זה קורה לקראת גיל שנתיים. התינוק המתוק שלכם רוצה להיות ילד גדול. הוא מסתכל עליכם בחיוך ממרומו של הסולם בגן השעשועים שזה עתה אסרתם עליו, שוב, לטפס עליו; צמד המילים "לא רוצה" הופך להיות המענה הקבוע שלו לכל שאלה או בקשה שלכם, ואם זכיתם בכל הקופה הוא גם משתטח בזעם על הרצפה של הסופר ומכה באגרופיו כשאתם מסרבים לקנות לו את הממתק האהוב עליו. ברוכים הבאים למרד גיל שנתיים.
הפעוט רוצה להרגיש אדם נפרד ועצמאי
מה זה בעצם המרד הזה, שזכה לכינוי "גיל שנתיים הנורא" ("terrible two")? מה עובר על הפעוט שלנו בגיל שנתיים? קרן יטיב, יועצת משפחתית בכירה והבעלים של מרכז הפיל הצבעוני לטיפול במשפחה, מסבירה שגיל שנתיים מאופיין בהתנגדויות רבות של הפעוט, בבדיקת גבולות וברצון לעשות הכל לבד. אם זה נשמע לכם מוכר מגיל ההתבגרות, זה לא מקרי. "יש קווים מקבילים רבים בין מרד גיל שנתיים לבין גיל ההתבגרות", אומרת יטיב. "הילדים חושבים שהם יכולים לעשות הכל לבד, שהם בלתי פגיעים, ששום דבר לא יכול לקרות להם. יש בהם רצון להשמיע את המילה האחרונה, הם נוטים להתקפי זעם. גם המשמעות היא זהה: הרצון להתגבש ולקבל הכרה כאדם נפרד ובעל רצונות ויכולות".
המשפט האחרון הוא כנראה המפתח להבין את מה שעובר על הפעוט שלכם בגיל שנתיים. יטיב מסבירה שבגיל זה יש שינויים מרחיקי לכת בכישורים וביכולות של הפעוט – בניידות שלו (מתינוק שתלוי בהוריו הוא לומד ללכת ולרוץ), ביכולת הלשונית שלו, בפעולות הגומלין שלו עם הסביבה שהופכות להיות יותר בשלות.
בגיל זה מתגבשת גם ההבנה של הילד את מושג האני ואת העובדה שהוא ישות נפרדת. הילדים מבינים שהם נפרדים ורוצים שגם ההורים יכירו בנפרדות ובעצמאות שלהם. זו בדיוק הסיבה שבגיל הזה הם דורשים לעשות הכל לבד. מצד שני, אל תטעו לרגע: בגיל הזה הילדים זקוקים לכם מאוד, צריכים אתכם וזקוקים לאהבתכם.
רגע אחד הוא "כמו גדול" ורגע אחר הוא "כמו תינוק"
מה שלא מקל על העניין הוא העובדה שלצד היכולות המפותחות של הילדים בגילאים אלה מהרבה בחינות, ובעיקר מבחינה מוטורית וקוגניטיבית, יכולת הוויסות העצמי שלהם עדיין לא במיטבה. "החלק במוח שאחראי על ויסות הרגשות ועל ההתנהגות החברתית מתפתח הרבה יותר מאוחר, רק לקראת גיל ארבע", אומרת יטיב.
זו הסיבה שהרבה פעמים נראה ילדים שיש אצלם פער מאוד גדול בין היכולת הקוגניטיבית והשפתית, לבין יכולת ויסות הרגשות. ילדים שאנחנו עומדים מולם אחוזי התפעלות כשהם מדברים "ממש כמו מבוגרים", אבל כמה דקות אח"כ משתטחים בזעם על הרצפה ומכים באגרופיהם רק משום שלא קיבלו את מבוקשם. ההדבקה של הפער הזה, מסבירה יטיב, מתרחשת רק לקראת גיל ארבע, וזו הסיבה שנראה לא מעט הורים לילדים בגיל שלוש שמתלוננים על כך שהילד מתנהג כבן שנתיים.
איך מתמודדים עם מרד גיל השנתיים? קבלו 8 טיפים להתמודדות נכונה>>
המרד הוא תהליך בלתי נפרד מההתפתחות
למרות כל הקשיים, מדובר בתהליך חיוני וחשוב שמהווה חלק בלתי נפרד מהתפתחות הילד וכך יש לראות אותו. דרך המרד הילד לומד גבולות ומיומנויות חברתיות ומפתח את העצמאות שלו. יטיב ממליצה להורים בתקופת המרד לטפוח לעצמם על השכם ולהבין שמשהו בהתנהלות שלהם נכון.
"ילד שמגלה מידה סבירה של מרדנות בגיל שנתיים רכש מספיק ביטחון ואמון בהורים שלו, ולכן הוא מרשה לעצמו למרוד ולבדוק גבולות. הילד יודע שיאהבו אותו ולא משנה מה יעשה, והידיעה הזו היא בעלת משמעות עצומה עבור הילד".
אם הילד ממשיך להתנהג למופת גם בגיל שנתיים, אין צורך לדאוג, אבל בהחלט כדאי לבדוק אם הילד לא מוצא שסתום לפריקת המתח הרגשי בגיל הזה בדרכים אחרות. יטיב מסבירה, שילדים מוצאים את המקום שלהם למרוד בדרכים שונות, וגם בבתים שהם מאוד סמכותיים ונוקשים. למשל, ילדים שמסרבים לאכול, או ילדים שתהליך הגמילה שלהם מחיתולים מאוד קשה כי זה המקום שלהם לבטא עצמאות ושליטה.
הבהרה: האמור לעיל אינו מהווה המלצה רפואית או תחליף לייעוץ מקצועי
