרת ד"ר בן נון. עוד היא מוסיפה, שחשוב שההורה יתווך עבור הילד את החוויה ואת הגירוי, ויעשה זאת בנעימות ככל שאפשר, כשאחת הדרכים הטובות לעשות זאת היא המשחק המשותף. "השתתפות ההורה במשחק עם הילד היא משמעותית ביותר בכל גיל, עקב יכולת ההורה להסביר לילד, ללמד אותו ולהדגים לו, כל זאת במעטפת רגשית תומכת", אומרת ד"ר בן נון.
ד"ר בן נון ממליצה על דברים שכדאי וחשוב לעשות עם התינוק על מנת לעודד את ההתפתחות בגילאים אלה:
- שיחה עם התינוק – דברו אל התינוק בקול שקט ורגוע, שוחחו איתו, ותנו שם לכל דבר, כבר בחודשים הראשונים
- שירה ומוסיקה – שירו לתינוק שירים והשמיעו לו מוזיקה
- סיפורים – מומלץ לספר סיפורים לתינוק
- חיבוקים – הקפידו לחבק את התינוק ולתת לו מגע צמוד
- תמונות – הציגו בפני התינוק תמונות
- טיול באוויר הצח – טיילו עם התינוק בחוץ, בעגלה
- בובות פרווה – תנו לתינוק בובות פרווה שיוכל ללטף
- משחקים המשמיעים צליל – שחקו עם הילד ברעשנים פשוטים או בפעמונים
שימו לב: לא להגזים – למרות הצורך בחשיפה לגירויים, ד"ר בן נון מדגישה שחשוב לחשוף את התינוק לגירויים במינון הנכון, כלומר, לא הרבה מדי בבת אחת, ולא לאורך זמן, על מנת לא להציף את התינוק ולעייף אותו.
