הריון ראשון, ההתרגשות בשיאה, לידה ראשונה, תינוק חדש, הסתגלות מטורפת, כל נימי נשמתך עובדים בהקצנה לקראת המהפך החל בחייך, ליבך, גופך. את מתרגלת, מתמודדת, משלימה שעות שינה כמעט על הקצה, מחייכת לעולם ומבהירה "אצלי הכל בסדר". כעבור שבועיים את מתחילה לנשום, מרשה לעצמך לצאת לטייל עם הרכש החדש, מפגישה אותו עם מקומות שונים מן החוץ ומקומות שונים בחייך. אט אט חופשת הלידה תופסת תאוצה והדיו דיי שזועק: "הי אמא, מוכנה לחזור לשגרה?" מאיים עלייך, את מתחילה להבין שהנה זה נגמר, הקטנצ'יק צריך מסגרת, ואת – חוזרת למסגרת שלך.
יש נשים שישתוקקו כבר לחזור לשגרה, כי העבודה היא חלק בלתי נפרד מחייהן, המסגרת עוזרת להן לשמור על סדר מופתי ומשקיטה את כל המערכות האישיות והרגשיות, בואו לא נשכח גם את השכר הבטוח. ויש את אלה שייבהלו, פאניקה קשה תתקוף אותן, איך לעזאזל אני מרשה לעצמי לנטוש תינוק כזה קטן ולחזור לחיים שלי? דווקא מהמקום הנ"ל לרוב צומחת המחשבה: "אני יכולה לעבוד מהבית". אימהות רבות מחפשות את הדרך להשתלב בשוק העבודה באופן עצמאי.
מבין המקצועות לעבודה מהבית נמצא את שירותי המזכירות הביתיים, ניהול ותחזוקת אתרי אינטרנט, מקצועות טיפוליים כמובן בכל קשת הגוונים, כמו גם מקצועות היופי והטיפוח (זה השלב שבו אימהות רבות יוצאות ללימודים דווקא אחרי הלידה, במטרה להעשיר את עצמן וגם לפתח קריירה חדשה), מסחר אלקטרוני, כתיבה/עיתונות ועוד. כמו כן בשנים האחרונות הומצאו כל מיני שירותים "ייחודיים" על ידי אימהות כמו: קיפול כביסה, סידור חדרי ארונות, "פתרונות סדר וארגון ביתיים".
כך תשמרי על מוסר עבודה
כדי לעבוד מהבית את צריכה לבנות לעצמך שגרת עבודה. יש את אלה שיספרו שהן מעדיפות בכל בוקר לקום, להתאפר, להתארגן ולהתיישב לעבודה, כך הן חשות "רגילות" ונורמאליות, מתחילות את יומן בתחושה חיובית מחייכת. מאידך יש את העצמאיות שבוחרות להתחיל את היום שלהן ברגוע, לעבוד בפיג'מה, לאפשר לעצמן להתחיל את היום בזמנן הפנוי.
אין המלצה גורפת, מה כן? בני לעצמך שגרת יום. דייקי עם עצמך את המטרות ואת המשימות שלך לאותו היום ואולי אפילו קדימה לשבוע. הביני עם עצמך מה את רוצה לעשות בחלונות הזמן הפנויים שעומדים לרשותך, האם זהו זמן כביסה, או זמן קפה עם חברה? החשוב הוא שלא תלכי לאיבוד בתוך עצמך, אז תגלי מהר מאוד שהזמן גם בבית טס, והנה פתאום צהריים, אם הילדים הגדולים צריכים להגיע – עלייך לתקתק ארוחת צהריים.
לא הכול ורוד
ברור שקיימים גם חסרונות במצב הנתון. קחי בחשבון שתרגישי, לפחות בהתחלה, שאת עובדת כל הזמן, סביב השעון, תנצלי כל דקה פנויה לעבודה/השלמת דברים שלא הספקת, ולמה זה? כי את בונה קריירה, ביתית אומנם, אבל שלא תתבלבלי – מדובר בקריירה לכל דבר. מי שתעמוד מאחורי משימותיה, תהיה מדויקת ויציבה יכולה לבנות תפארת משולחנה הביתי הקט.
העולם יתייחס אלייך כמי שאינה עובדת ברצינות, "אה שטויות את בבית… קטן עלייך, אז תקפצי לסופר….". זה יכול לעצבן, להרתיח ואף להרגיז לא מעט אימהות שאכן עובדות בצורה מאוד יסודית. הדרך לפתור את המצב הנ"ל היא פשוט להתעלם מתפיסת החוץ ולהתרכז בתפיסה שלך את עצמך, בכבוד ובהערכה, כי את יודעת כמה זמן, אנרגיה ומשאבים את משקיעה בעבודתך הקשה.
שעמום אימהות. לעיתים מאוד משעמם להיות כל היום לבדך, במידה ועבודתך היא בתקשורת אינטרנטית או טלפונית, עולם הגדולים ירגיש לעיתים חסר. איך פותרים? קובעים יום בשבוע עם עצמך או עם חברה שפועלת עצמאית כמוך, יציאה לבית קפה, אז את מתלבשת, מתאפרת ויוצאת לפגישה של שעה שהיא מתוזמנת ביומנך, כזו שמאפשרת לך לנשום ולהרגיש שוב בעולם של גדולים.
מעברים חדים. קחי בחשבון שאם את עובדת מהבית המטרה שלשמה נולד הרעיון הוא לא אחר מאוצרך היקר. את בסופו של יום רוצה לבלות איתו, להניק אותו, לגדל אותו בצורה נוחה ולא מסגרתית, חיצונית ומסורבלת. ובכל זאת, את צריכה לעבוד. כן קחי עזרה בביתך שלך, של מטפלת/נערה שתעזור לך בצורה תחומה ומקובלת במספר השעות שתגדירי מראש. למה? כי בכל זאת – את בונה אימפריה ולכן את חייבת לעבוד. כן חשוב לקחת בחשבון שכעצמאית את מתומחרת על פי כמות/שעות העבודה שלך, במידה והקטן חולה ואת אינך עובדת, וכך גם המשכורת… בהחלט שיקול חשוב ומעניין.
אז עבודה מהבית קורצת ומפתה? בהחלט! כן חשוב שתבדקי עם עצמך האם זוהי קונסטלציה מקצועית שיכולה להתאים לך, הן ברמת בניית מודל השכר, מודל העבודה ומודל האימהות המשתלב בתהליך עצמו. כמו כן בדקי האם המסירות לצד מוסר העבודה מתאימה לאופייך, האם בן זוגך תומך בתהליך, והכי חשוב – מהו התחום המקצועי אותו תוכלי ללמוד/לפתח/ליישם בעבודתך מהבית. בהצלחה.
