אפס הפרדה אחרי הלידה
תשכחו מביות מלא, חלקי או גמיש –במרכז הרפואי "מאיר" בכפר סבא מציעים ליולדת להישאר צמודה לתינוק מהלידה ועד השחרור הביתה.
בעבר נשים לאחר לידה אושפזו במחלקת יולדות, בעוד התינוקות שלהם הועברו לתינוקייה. מאז הבינו גם בעולם הרפואה שתינוק זקוק לנוכחות אימו, ממש כמו שהיא זקוקה לנוכחותו מיד לאחר הלידה. במשך שנים השתרשו המושגים ביות מלא, ביות חלקי וביות גמיש המתייחסים לפרק הזמן בו התינוק שוהה ליד מיטת האם במחלקת יולדות. בבית החולים מאיר בכפר סבא קיימת מחלקה שמציעה גישה חדשנית– "אפס הפרדה" בין התינוק לאם.
מה זה בעצם אומר? "ביות מלא יש לנו כבר שנים רבות", מסבירה פרופ' טל בירון-שנטל, מנהלת אגף נשים ויולדות במרכז הרפואי מאיר. "אפס הפרדה זה צעד אחד קדימה, והמשמעות היא שמרגע שהתינוק נולד הוא צמוד לאימו, לאורך כל זמן השהות שלה בבית החולים. זוהי מחלקה מיוחדת שהותאמה במיוחד לטיפול גם ביולדת וגם בתינוק, האחיות הוכשרו לכך במיוחד, והחדרים עוצבו בהתאם".
בכל חדר יש מקסימום שתי יולדות, כשביניהן יש מחיצה מלאה המאפשרת פרטיות. מלווה נוסף יכול לשהות לצד היולדת למשך 24 שעות, לסייע לה בטיפול בתינוק ולשמור עליו בזמן שהיא הולכת למקלחת או לשירותים.
בנוסף, כל הבדיקות והחיסונים לתינוק נעשים צמוד להוריו, במחלקה עצמה. "במחלקה הרגילה, אחרי הלידה האישה קיבלה את התינוק להנקה ולבונדינג ראשוני. אחרי פרק זמן מסוים הוא נלקח לתינוקייה בליווי האב לתהליך קבלה הכולל בדיקות ראשונות ומתן חיסונים, בזמן שהאמא הועברה למחלקת יולדות ועברה שם הליך קבלה", מתארת פרופ' בירון-שנטל. "במידה והאם רצתה ביות מלא, האחיות וידאו שהיא התאוששה, ואז יכלה להיות עם התינוק עד השחרור הביתה. השינוי הגדול עכשיו זה שבכלל אין תינוקייה והתינוק כל הזמן עם האמא או עם המלווה הנוסף. זה שינוי של ממש בתפיסת העולם".
לדברי פרופ' בירון-שנטל, בספרות המדעית והרפואית הוכח כי תינוקות הנמצאים קרוב לאימם מיד לאחר הלידה יונקים טוב יותר, וגם תהליך ההיקשרות נעשה בצורה אינטואיטיבית וטובה יותר. "ההתמודדות הראשונית של האם בטיפול התינוק נעשית עם עזרה וליווי של הצוות הרפואי הנוכח במחלקה כל הזמן", היא מוסיפה. "זה יכול לתרום לתחושת הביטחון באמהותה".
מי יכולה לבקש לשהות בתנאי אפס הפרדה?
"מכיוון שזו מחלקה ללא תינוקייה, על האמא להיות כשירה, ללא מחלות רקע קיצוניות. רק אם מהלך הלידה היה תקין, והתינוק והאם אינם זקוקים להשגחה רפואית, הם יכולים להגיע למחלקה. אין בעיה להיות במחלקה לאחר לידת תאומים וגם לאחר לידת ואקום או לידה ממושכת, במידה והאמא והתינוק מרגישים טוב, הם יכולים להיות באפס הפרדה, ובמקרה הצורך המלווה מסייע להן. כרגע נשים לאחר ניתוח קיסרי אינן יכולות להיות במחלקה, מכיוון שהן לא עצמאיות ב-24 שעות הראשונות".
האם יש צורך לבקש מראש את המחלקה?
"אנחנו מציעים את האופציה לכל מי שמתאימה, וכל יולדת יכולה לשאול ולקבל תשובה מנומקת האם היא מתאימה או לא למחלקת אפס הפרדה. צריך לקחת בחשבון שהמקום מוגבל. אני מקווה שבעתיד נמצא את עצמנו מתמודדים עם בעיית מקום, ואז הביקוש ייצור הרחבה של המחלקה. הקונספט החדש דורש היערכות מבחינת מבנה וכוח אדם. לצערי, אלו כרגע עדיין מוגבלים" "יש אווירה משפחתית במחלקה", מחייכת פרופ' בירון-שנטל. "המחלקה עצמה נעימה ומשופצת, וגם עבור הצוות מדובר בחוויה טובה".
לפרופ' בירון-שנטל חשוב לציין כי ישנן נשים שהקונספט אינו מתאים להן – וזה בסדר גמור. "כמו לידות טבעיות, גם הרעיון של אפס הפרדה נשמע מדהים בתיאוריה. בפועל יש נשים שרוצות לנצל את הזמן שאחרי הלידה כדי לישון ולצבור כוחות. ברגע שאינן יכולות למסור את התינוק לתינוקייה, זה פשוט לא מתאים להן ואנחנו מכבדים גם את זה", היא מדגישה. "כל אחת חווה את האימהות בצורה אחרת".
