אם אמהות הייתה מערכת מסודרת עם תוכנית הפעלה ברורה, היינו מריצות אותה פעם אחת וממשיכות הלאה. בפועל, אם היינו מנסות להריץ את זה כקוד, כנראה שהייתה קופצת שגיאה. אמהות לא עובדת ככה – היא משתנה, מתעדכנת, ונבנית תוך כדי תנועה.
עוד לפני “מה עושים” ו”איך נכון”, קיים שריר הנוכחות. בפרט בדור שלנו, שהסחי הדעת הם אינסופיים, להיות שם באמת. לעצור רגע, להסתכל, לשים לב. כשאנחנו נוכחות, משהו נרגע – גם בנו וגם בתינוק. מתוך הרגעים האלו נולדת ההיכרות האמתית, שילוב של מגע ותקשורת נוכחת מייצר חיבור עמוק – כזה שמניח בסיס להיקשרות בטוחה.
כל ילד הוא עולם
אין שני תינוקות זהים ואין קצב אחד שמתאים לכולם. יש ילדים שזקוקים ליותר מגע, אחרים לשקט; יש מי שממהר להתנסות, ויש מי שצריך זמן. ההתפתחות מתרחשת בטווח רחב של נורמליות, וכשאנחנו מאפשרות לילד להיות מי שהוא – בלי השוואות ובלי לחץ – אנחנו מאפשרות לו לצמוח בדרכו.
ואם כבר דרכו, אז מישהו ביקש חוות דעת?
עצות תמיד יהיו. חלקן טובות, חלקן פחות, וחלקן פשוט לא מתאימות לילד שלך. בתוך כל הרעש, חשוב לזכור: את מכירה את הילד שלך הכי טוב. לפעמים לא צריך תשובה מבחוץ, אלא הקשבה למה שכבר נמצא בפנים.
וכמובן, היכולת לבחור לראות בעיניים טובות
הילדים שלנו לומדים מי הם דרך העיניים שלנו. כשאנחנו בוחרות להסתכל עליהם בעיניים טובות – ככה הם יראו את עצמם. לא רק שאנחנו לא תמיד רואות את הטוב – אנחנו גם לא תמיד אומרות אותו. תדברו את הדברים הטובים לאוזניהם של הילדים כמה שיותר, כל יום, תאירו בזרקור את הטוב שאתן רואות בכל אחד מילדכן ותדברו אותו בקול רם, ולא רק כי אנחנו עסוקות בהעצמה ובניית ביטחון אלא כי זה פשוט נעים ומייצר אוירה חיובית שאותה הילדים שלנו סופגים. השנה הראשונה מלאה בשינויים. התפתחות היא רצף – של תנועה, של קשר, של למידה הדדית. ותינוקות, ילדים וגם מבוגרים נושמים לתוכם את האווירה שסביבם. הקשר, הנוכחות והלב – הם אלה שמחזיקים את זה.
ובסוף, בלי חוברת
אמהות היא לא דבר פשוט. להיות נוכחת, להקשיב, לבחור לראות – זו עבודה יומיומית, מורכבת ולפעמים אפילו מתישה. ובתוך כל זה, שווה רגע לעצור ולראות: אולי דווקא שם, בהכרה של ה״לא מושלם״, נוצר חיבור.
מאת: שני ברנס – מלווה אמהות אחרי לידה, מנחת סדנאות עיסוי תינוקות ובייבי יוגה.
