הגעתי לבית החולים עם צירים כל 3 דקות שהתפתחו תוך רבע שעה, מיד כשהגעתי ביקשתי שיבדקו אותי כי מאוד מאוד כאב לי, אמרו לי את מה שאומרים לכולם ״תחכי בצד חמודה תכף תיכנסי למוניטור ואז יכניסו אותך לבדיקת רופא״. תוך כדי המוניטור כשאני מתה מכאבים על המיטה וצורחת, התחננתי שמישהו יבדוק אותי, המיילדת החליטה לבדוק וראתה שאני בפתיחה 3 אחרי שראתה שבאמת יש לי פתיחה מהירה ביקשה מהרופא להיכנס אליו דחוף, הרופא שבדק ראה שתוך עשר דקות הפתיחה הגיעה ל-5 רק אז נזכרו להכניס אותי לחדר לידה, למזלי המרדים היה פנוי והגיע מיד לעשות לי אפידורל. נפלתי על מיילדת מדהימההה שליוותה אותי כל הלילה עד הבוקר, עד כאן הכל היה מושלם!! ומאז הכל התחיל להיות פשוט סרט בלהות, ממש לפני שילדתי התחלפה המיילדת, וגם האפידורל התרוקן לגמרי מהמכשיר, הגעתי לשלב שאני בפתיחה מלאה וצריכה להתחיל בלחיצות, אבל מתחילה להרגיש את הגוף ואת האפידורל מתפוגג. נכנסתי להיסטריה והתחננתי שיעשו משהו, קראתי לאחיות אבל אף אחת לא התייחסה באמת פשוט חזרו על המשפט ״המרדים עסוק יגיע אליך כשיתפנה בעוד כמה דקות״. אז הדקות הפכו לשעות והמרדים לא הגיע בכלל, כשהתחלתי לצרוח מלחץ וכאבים הכניסו לי לאינפוזיה חומר מאלחש כלשהו.
בזמן שלפני הלידה ביקשתי אינספור פעמים מהמיילדת שהתחלפה שתעשה לי עיסוי פרינאום עם שמן כדי שחלילה לא אקרע או יהיה צורך לגזור, היא כמובן לא שיתפה פעולה אמרה שהיא תעשה את זה ברגע שהלידה תתחיל, כשהתחילה הלידה היא פשוט שפכה על האיזור את השמן לא עשתה שום עיסוי ואיזו הפתעה, היא גזרה אותי. ואז הגיעה רופאה לתפור אותי, אני פחדתי והרופאה ניסתה להרגיע אותי שהכל בסדר והיא מאוד מנוסה, אוקיי אז ממש לא, כבר אחרי שבוע וחצי התחלתי להרגיש שמשהו בתפרים לא תקין, בבדיקת רופא אחרי חודש וחצי נאמר שהיא פשוט לא תפרה אותי טוב, הכל כבר הגליד ואני נשארתי למרבה הצער פתוחה לגמרי (התפרים לא החזיקו והכל נפתח).
ביקשתי לעבור למחלקת אפס הפרדה, לא היה שם מקום ואמרו שישימו אותי בביות חלקי כי שם יש מקום. סניטר העביר אותי עירומה לגמרי, רק עם סדין עליי כשעה אחרי לידה, מגיעה למחלקה אבל אופס אין מקום, פשוט זרקו אותי במסדרון כשאני עירומה לגמרי וגברים מסתובבים חופשי ונועצים בי מבטים, כולי תשושה ועדיין רדומה, מתה לפיפי, מתחננת שמישהו יבוא ויעזור לי ושיכניסו אותי לחדר, עד שהתחלתי להתעצבן ולהרים שם צעקות. שלחו אליי את המנהלת שמצאה לי חדר ועוד אמרה לי ״מישהי אמורה לעזוב, אבל במקום שהיא תעזוב בכיף היא ממהרת בגללך״, לגמרי חוסר רגישות וטקט. מחלקה ישנה, עלובה ומגעילה עם שירותים ומקלחת מסריחים מחוץ לחדר. בתינוקיה ראיתי שאף אחד לא מתייחס לתינוק שלי וכל הזמן בוכה, אז לקחתי אותו אליי לסוג של ביות מלא. אף אחד לא דאג לי לאוכל, גוועתי שם ברעב. קראו ברמקול ״האוכל מוגש״, איך אתם מצפים שאקח את האוכל? על הראש שלי או על העריסה של התינוק? אף אחות לא מסתובבת, רק פעם ביום מגיעה לתת בגדים נקיים לתינוק וחיתולים וכאלה... הכל היה מאוד מעורפל, לא ידעתי מאיפה לוקחים אוכל, כמה ואיך לתת, אף אחד לא דאג לתת לי הדרכה. פשוט ברחתי משם אחרי יום, חתמתי על שחרור מוקדם ופשוט ברחתי.
ונשבעתי שזאת פעם אחרונה שאלד שם!
וזה אחרי שממש התלהבתי מהכנס שהם עשו וממחלקת אפס הפרדה, שמעתי רק דברים טובים אבל כנראה שהכל הצגות! התאכזבתי קשות ואני במהלכים לתבוע את הרופאה שתפרה אותי על רשלנות רפואית!
ראו הוזהרתן בנות!!!
