פריחה עונתית
זה כואב, זה ממש לא נעים וגם מאוד מדבק. הכל על מחלת הפה והגפיים ולמה מתבלבלים בינה לבין מחלה שתוקפת חיות משק.
מאת מערכת בייבילנד
יום אחד זה פשוט קורה. בוקר אחד הקטן שלכם מתעורר עם חום ודורש את תשומת ליבכם בבכי קורע לב. לפתע אתם מבחינים פריחה מלווה בשלפוחיות קטנות, בייחוד באזור הידיים והרגליים. במבט נוסף בחלל הפה מתגלה לו פצע (אפטה) טורדני. מבט חטוף באינטרנט והספק נעלם ומפנה מקום לטלפונים: ראשית לגננת שמתבשרת על כך שהיום הילד נשאר בבית, ולאחריו למרפאה, שם יאשרו לכם מאוחר יותר שאכן מדובר במחלת הפה והגפיים.
מהי מחלת הפה והגפיים?
ודאי יצא לכם להיתקל בכינוי "הפה והטלפיים", כאשר דיברו אתכם על הפה והגפיים. כדי להעמיד דברים על דיוקם: מחלת הפה והטלפיים תוקפת בעלי חיים בלבד. מחלת הפה והגפיים היא מחלת ילדים נפוצה. אין ביניהן כל קשר. הפה והגפיים היא מחלה הנגרמת על ידי וירוס והיא נפוצה בעיקר בקרב תינוקות וילדים עד גיל 10.
כיצד ניתן לאבחן את המחלה?
לרוב תופיע פריחה (שאינה מגרדת) על ידי החולה ועל רגליו (מכאן שם המחלה). הפריחה עשויה להתגבר ולהופיע לצד שלפוחיות קטנות. במקרים מסוימים תתפשט הפריחה גם לאזורים אחרים, בעיקר לאזור הישבן. לעתים יופיעו גם כיבים בחלל הפה. המחלה מלווה בחום וגם בחוסר תיאבון, שנגרם כתוצאה מכאבים.
לא תמיד ניכרים בחולה כל סימני המחלה. לעתים אינם מופיעים כלל והמחלה חולפת מבלי שנבחין בה. כאשר מופיעים תסמינים מומלץ לגשת בהקדם אל רופא הילדים. זה יכול לאבחן ולזהות האם אכן מדובר במחלת הפה והגפיים.
כיצד נדבקים ומה ניתן לעשות כדי למנוע זאת?
מחלת הפה והגפיים מדבקת מאוד. כל מגע עם רוק "נגוע", נזלת, התעטשות או שיעול של החולה מסכנים ילדים אשר בסביבתו. החדשות המעודדות בעניין הן שבדרך כלל המחלה אינה מסכנת מבוגרים, כיוון שהם מחוסנים מפניה באופן טבעי. כדי למנוע ככל הניתן את ההידבקות במחלה, רצוי לנקוט בצעדים הבאים: מומלץ לשטוף היטב ידיים במים וסבון לאחר כל החלפת חיתול ולאחר ביקור בשירותים, זאת מאחר שהנגיף שורד בצואה עד כארבעה שבועות.
והטיפול?
אין טיפול תרופתי למחלה, שאינה שונה מכל מחלת ילדים ויראלית אחרת. במקרים נדירים של סיבוכים נוירולוגיים כגון דלקת קרום המוח, יידרש אשפוז בבית חולים. לרוב תחלוף המחלה ללא התערבות לאחר מספר ימים.
מה ניתן לעשות כדי להקל?
ניתן לסייע ולהקל על תסמיניה של המחלה בעזרת תרופות להורדת חום במינון המותר, מנוחה ושתייה מרובה שהכרחית בעיקר כאשר הילד מסרב לאכול ולשתות כהרגלו ועלול להתייבש ומאכלים בעלי מרקם קריר ונעים. מלבד אלה, חום ואהבה הם תמיד מרשם בדוק להקלה בהרגשה הכללית.
