הכנסת התינוק למסגרת החינוכית הראשונה, בין אם מדובר במשפחתון קטן ואינטימי בביתה של אחת מהאימהות בשכונה או במעון גדול ומפוקח, היא צעד לא פשוט שטומן בחובו הרבה חששות. מרבית הילדים נכנסים לראשונה למסגרת חינוכית בגיל מאוד צעיר – לרוב חצי שנה-שנתיים, גיל שבו חרדת הנטישה בעיצומה, הילדים עדיין לא עצמאיים וגם לא יודעים לדבר ולספר לנו איך עבר להם היום. כל זה לא תורם לחששות ולבלבול הרב של ההורים.

כולנו רוצים עבור הילד שלנו את הטוב ביותר – מסגרת בטיחותית, נעימה ורגועה, עם כמה שפחות ילדים וכמה שיותר מטפלות, מסגרת שבה ייענו לצרכיו, יעניקו לו חום ואהבה, מסגרת שבה הילד יפתח את כישוריו ואת העצמאות שלו, ייהנה מתכנים שיעשירו את עולמו ויאכל ארוחות מזינות. המצב בפועל הוא כזה, שאין כמעט פיקוח על המסגרות הפרטיות לילדים, וכמעט כל אחד ואחת יכולים לפתוח בבית גן או משפחתון, גם אם מעולם לא עברו הכשרה בנושא. המעונות המסובסדים אמנם נמצאים תחת פיקוח אבל בהם נראה פעמים רבות קבוצות מאוד גדולות ומעט אנשי צוות שאמונים על הטיפול בילדים רבים.

המשמעות של כל אלה היא שאנחנו, ההורים, צריכים לבחור בקפידה את הגן או המשפחתון אליו נשלח את ילדינו. לאסוף המלצות, לבקר במקום (יותר מפעם אחת ובשעות שונות), ולא פחות חשוב – לשאול את השאלות הנכונות. הנה כמה דברים שחשוב לבדוק לפני שבוחרים מסגרת חינוכית לילד.

פרטים טכניים

* שעות הפעילות של הגן – מאוד טריוויאלי אבל חבל ללכת להתרשם מגנים שמסיימים את פעילותם בשעה ארבע אם אתם מסיימים לעבוד רק בשעה 17:00.

* מספר הילדים בקבוצה והיחס בין מספר התלמידים לבין אנשי הצוות – זהו אחד הדברים החשובים ביותר עליהם יש לתת דגש, אומרת קרן יטיב, יועצת משפחתית בכירה ובעלים של מרכז הפיל הצבעוני לטיפול במשפחה. לפי יטיב, במשפחתונים נהוג שיש עד 5 ילדים על מטפלת, ואילו במעונות של ויצ"ו ונעמת התקן הוא מבוגר על כל 6 ילדים. יטיב מדגישה שהמצוי הוא לא הרצוי – ההמלצה היא שעד גיל 15 חודשים הקבוצה כולה לא תמנה יותר מ-8-6 ילדים, ביחס של איש צוות אחד על כל שלושה ילדים, ובילדים בגיל 16 חודשים – שנתיים גודל הקבוצה לא יעלה על 10 ילדים, ביחס של איש צוות אחד על כל חמישה ילדים. ככלל, ככל שהקבוצה קטנה יותר והיחס בין מספר הילדים לאנשי הצוות קטן יותר, זה יותר טוב לילד הפרטי שלכם, שנהנה מיותר תשומת לב והיענות תכופה יותר לצרכיו, דבר שהוא משמעותי ביותר בגילאים הצעירים.

* חופשות – כדאי לבקש מראש את לוח החופשות בגן. חשוב לוודא גם, בעיקר במקרה של משפחתון קטן עם גננת/מטפלת אחת, מה קורה במידה שהיא חולה.

המרחב הפנימי של הגן והמשחקים בו

* גודל הגן – יטיב אומרת שהגן/משפחתון צריך להיות אינטימי ומכיל, ואין צורך בחלל גדול מדי. יחד עם זאת, חשוב שכן יהיה שטח פיזי סביר, שייתן מרחב מחיה לכל הילדים, כי צפיפות, בעיקר מגילאי שנה ומעלה, מפריעה להתפתחות האישית ועלולה להוביל לחיכוכים שונים ואף לאלימות בין הילדים.

* השירותים בגן – יטיב מציינת שחשוב לברר את כמות האסלות והכיורים בגן ביחס לכמות הילדים. אסלה אחת על 15 ילדים עלולה להיות בעייתית ברגעי לחץ. כדאי לבדוק גם האם בגן יש כיורים, אסלות, ווי תלייה ומראות בגובה של הילדים – כל אלה נועדו לפתח ולאפשר עצמאות אצל הילדים. בגילאים הצעירים יותר יש לבדוק היכן מחתלים את התינוקות.

* המשחקים בגן – לדברי יטיב, גן צריך להכיל משחקים מכל הסוגים והמינים ובכמות מספקת בהתאם למספר הילדים. ביו היתר, כדאי לשים לב שיהיו קוביות בגדלים שונים, משחקי השחלה, פאזלים מסוגים ורמות שונות, כדורים, אביזרים רכים כמו בובות מבד ועוד. לא פחות חשוב הוא שיהיו עמדות למשחק סוציו-דרמטי כמו פינת רופא, מטבח, תחפושות ואביזרים ועוד. זוהי פינה חשובה מאוד להתפתחות הילד בגיל הרך. במסגרות המיועדות לתינוקות, כדאי לשים לב שהסביבה מספיק מגרה ומאתגרת עבור התינוק. כדאי שיהיו חפצים תלויים, משטחים עם טקסטורות מגוונות, צעצועים שעושים רעש, חפצים שניתן להזיז ועוד.

חצר הגן

* גודל החצר – האם החצר גדולה? האם היא יכולה להכיל את כל ילדי הגן ולתת להם מרחב מספק למשחק?

* ארגז חול – האם יש ארגז חול? בגנים רבים מוותרים היום על ארגז החול, למרות שיש לו חשיבות רבה מבחינה מוטורית, סנסורית וחברתית. במידה שיש ארגז חול, יש לוודא שהחול נקי ושהארגז מכוסה כאשר הילדים לא משחקים בו.

* המשחקים בחצר – האם קיים בחצר מגוון של מתקנים ומשחקים? האם הם בטיחותיים? במידה שמדובר במשפחתון בבניין משותף, ללא חצר – האם מוציאים את התינוקות/ילדים לטיול? האם יש עגלולים שמאפשרים להוציא כמה תינוקות בו זמנית?

התזונה בגן

* הארוחות – חשוב לבדוק האם האוכל מבושל על ידי צוות הגן או מוזמן מחברת הסעדה.

* התפריט – חשוב לבדוק את תפריט הגן. לפי יטיב, בכל גן חייב להיות תפריט לכל ארוחה בכל יום בשבוע שהורכב על ידי תזונאית. יש לבדוק שהתפריט מאוזן, כולל את כל אבות המזון ולא מכיל הרבה מזונות מעובדים וסוכרים.

* מזונות הגורמים לאלרגיה – האם יש רישום מסודר של אלרגיות בגן? כיצד מתייחסים לנושא והאם שומרים על סטריליות?

* דברים נוספים שחשוב לבדוק – כדאי לברר את האווירה בשעת הארוחות, מה קורה כשילד מבקש תוספת, או לחלופין, מסרב לאכול? מה קורה אם ילד רעב בין הארוחות? האם מקנים לילדים הרגלים לאכילה עצמאית?

הבית השני של הבייבי

תגובות