הלידה היא תהליך ארוך, אשר אינו מתחיל בחדר הלידה וגם אינו מסתיים עם יציאת התינוק. למעשה, תהליך הלידה מתחלק לכמה שלבים – שלב הצירים, שלב הלחיצות ויציאת העובר, והשלב האחרון, אשר רק בסיומו מסתיימת הלידה – יציאת השליה. לפנייך התהליך שמצפה לך בכל שלב ושלב.
השלב הראשון – הצירים
שלב הצירים הוא הארוך ביותר מבין שלבי הלידה, והוא עשוי להימשך בממוצע כ-14-12 שעות בלידה ראשונה וכ-10-8 שעות בלידות חוזרות. בשלב הצירים צוואר הרחם מתקצר ומתרחב, והוא נפתח בהדרגה עד לקוטר של כ-10 ס"מ.
שלב זה מתחלק למעשה לשניים – השלב הראשון הוא השלב הסמוי, אשר מתאפיין בצירים לא סדירים בדרגה משתנה של כאב, לרוב עדיין נסבלים בעצמתם, אשר הולכים ומתגברים עד לפתיחה של כ-3 ס"מ. בשלב זה, עד שהצירים הופכים לסדירים ומופיעים כל 5-4 דקות, ניתן ומומלץ להישאר בבית, לשמור על אווירה רגועה ולנסות להפיג את הכאבים באמצעות תנועה, נשימות ועיסויים בגב התחתון. בשלב זה מומלץ לאכול ולשתות, בהתאם לצורך וליכולת, על מנת לאגור כוחות להמשך.
השלב השני של הצירים, השלב האקטיבי, הוא מפתיחה של 3 ס"מ ועד לפתיחה של 10 ס"מ. בשלב זה, כאשר הצירים סדירים ומופיעים בכל 5-4 דקות, יש להגיע לבית החולים. בשלב האקטיבי הצירים הרבה יותר כואבים, והפתיחה הצווארית מתקדמת במהירות. בין ציר לציר מומלץ לנוח. בשלב זה לרוב גם מתרחשת ירידת המים, ובמידה ומי השפיר עדיין לא נפקעו, ייתכן שהצוות הרפואי יחליט לפקוע אותם באופן יזום.
בשלב האקטיבי היולדת מחוברת למוניטור, כדי לעקוב אחר דופק לב העובר והצירים, מקבלת עירוי נוזלים וכן אלחוש אפידורלי אם היא מעוניינת בכך. אצל מי שבוחרת ללדת בלידה טבעית מבוצע ניטור של הדופק העוברי מפעם לפעם, בהתאם לצורך, ולא באופן רציף.
כדי לסייע בהתקדמות הלידה ולהקל על הכאבים, מומלץ לשמור על תנועתיות במידת הניתן, כמו טלטול האגן וישיבה תוך ניעות קלות על כדור פיזיו, אשר עוזרים להתבססות התינוק באגן. כדי להקל על הכאבים, גם שימוש במים (כמו מקלחת), עיסוי הגב התחתון והנחת מגבות חמות על הגב התחתון עשויים לסייע. יולדות אשר מקבלות אלחוש אפידורלי ולא יכולות להיות בתנועה במהלך הלידה, יכולות להסתייע באמצעים אחרים כמו דמיון מודרך ונשימות.
עוד על הקלה על כאבי הלידה בכתבה>>
השלב השני – הלחיצות ויציאת התינוק
שלב זה נפתח בפתיחה ומחיקה מלאה של צוואר הרחם ומסתיים בלידת התינוק, והוא עשוי להימשך לרוב כחצי שעה עד שלוש שעות בלידה ראשונה, ופחות מכך בלידות חוזרות. בשלב זה מתעורר הצורך של היולדת ללחוץ, על מנת לדחוף את התינוק במורד תעלת הלידה. המיילדת תיתן בשלב זה הנחיות מתי להתחיל בלחיצות וכיצד ללחוץ. ככל שהלחיצות חזקות יותר, כך התהליך מתקצר.
לרוב מקובל ללדת בכריעה, בישיבה, בשכיבה על הצד או בשכיבה על הגב.
לקראת יציאת ראשו של התינוק, המיילדת בוחנת את הצורך לבצע חיתוך בפתח הפות (חיתוך החיץ), כדי להרחיב את הפתח ולהקל על יציאת ראשו של התינוק מבלי לגרום לקרע. את החתך מבצעים בהרדמה מקומית.
כדאי לדעת: עיסוי הפריניאום יכול למנוע את חתך החיץ. כך תעשו זאת נכון>>
לאחר יציאת התינוק, המיילדת מניחה על התינוק על האם, כשעורו נוגע בעורה. בדקות הראשונות אחרי הלידה המיילדת מבצעת מבחן אפגר, מנתקים את התינוק מחבל הטבור (לרוב נותנים לאב או למלווה להיות שותף בחיתוך חבל הטבור), מסמנים אותו בסרטי זיהוי, שוקלים אותו ועוטפים אותו בשמיכה. לרוב התינוק שוהה ליד היולדת עד העברתו לתינוקייה, ובשלב זה מומלץ לנסות להניק אותו. בהמשך, המיילדת מעבירה את התינוק למחלקת הילודים כשהמלווה יכול להצטרף.
השלב השלישי – יציאת השליה
גם לאחר יציאת התינוק הלידה עדיין אינה מסתיימת. השלב השלישי והאחרון בלידה הוא שלב יציאת השליה, שמתרחש לרוב כחצי שעה – שעה לאחר יציאת התינוק. לרוב השליה נפרדת מאליה, כתוצאה מהתכווצות הרחם, ויציאתה מלווה בדימום. לעתים השליה לא יוצאת מעצמה, ואז יש להוציא אותה באופן ידני.
לאחר יציאת השליה, בודק הצוות הרפואי שהשליה יצאה בשלמותה. בהמשך, בודקים את אזור החיץ – במידה שבוצע חתך יזום או שנוצר קרע באזור, הרופא תופר את המקום באמצעות חוטים הנמסים מאליהם. עם סיום התפירה, היולדת ממשיכה למנוחה ולהתאוששות, ובמידה שהכל תקין היא עוברת כעבור כשעתיים לחדר במחלקת היולדות.
* במה לבחור: ביות מלא או ביות חלקי? בואי לראות מה הכי יתאים לך>>
