חיכית, ציפית, קיווית והתכוננת להריון. שני פסים בוהקים על בדיקה ביתית אומרים שהצלחת ובתוכך צומחים חיים חדשים. הדבר שהכי בא לך כרגע זה לצרוח לעולם שאת בהריון! את רוצה שמרגע זה כולם יהיו מבינים וסבלניים יותר כלפייך, לא יעצבנו אותך, לא ידרשו ממך להתאמץ ובכלל יתנו לך להתרכז בפלא שגדל בתוכך. אבל את מתאפקת ולא מספרת. למה? כי ככה נהוג.
הכול נשאר במשפחה?
בשלושת חודשי ההריון הראשונים הסיכון להפלה הוא גבוה יחסית. יש נשים המעדיפות לא לספר על ההריון כדי למנוע עין הרע וכך להקטין את הסיכון בהפלה. אחרות פשוט מעדיפות להיות בטוחות שההריון מבוסס לפני שהן משתפות את העולם.
אבל בכל כלל יש יוצאים מן הכלל, אז מתי לספר להם?
האב המיועד הוא כמובן הראשון שיודע, שהרי הוא אחראי על ההריון הזה ממש כמוך. את יכולה לספר לו בדרך יצירתית ומרגשת, למשל להגיש לו את המקלון הבדיקה עטוף כמתנה. אפשר גם להגיש לו כוסית יין, ולחכות שישאל מדוע את לא מוזגת לעצמך ומה בכלל חוגגים. האפשרות הרומנטית יותר בעיניי היא שבן הזוג יהיה לצידך בזמן שאת ממתינה לתוצאות הבדיקה.
עכשיו עולה השאלה מתי לספר למשפחה הקרובה. התשובה תלויה בטיב הקשר ביניכם לבין המשפחה ובהיכרות שלכם אותם. האם הם יהיו מסוגלים לשמור על הסוד? האם אתם רוצים את התמיכה שלהם או שאתם חוששים שהם רק ילחיצו אתכם? אם אתם סומכים עליהם ומרגישים שהם יכבדו את הרצון שלכם, אתם יכולים לספר כבר בשלב מוקדם. אם לא – המתינו לסוף השליש הראשון. אתם יכולים להזמין את ההורים לבית קפה ולבשר להם, או להודיע לכולם יחד במהלך מפגש משפחתי. אם בא לכם להיות יותר יצירתיים, תנו להם תמונת אולטרסאונד עם הכיתוב: "באהבה לסבא וסבתא".
ומה לגבי ילדים גדולים בבית? להם באמת אין מה למהר ולספר. לילדים אין פרספקטיבה של זמן ותשעה חודשים הם פרק זמן ארוך מדי עבורם. ילדים גם לא יודעים לשמור סוד, אז קחו בחשבון שברגע שהם יודעים – גם הגננת יודעת, ילדי הגן, ההורים של ילדי הגן וכנראה גם כל השכונה. כשאתם כבר מחליטים לספר לילדים, הציגו את ההריון כדבר חיובי ומשמח, ואת האח או האחות החדשים כתוספת נהדרת למשפחה. אם יש לכם דאגות, השאירו אותם מחוץ לטווח הקליטה של הילדים.
>>>ומה קורה כשמדובר בהריון תאומים?>>>
זה הזמן לצאת מהארון
לא קל להסתיר את הסוד מפני חברים טובים. כאשר מדובר בחברים שפוגשים אתכם לעיתים קרובות, הם עלולים להבחין בשינוי בהתנהגות של ההריונית: הימנעות ממאכלים מסוימים, משתיית אלכוהול ומעישון סיגריות. אם את מקיאה, זה בוודאי עלול לעודד סימני שאלה והשערות. במקרה כזה, אתם יכולים לבחור בשלב זה להמעיט במפגשים חברתיים, אבל קחו בחשבון שעלולות להיות לכך השלכות של כעסים המבוססים על אי הבנה. אופציה אחרת היא להמציא תירוצים כמו וירוס בטן מציק. האופציה השלישית היא להגיד את האמת – במידה ונשאלתם.
בסוף השליש הראשון, הבטן לרוב מתחילה לבצבץ, וכבר קשה יותר להסתיר את ההריון. בשלב הזה ההריונית כבר אחרי בדיקת שקיפות עורפית ולפעמים גם אחרי סקירה מוקדמת, ולכן מרגישה יותר בנוח לספר. אלו מבני המשפחה והחברים שעוד לא שמעו – זה הזמן לספר להם בצורה יזומה ומסודרת.
בעבודה הרבה פעמים הכי קשה להסתיר, מכיוון שזה המקום שבו את נמצאת מרבית שעות היום. תמיד יהיו חדי עין שיראו שאת עייפה יותר, משנה את הרגלי האכילה ואולי אפילו רצה לשירותים בבעתה. עם זאת, לפי החוק עלייך לספר לבוס שלך שאת בהריון בשבוע 18. לפני כן, אין חובה לדווח. אם ההריון ניכר עלייך, רצוי לא להתמהמה עם ההודעה כדי לא ליצור דימוי של חוסר כנות אצל מי שחתום לך על המשכורת. חשוב שתדעי כי החוק מגן עלייך מפני פיטורין, גם אם טרם דיווחת על כך למעסיק. איך בכל זאת לספר? הכי טוב לעשות זאת בשיחה פנים אל פנים (אם את חוששת שההריון עלול השפיע לרעה על היחס כלפייך, רצוי שתקליטי את השיחה). לאחר השיחה, שלחי לו במייל את הסיכום כדי שההודעה תהיה רשמית.
כולם כבר יודעים?
בטח יש כאלו שאת לא פוגשת לעיתים קרובות, אבל כן מרגישה צורך לדווח להם. הדרך הכי נכונה לעשות זאת היום היא דרך הרשתות החברתיות. את לא חייבת כמו בר רפאלי לפרסם תמונה של המקלון, אבל בהחלט יהיה נחמד להעלות תמונה מחמיאה שלך בפרופיל עם בטן מתנוססת בגאון. אפשר להוסיף משפט קטן כמו "אמא'לה, בקרוב אהיה אמא". היכונו למבול של לייקים.
