אנו מתכוננות ללידה מהרגע שבו גילינו שאנו בהריון. מרוב משימות שנכנסות לחיינו נראה שיש צורך להעסיק עוזרת אישית: מעקב הריון שגרתי, סקירות, העמסת סוכר, הערכת משקל ועוד. כשיש קצת מנוחה מהבדיקות הגופניות אנחנו עסוקים בחיפוש חדר לתינוק, עגלה ושאר הציוד שנזדקק לו בימים הראשונים. לבסוף, נרשמים לקורס הכנה ללידה ועושים את כל מה שניתן על מנת להיות מוכנים לרגע הגדול של כניסת העובר שלנו לאוויר העולם.
מה קורה לאחר הלידה?
לרוב אנחנו זורמים עם המציאות ולומדים תוך כדי תנועה. בפועל, מתרחשים דברים מאוד משמעותיים שדורשים הכנה והסתגלות. מתחיל שלב חדש בחיינו, בו אנו מקבלים על עצמנו תפקיד ללא תאריך סיום. הורות היא משרה מלאה ללא כל הכשרה מוקדמת, וכפי שאנחנו מתכוננים לרגע הלידה אני מאמינה שחשוב ואף הכרחי להתכונן גם להורות.
נסו להיזכר באירועים משמעותיים בחייכם, כשרציתם להצליח בהם כנראה שעשיתם עבודת הכנה. קחו לדוגמא ראיון עבודה, תכנון טיול בחו"ל, תכנון חתונה, לקיחת משכנתא או בניית בית. למידה תוך כדי תנועה לא רלוונטית במקרים האלו.
איך ניתן להתכונן להורות, כשאיננו יודעים מה יהיה אופי התינוק?
נכון, אין לנו כל דרך לנבא מה יהיה אופיו של התינוק, ואולי טוב שכך, אך אין זה משנה. תפקידנו הוא אחד, ללא תלות בילדים שלנו. משימת ההורות היא להכין את ילדינו לחיים, וככזאת היא דורשת הובלה ומצריכה הכנה מראש ולמידה אינסופית.
איך מתכוננים בפועל?
מזמינים את בן/ת הזוג לשיחה. שואלים את עצמנו ואת בן/ת הזוג שאלות, עונים ודנים בתשובות שמטרתן לכוון אותנו בדרך. איזה סוג של הורים נרצה להיות, אילו ילדים נרצה לגדל ואיך תהיה האווירה המשפחתית בבית שלנו. אין כאן תשובות נכונות או שגויות; יש דיון פתוח בו לכל אחד מותר להביע את עמדתו ויש החלטה משותפת.
מתחילים באווירה המשפחתית – אותו דבר חמקמק שקשה להגדיר אבל קל להרגיש. אווירה מושפעת מערכים, זוגיות, סגנונות תקשורת ועוד. לכל בית יש את האווירה הייחודית לו. נסו להיזכר בבתים אליהם נכנסתם והרגשתם מיד תחושה נעימה או להיפך – רצון לברוח משם. זו ההמחשה של אווירה משפחתית.
מתבוננים במשפחת המוצא שלנו
אני מזמינה אתכם לחשוב מה אהבתם בבית שבו גדלתם. מה היה נעים באווירה? (לדוגמא – עושים הכל ביחד, צוחקים הרבה, מדברים על הכל, ארוחת ערב משפחתית בכל יום).
נקודה נוספת למחשבה – אלו דברים באווירה המשפחתית פחות אהבתם ולא תרצו שיתקיימו במשפחה שאתם מקימים (לדוגמא: לא אהבתי שההורים היו מסתירים מאתנו דברים, לא אהבתי שאסור לצעוק וכדומה).
חשוב לדעת שילדים שגדלו באותו בית עשויים לראות את האווירה באופן שונה. לדוגמא, בית פתוח שמגיעים אליו הרבה אורחים וחברים. יש שיאמרו שאהבו לגדול בבית כזה ובזכות כך הפכו לאנשים חברותיים, ויש שגדלו בבית כזה והתקשו למצוא פרטיות ושקט.
אחרי התבוננות באווירה במשפחת המוצא שלנו קל לנו יותר לדעת מה נרצה לקחת וליישם במשפחה החדשה שאנו מקימים. תהליך דומה צריך להתבצע אצל בן הזוג, וביחד בוחרים את הדברים שכל אחד רוצה להביא עמו ממשפחת המוצא ומקובלים על בן/בת הזוג. כך בונים אווירה ייחודית למשפחה שלנו המושתתת על העקרונות והערכים של שני בני הזוג.
מטרת התרגיל כפולה. ראשית, ההבנה שיש לנו בחירה ויכולת השפעה על התנהלות המשפחה. כל אחד מבני הזוג מגיע מבית שונה ומביא עמו את הדברים שספג במשך שנים באופן פאסיבי. עם זאת, במשפחה החדשה יש מקום לאקטיביות ובחירה. שנית, כאשר משתפים אחד את השני ומנהלים דיון ותיאום ציפיות, אנחנו מונעים מצבים של תסכול וחוסר הבנה עתידיים.
