בבטן הרכה

הבייבי מתקדם בחיים והמנעד התזונתי שלו משתכלל. יחד עם זה גופו הקטן, קיבתו ומוחו עוברים שינויים עקב השלב החדש ועליכם לשים לב לדברים חדשים שיכולים להתעורר ומצריכים התייחסות:

סירוב מצד התינוק לאכילה / "הוא לא ממש יודע מה לעשות עם הכפית"

במקרים בהם יש סירוב לאכילה בהצגת המוצקים, בדקו האם אתם מזהים את כל סימני הבשלות, המעידים כי התינוק מוכן לאכילת מוצקים. אם טרם זיהיתם את כולם, המתינו עד להופעתם. במידה שהתינוק אכן הציג סימני בשלות ובכל זאת מסרב, גם כאן המתינו שבוע נוסף וחיזרו שוב להציע.

זכרו: כבוד וחוויה הם שני עקרונות מפתח בביסוס אכילה בטוחה והרגלי אכילה נעימים. בכל מקרה של סירוב, עצרו וכבדו את סירובו של התינוק. מחר יגיע יום חדש ועמו ארוחה חדשה.

התפתחות של עצירות

תהליך העיכול של מזונות מוצקים מצריך פעולה שונה מצד מערכת העיכול ומצריך אנזימים שונים לפירוק המזון. הורדת תדירות היציאות אינה מהווה בעיה בהכרח. לעומת זאת קושי ביציאה צריך לקבל התייחסות נאותה.

זיהיתם קושי ביציאות?

בחנו האם היה מזון חדש או שונה שהצגתם.

בחנו האם הכמות גדלה בצורה משמעותית.

בחנו האם הקפדתם על יצירת ארוחות מוצקים לסירוגין עם ארוחה נוזלית (בשונה משתי ארוחות מוצקים אחת אחרי השנייה).

בחנו האם העליתם את מינון הברזל לתינוק.

בחנו האם עברתם לשלב מתקדם יותר בתרכובת המזון של התינוק.

אם אחד מהסעיפים הללו התקיים חיזרו שלב אחד אחורה כדי להקל על היציאות.

התינוק אינו מסרב לאכול אך דוחק את האוכל החוצה

פיתוח מיומנות אכילה הוא תהליך. ממש כמו שתינוק לומד כיצד לזחול, עליו ללמוד כיצד נכון לו לנהל את חלל הפה. דחיקת הלשון היא שלב בהתפתחות האכילה. ככל שיצבור התינוק התנסויות וילמד את התנועה הנכונה, תחלוף תנועת דחיקת הלשון. הקפידו לאכול מול התינוק וכך ייחשף גם הוא לתנועות הפה שלכם.

הקטנת משך ההנקה או נפח התמ"ל

גם כמויות מזון קטנות שנאכלות על ידי התינוק יכולות לגרום להקטנת נפח ההנקה או התמ"ל ועל כן אין למהר בביסוס ארוחה לפני גיל 6 חודשים על מנת לא לפגוע בצריכת החלב מצד התינוק. תסמכו על התינוק שהוא יודע מה נכון לו ולבטנו והמשיכו לחפש אחר סימני הרעב והשובע. מה שייתפס בעיניכם ככמה כפיות בודדות, ייתכן שיגרום לו לדחות מעט את ארוחת החלב הבאה.

שתיית מים

בשלב הזה גם אם התינוק כבר ממש אוכל ארוחת מוצקים או רק טועם ממנה מרבית תזונתו עדיין מבוססת על נוזלים. ככל שיגדלו ארוחות המוצקים כך תעלה הדרישה למים. הציעו לתינוק מים רתוחים, לאחר שקוררו, 1-2 פעמים ביום. בשלב הראשון סביר כי התינוק רק "ישחק" עם פטמת הבקבוק, והכמויות שישתה (אם בכלל) יהיו קטנות. תסמכו עליו ועל גופו כי לא יתייבש בקלות. המשיכו להציע את המים והמתינו בסבלנות להגדלת הכמות מצדו.

את המים יש להגיש בין הארוחות ולא ממש במהלכן או בסיומן על מנת לשמר את נפח הקיבה לאכילה ולא למלא את הקיבה בנפח של מים. תינוקות רבים יבססו שתיית מים רק סביב גיל 8-9 חודשים, ובמרבית המקרים לא תהיה עם זה כל בעיה.

במקרה של ספק תוכלו להיוועץ באיש מקצוע ולעקוב אחר מספר החיתולים הרטובים של התינוק (5-6 חיתולים רטובים ביום יעידו לרוב על מאזן נוזלים תקין). בכל מקרה אל תתפתו להצעה של משקאות ממותקים. הנזק לשיניים (גם אם טרם בקעו) ולמעגל הרעב והשובע יהיו קשים לשינוי.

חשוב לדעת: על פי המלצת משרד הבריאות, אין להגיש לתינוקות משקאות תה שונים. גופו הקטן של התינוק עשוי להיות מושפע בקלות מחומרים פעילים המצויים גם בצמחים טבעיים.