בידיים מלאות

לידה היא תהליך ארוך, שאינו מתחיל בחדר הלידה וגם אינו מסתיים עם יציאת התינוק. תהליך הלידה מתחלק למספר שלבים – שלב הצירים, שלב הלחיצות ויציאת העובר, והשלב האחרון, שרק בסיומו מסתיימת הלידה – יציאת השליה. בייבילנד איתך בדרך לבייבי שלך.

השלב הראשון – הצירים

שלב הצירים הוא הארוך ביותר מבין שלבי הלידה, והוא עשוי להימשך בממוצע 12-14 שעות בלידה ראשונה וקצת פחות בלידות חוזרות. בשלב הצירים צוואר הרחם מתקצר ומתרחב והוא נפתח בהדרגה עד לקוטר של כ-10 ס"מ. שלב זה מתחלק לשניים – השלב הראשון הוא השלב הסמוי, שמתאפיין בצירים לא סדירים בדרגה משתנה של כאב, לרוב עדיין נסבלים בעוצמתם, שהולכים ומתגברים עד לפתיחה של כ-3 ס"מ. בשלב זה, עד שהצירים הופכים לסדירים ומופיעים כל 5-4 דקות, ניתן ומומלץ להישאר בבית, לשמור על אווירה רגועה ולנסות להפיג את הכאבים באמצעות תנועה, נשימות ועיסויים בגב התחתון. מומלץ לאכול ולשתות, בהתאם לצורך וליכולת על מנת לאגור כוחות להמשך.

השלב השני של הצירים, השלב האקטיבי - מפתיחה של 3 ס"מ ועד לפתיחה של 10 ס"מ. בשלב זה, שהצירים סדירים ומופיעים בכל 5-4 דקות יש להגיע לבית החולים. בשלב האקטיבי הצירים הרבה יותר כואבים, והפתיחה הצווארית מתקדמת במהירות. בין ציר לציר מומלץ לנוח. בשלב זה לרוב גם מתרחשת ירידת מים, ובמידה ומי השפיר עדיין לא פקעו, ייתכן שהצוות הרפואי יחליט לפקוע אותם באופן יזום.

בשלב האקטיבי היולדת מחוברת למוניטור כדי לעקוב אחר דופק לב העובר והצירים, מקבלת עירוי נוזלים ואלחוש אפידורלי אם היא מעוניינת בכך. לאלה שבוחרות בלידה טבעית מתבצע ניטור של הדופק העוברי מפעם לפעם, בהתאם לצורך, ולא באופן רציף.

כדי לסייע בהתקדמות הלידה ולהקל על הכאבים מומלץ לשמור על תנועתיות במידת הניתן - טלטול האגן וישיבה תוך ניעות קלות על כדור פיזיו, אשר עוזרים להתבססות התינוק באגן. כדי להקל על הכאבים, גם שימוש במים (זה הזמן למקלחת חמימה), עיסוי הגב התחתון והנחת מגבות חמות על הגב התחתון עשויים לסייע. יולדות שמקבלות אלחוש אפידורלי ולא יכולות להיות בתנועה במהלך הלידה יכולות להסתייע באמצעים אחרים כמו דמיון מודרך ונשימות.

השלב השני – הלחיצות ויציאת התינוק

שלב זה נפתח בפתיחה ומחיקה מלאה של צוואר הרחם ומסתיים בלידת התינוק, והוא עשוי להימשך לרוב כחצי שעה עד שלוש שעות בלידה ראשונה, ופחות מכך בלידות חוזרות. בשלב זה מתעורר הצורך של היולדת ללחוץ, על מנת לדחוף את התינוק במורד תעלת הלידה. המיילדת תיתן בשלב זה הנחיות מתי להתחיל בלחיצות וכיצד ללחוץ. ככל שהלחיצות חזקות יותר, כך התהליך מתקצר. לרוב מקובל ללדת בכריעה, בישיבה, בשכיבה על הצד או בשכיבה על הגב.

לקראת יציאת ראשו של התינוק המיילדת בוחנת את הצורך לבצע חיתוך בפתח הפות (חיתוך החיץ), כדי להרחיב את הפתח ולהקל על יציאת ראשו של התינוק מבלי לגרום לקרע. את החתך מבצעים בהרדמה מקומית. לאחר יציאת התינוק המיילדת מניחה על התינוק על האם, כשעורו נוגע בעורה. בדקות הראשונות אחרי הלידה המיילדת מבצעת מבחן אפגר, מנתקים את התינוק מחבל הטבור (לרוב נותנים לאב או למלווה להיות שותף בחיתוך חבל הטבור), מסמנים אותו בסרטי זיהוי, שוקלים אותו ועוטפים אותו בשמיכה. לרוב התינוק שוהה ליד היולדת עד העברתו לתינוקייה, בשלב זה ניתן לנסות להניק אותו. בהמשך המיילדת מעבירה את התינוק במחלקת הילודים כשהמלווה יכול להצטרף.

השלב השלישי – יציאת השליה

גם לאחר יציאת התינוק הלידה עדיין אינה מסתיימת. השלב השלישי והאחרון בלידה הוא שלב יציאת השליה, שמתרחש לרוב חצי שעה – שעה לאחר יציאת התינוק. לרוב השליה נפרדת מאליה, כתוצאה מהתכווצות הרחם, ויציאתה מלווה בדימום. לעתים השליה לא יוצאת מעצמה, ואז יש להוציא אותה באופן ידני.

לאחר יציאת השליה בודק הצוות הרפואי שהשליה יצאה בשלמותה. בהמשך בודקים את אזור החיץ – במידה שבוצע חתך יזום או שנוצר קרע באזור, הרופא תופר את המקום באמצעות חוטים נמסים מאליהם. עם סיום התפירה היולדת ממשיכה למנוחה ולהתאוששות, ובמידה שהכל תקין היא עוברת כעבור שעתיים לחדר במחלקת היולדות.