כך תזהי הריון מחוץ לרחם

כניסה להריון היא תהליך מורכב שיכול להשתבש כבר בשלבים התחלתיים. כ-7 ימים לאחר שחרגה הביצית מהשחלה היא נודדת בתוך החצוצרה, מופרית על ידי תא הזרע שמגיע אל הרחם ומשתכן בחלקו העליון. הביצית מוסיפה להתחלק ומצמיחה מעין זרועות, החודרות אל תוך רירית הרחם ואל תוך כלי הדם של האם. כך מתחילה להיווצר השליה, שהיא איבר עשיר ביותר בכלי דם ובה נעשה חילוף החומרים בין דם האם לדמו של העובר. הריון מחוץ לרחם (הריון אקטופי) עשוי להתרחש בשעה שהביצית שזה עתה הופרתה, תידבק אל דופן החצוצרה במקום להיכנס למקומה המיועד ברחם אם החצוצרה פגומה או חסומה. במידה ואכן הביצית לא תוכל להתקדם אל תוך הרחם היא תיצמד אל דופן החצוצרה ותתחיל להתפתח.

הקושי שנוצר עקב הריון חוץ רחמי הוא בשל מיקומו הלא נכון של העובר, אשר גדל במקום שאינו הרחם. ההיריון ממשיך לגדול יחד עם זרועות החודרות בדרך כלל לכלי הדם שבדופן הרחם ופולשות לרקמות אחרות. הריון מחוץ לרחם משתרש בדרך כלל בחצוצרה. במקרים נדירים יותר ההיריון עלול להתפתח גם בשחלה, בחלל הבטן או בצוואר הרחם.

גורמי סיכון

להריון חוץ רחמי יש סיכוי קלוש ביותר להתפתח להריון תקין. גורמי הסיכון הגבוהים ביותר הם ניתוחי עבר בחצוצרות, הריון קודם מחוץ לרחם, פתולוגיה בחצוצרות וחשיפה של האישה לתרופה DES כעוברית בבטן אמה. סיבות נוספות הן זיהומים קודמים במערכת המין בעבר כמו כלמידיה ועגבת, הפרעות במבנה החצוצרה הנובעות מדלקות קודמות באגן, ניתוחי בטן, אנדומטריוזיס והפרעות בהתפתחות החצוצרה. אישה עשויה להיקלט להיריון חוץ רחמי גם בגלל ניתוח באזור הבטן או האגן, עישון, חומרי שטיפה של הוגינה, כניסה להריון מתחת לגיל 18, הפריה חוץ גופית, קשירת חצוצרות ושימוש בהתקן תוך רחמי.

תסמיני הריון חוץ רחמי

בשלבי ההיריון המוקדמים מחוץ לרחם תיתקף האישה בכאב ממוקד, חזק, ממושך וחד בצד אחד בבטן ובדימום נרתיקי, ובשלבים מתקדמים יותר ייתכנו כאבים ברחבי הבטן ובכתפיים, הרגשת עילפון, סחרחורת, דימום מהנרתיק וצורך עז לתת צואה. בטן האישה עשויה להיות נוקשה, קצב הדופק יהיה מהיר ולחץ הדם נמוך. בהמשך הכאב יקרין לאזורים אחרים כמו כתפיים, בטן תחתונה או פי הטבעת.

אופן הטיפול

כחלק מתהליך ההשגחה הרפואית על האישה עם הריון חוץ רחמי יש להקפיד על ביצוע יומי של בדיקות דם הכוללות בדיקת רמת ההורמון ההריוני וספירת דם, מעקב אחרי ערכי לחץ דם ודופק מספר פעמים ביום, בדיקת אולטרסאונד לשלילת קיומו של שק הריון ובדיקה גופנית של האישה מול אומדן הכאב ממנו היא סובלת. במקרים בהם ההיריון החוץ רחמי אינו מאובחן ואינו מטופל עלול להיגרם נזק לבריאותה של האישה עד מצבים של סכנת חיים. הטיפולים המקובלים הם: טיפול ניתוחי, טיפול תרופתי וטיפול שמרני. טיפול נוסף הוא מתן מטוטרקסט. התרופה ניתנת במינון חד פעמי בהזרקה תוך שרירית ואינה כרוכה בתופעות לוואי.

רופאים רבים טוענים כי מרבית הנשים עם הריון חוץ רחמי זקוקות לניתוח. על פי רוב הניתוחים מתבצעים בלפרוסקופיה, שימוש בציוד המאפשר גישה לאברי הבטן מבלי להזדקק לפתיחת הבטן. הניתוח נעשה בהרדמה כללית וההתאוששות ממנו מהירה וקלה.

השפעות ההריון התוך רחמי

הסיכויים להריון תקין עבור אישה שכבר חוותה הריון מחוץ לרחם טובים מאוד אך נשים רבות אשר חוות היריון חוץ רחמי מפתחות ציסטות, מבנה המכיל מעטפת ובתוכה נוזל. אומנם גם בהריון רגיל נראה מבנה ציסטי בטרימסטר הראשון. מקורה של הציסטה באותו זקיק שממנו חרגה הביצית בחודש זה, ותפקידה לתמוך בהריון בשלביו הראשונים.

הסיכוי של נשים לחוות הריון חוץ רחמי נעה בין אחד על כל מאה לידות. הסיכון להריון חוץ רחמי חוזר תלוי בטיפול שקיבלה האישה. הסיכון להריון חוץ רחמי חוזר הוא בין 7-15%. הסטטיסטיקה מצביעה כי חלק מן ההריונות החוץ רחמיים יסתיימו מעצמם בדומה לתהליך של הפלה טבעית ולא יחייבו כל התערבות רפואית.