אחד הדברים שניתן בוודאות לומר על הלידה, הוא ששום דבר בה אינו בטוח, ואין טעם לעסוק בתכנונים יותר מדי. אישה יכולה להתכונן במשך חודשים ארוכים ללידה טבעית ולתכנן את הלידה החלומית שלה אבל כשרגע האמת מגיע, היא עלולה להזדקק להתערבות רפואית ולעיתים אף לניתוח קיסרי, גם אם הוא בכלל לא היה בתוכנית. בישראל, כ-20-15 אחוזים מהלידות מסתיימות בניתוח קיסרי, וזה לא מעט.

לצד נשים שיעשו הכל כדי להימנע מניתוח קיסרי אחרות מפנטזות על ניתוח קיסרי שימנע מהן את הצורך להתמודד עם לידה ארוכה וקשה, ויאפשר להן לדעת בדיוק באיזה תאריך יגיעו לבית החולים ויילדו. יש גם נשים מסוימות, שאינן יכולות לעבור לידה רגילה בשל מצב בריאותי וחייבות ללדת בניתוח קיסרי.

מהו ניתוח קיסרי?

ניתוח קיסרי מוגדר כהליך ניתוחי שבו חותכים את בטנה ורחמה של האישה כדי להוציא מהם את התינוק (או התינוקות) ואת השליה, והוא משמש כחלופה ללידה רגילה כאשר זו, מסיבות שונות, עלולה להוות סיכון לאם או לעובר.

מתי יוחלט על ניתוח קיסרי?

חשוב להבדיל בין ניתוח קיסרי דחוף בעקבות בעיה במהלך הלידה, לבין ניתוח קיסרי מתוכנן (אלקטיבי), שנקבע מראש ומתבצע לרוב סביב השבוע ה-38 להריון. ישנם כמה מקרים שבהם יוחלט מראש על ניתוח קיסרי:

עבר של ניתוחים קיסריים – אם התבצע ניתוח קיסרי בעבר, ובעיקר אם התבצעו שני ניתוחים קיסריים או יותר. עם זאת, ניתוח קיסרי בעבר לא מחייב ניתוח קיסרי גם בלידות הבאות.

הריון מרובה עוברים – אם כי כיום הנטייה היא, בהריונות של תאומים ששניהם במצג ראש, ליילד בלידה רגילה.

שליית פתח – כאשר השליה ממוקמת בתחתית הרחם ומכסה חלק מצוואר הרחם או את כולו, יש סיכון לשלום האם והעובר והמצב מצריך ניתוח קיסרי.

מנח העובר ברחם – לקראת הלידה העובר אמור להתמקם ברחם במצג ראש, כך שראשו יהיה הראשון לצאת אבל לא תמיד זה כך, ויש מנחים נוספים, כמו מנח אופקי ומנח אלכסוני או מנח עכוז שמחייבים ניתוח קיסרי.

עובר גדול – אם לפי הערכת המשקל העובר גדול (4.5 קילו ומעלה, או 4 קילו ומעלה במקרה של אישה עם סוכרת הריון) ויש חשש לקושי בלידה נרתיקית, ובעיקר למצב שבו הכתפיים ייכלאו בתעלת הלידה לאחר יציאת הראש נהוג לבצע ניתוח קיסרי.

רצון היולדת – ישנם מקרים שבהם היולדת מעדיפה ללדת בניתוח קיסרי, גם ללא סיבה רפואית (לרוב בשל פחד מהלידה או רצון ללדת בתאריך מסוים). עם זאת, הרופאים ממליצים שלא לבצע ניתוח קיסרי אם אין צורך רפואי בכך, משום שהסיכונים בניתוח קיסרי עולים על הסיכונים שבלידה רגילה.

מקרים של סיבוכים שבעקבותיהם יוחלט על ניתוח קיסרי דחוף:

– מצוקה עוברית – מצב בו המוניטור העוברי לא תקין או מופיעה ירידת מים מקוניאליים שעלולה להעיד על מצוקה של העובר.

– חוסר התקדמות של הלידה.

– היפרדות שליה – מצב אשר עלול לסכן את חיי האם והעובר.

– צניחת חבל הטבור (מצב שבו חבל הטבור מגיח החוצה לפני התינוק) או חבל טבור שכרוך סביב צוואר התינוק.

– מנח עובר שאינו מאפשר לידה וגינלית ומתגלה רק במהלך הלידה.

– כישלון בלידה מכשירנית, כמו לידת ואקום או לידת מלקחיים, מחייב ניתוח קיסרי דחוף.

איך מתבצע ניתוח קיסרי?

הניתוח הקיסרי יתבצע לרוב, בעיקר במקרים שבהם הוא מתוכנן מראש, בהרדמה אזורית (אפידורלית או ספינלית), שיתרונה הבולט הוא בכך שבמהלך הניתוח האישה ערה ושותפה ללידת התינוק. ניתוחי חירום יבוצעו לרוב בהרדמה כללית, שמתבצעת מהר יותר ומאפשרת חילוץ מהיר של התינוק.

לאחר ההכנות לניתוח (צום, עירוי נוזלים, החדרת קתטר ועוד) ולאחר ההרדמה, מתחילים בניתוח עצמו, כאשר המנתח מבצע חתך בבטן. בעבר נהגו לבצע חיתוך אנכי במרכז הבטן, אך היום מקובל יותר לבצע חתך רוחבי בחלק התחתון של הבטן (קו הביקיני). חתך זה גורם לפחות איבוד דם, אינו מונע לידה נרתיקית בעתיד, מכיוון שהוא קטן יותר ומבוצע מתחת לקו הביקיני, הוא לא משאיר צלקות בולטות לעין.

לאחר פתיחת הבטן, המנתח מסיט את שרירי הבטן על מנת להגיע לרחם ומבצע בו חתך. לאחר פתיחת הרחם שואבים את מי השפיר ומוציאים את התינוק. לאחר מכן חותכים את חבל הטבור ומוציאים את השליה מהרחם. שלב זה נמשך כ-15-10 דקות. אם היה מלווה עם האישה בחדר, הוא מתבקש לצאת בשלב זה. השלב השני של הניתוח כולל את סגירת החתכים, כאשר את החתך בבטן ניתן לסגור באמצעות תפרים או באמצעות סיכות. שלב זה נמשך כחצי שעה. בתום הניתוח היולדת עוברת לחדר התאוששות למספר שעות, ולאחריו היא עוברת למחלקת יולדות, שם היא נבדקת על ידי אחות. בשעות שלאחר הניתוח, האישה מחוברת לקטטר שדרכו היא נותנת שתן, ועליה להיות בצום כ-12-10 שעות לאחר הניתוח.

הסיכונים הנפוצים בניתוח קיסרי

שיעור הסיבוכים בניתוחים קיסריים פחת משמעותית בשנים האחרונות, והיום מדובר בהליך שגרתי שאחוזי התמותה בו זעומים (אם כי גדולים בהשוואה ללידה רגילה). יחד עם זאת, ניתוח קיסרי הוא ניתוח לכל דבר, ולכן הוא מלווה בסיכונים וסיבוכים שונים:

– זיהומים – למרות שכמות הזיהומים פחתה באופן משמעותי בשנים האחרונות, הסיכון לזיהומים גבוה בניתוח קיסרי פי שניים בהשוואה ללידה רגילה. זיהומים עלולים להתרחש ברחם, באגן, בדרכי השתן או בצלקת של הניתוח, והם מטופלים לרוב באנטיביוטיקה.

– דימום – בניתוח קיסרי היולדת מאבדת דם רב יותר בהשוואה ללידה רגילה, לרוב עד כ-1,000 סמ"ק דם.

– קרע ברחם – במהלך הניתוח עלול להיווצר קרע ברחם, מה שעשוי להוביל לדימום מאסיבי ובמקרים קיצוניים מחייב כריתה של הרחם.

– פגיעה באיברי הבטן – לעיתים תיתכן במהלך הניתוח פגיעה בשלפוחית השתן, בשופכה או במעיים, אשר יש לתקנה בניתוח חוזר.

– סיבוכים בהרדמה – מאחר שהניתוח כרוך בהרדמה עלולים להתרחש סיבוכים כתוצאה ממנה.

משך האשפוז בניתוח קיסרי ארוך יותר בהשוואה ללידה רגילה (לרוב ארבעה-חמישה ימי אשפוז במקום יומיים-שלושה), וכך גם זמן ההתאוששות מן הניתוח. גם עוצמת הכאבים שמהם סובלת היולדת גבוהה יותר אחרי ניתוח קיסרי בהשוואה ללידה רגילה.

נסיך אמיתי

תגובות