הריון במספרים

2 פסים שינו לי את החיים.

4 דקות חלפו עד שהצלחתי להתאפס, לסגור את הלסת ולהבין שמעכשיו הכול עומד להשתנות. לטובה.

31 שנים הוא הגיל שבו נכנסתי להריון הראשון בחיי.

7 הוא השבוע בו גילינו דופק. בן-זוגי ואני החסרנו פעימה.

2 אשכים וצ'ופצ'יק אחד. זה בן. והעולם שתק.

20 פעמים ביום מצאתי את עצמי הולכת לשירותים להתפנות.

4 פעמים מתוכם היו באמצע הלילה.

2 מאפים קטנים כל בוקר עזרו לי להתגבר על הצרבת הנוראית שתקפה אותי.

2 קילו תותים בשבוע. ללא ספק, ה-קרייב בהריון הראשון.

3 שנים עד שהתרגלתי לאימהות ונכנסתי להרפתקה שוב מחדש.

24 קילוגרמים העליתי בשני ההריונות ביחד. זהו בדיוק המשקל היום של בכורי, בן ה-6.

3 שערות לבנות צמחו לי בקדמת הראש, מהסטרס.

8 שעות שינה בלילה. בחיי שאני מתגעגעת לזה היום.

560 שקלים. הסכום שהוצאתי על שני מכנסי הריון וחצאית ג'ינס אחת.

3 בעיטות בבטן ביום. אין תחושה מרגשת מזו.

2 עגילי יהלומים קיבלתי כמתנת הלידה הראשונה מאמא שלי.

5 פעמים ביום ליטפתי את הבטן בהריון השני וביקשתי שתסתובב עם הראש מטה. בסוף זה קרה.

17 שעות חלפו להן במהלך הלידה הראשונה מאז ירידת המים.

6 (ו') בסיוון (חג השבועות) יום הולדתי העברי – הוא בדיוק היום בו נולד בכורי. לא יכולתי לבקש מתנה טובה מזו.

4 שעות (בלבד) חלפו מאז הגעתי למיון ועד שהתינוקת השנייה שלי יצאה לאוויר העולם.

31 ביולי. ט"ו באב, מועד שמחה בעם היהודי – והוא היום השמח בו נולדה בתי.

2 נרות שבת זכיתי להדליק מיד בתום הלידה בתוך חדר הלידה.

0 אפידורל. שתי לידות טבעיות, הראשונה עם פיטוצין

100 אחוז אושר מזוקק.

0 חרטה.