התקשרות בטוחה בין ההורה לתינוק
הבייבי רק נולד ותלוי בכם לחלוטין. אם תלמדו לזהות את צרכיו ולהיענות להם בהתאם, תוכלו לתת לו חוויה מיטבית. איך עושים זאת?
מאת אורית רוזנבוים וד"ר אבי מרדלר
ברגע שנולד תינוק, נולדים גם הוריו. הוא מגיע לעולם חדש, ולאט לאט לומד את מקומו, מכיר את עצמו. הוריו חווים בדיוק את אותו תהליך – ומכירים עצמם מחדש כהורים. לקשר בין התינוק להוריו יש משמעות רבה להמשך התפתחותו של התינוק. ישנם סוגים שונים של דרכי התקשרות בין ההורה לתינוק: התקשרות חרדה, התקשרות אמביוולנטית והתקשרות בטוחה. המטרה שלנו היא ליצור התקשרות בטוחה.
ילדים שחוו התקשרות בטוחה זוכים למענה רגיש ומותאם של ההורים לצרכיהם. ההורה קשוב לילד, מבין מתי הוא עייף, רעב, זקוק למגע, יודע גם לזהות מתי הילד רוצה לשחק לבדו ומכבד זאת. הילד לומד שיש לו על מי לסמוך. איך עושים את זה?
למדו את התינוק
הכירו את המזג של הילד הפרטי שלכם, נסו לזהות את התגובות שלו – מה מרגיע אותו? מה לא נעים לו? איך הוא מעדיף להירדם? מהי הדרך הנכונה עבורו להאכיל אותו?
אל תפחדו מניסוי וטעיה
כל תהליך למידה מבוסס על ניסוי וטעיה. מטבע הדברים, רמת החרדה של הורים טריים היא גבוהה. למרות זאת חשוב לא להיבהל מאינטראקציות שלא מביאות באופן מהיר לתוצאות הרצויות. סבלנות, הקשבה והתבוננות יסייעו לכם להבין את צרכיו של תינוקכם. היו סבלניים גם כלפי עצמכם!
מצד שני, גם חוויה של תסכול היא חוויה מלמדת. היכולת להתמודד עם תסכולים היא עדות לבריאות נפשית. המטרה היא לתת מענה מדויק כמה שיותר מכוון לצרכיו הרגשיים והפיזיים מתוך הבנה שמדובר בתהליך של למידה והיכרות. גם אם התינוק לא מרוצה אין סיבה להילחץ: כאשר ההורה מכוון לתינוק הוא לא יעשה נזק גם אם יתמהמה בניסיון להבין למה זקוק התינוק. נשתדל לתת מענה מהיר ומתאים ככל הניתן.
זכרו: אין פינוק בשנה הראשונה!
אל תחששו מהיענות לצרכים שלו: חבקו אותו, קחו אותו על הידיים, חייכו אליו והרבו בהתייחסות לתינוק. יחד עם זאת, הימנעו מיצירת הרגלים, עליהם תשלמו (התינוק ואתם) מחירים בהמשך: אל תנסו "להרדים" אותו – כל אחד נרדם בעצמו. אל תניחו לו לבכות לבד בחדר, אך גם אל תייצרו תלות של הירדמות רק תוך נענוע העגלה. אפשרו לו להירדם במיטתו, כאשר אתם נמצאים על ידו, מלטפים אותו בהתחלה, ורק נוכחים בהמשך.
התיידדו עם חווית האחריות
כל הורה זוכר את הרגע בו הניחו את התינוק בידיו והוא חווה: "מעכשיו, כל כובד האחריות עלי". לא סתם הורות היא תפקיד חייך. ברור שיש יחסי גומלין בין חווית הורות טובה לכך שטוב יותר לתינוק. תהליך הלמידה מכונה "GOING ON BEING"- כמו נהיגה במכונית: אתה לומד באופן מושקע כיצד לנהוג, ומגיע הרגע בו אתה נהנה מחווית הנהיגה. גם בהורות יגיע הרגע שהחרדה תפחת וההנאה תגדל כי תחושת היכולת תגבר על דרישות המצב.
החליפו ציפיות במציאות
הרגעים ההוליוודיים של תינוק מחייך ורגוע המושיט את ידיו להורה מטופח, רענן ונינוח, מלווים בדרך כלל במוצר שמישהו מנסה למכור לנו. המציאות מורכבת יותר. אנו חווים רגעים של התעלות וגם רגעים של תסכול ועייפות. הציפיות מהתינוק מהוות מוטיבציה מצוינת כי הן עוזרות לנו להיות הורים. עם זאת, תהליך ההתפתחות ההדדי של הורה-תינוק נבנה דרך עשרות אלפי מפגשים של ביחד. היכולת להיות בתוך התהליך הזה ולחוות את התפתחותו, מאפשרת למציאות שאנו יוצרים למלא את מקומן של הציפיות.
הורה טוב זה הורה שטוב לו!
מאוד חשוב בשלב הזה, ובכלל בחיים, לגייס אפשרויות של התייעצות, תמיכה, עזרה ועידוד. עצמאות אמיתית היא היכולת של ההורה לייצר לעצמו תשתית מיטבית שתומכת בו, ממש כמו שספורטאי מצטיין מקבל את התזונאי הכי טוב, את המאמן הכי טוב ואת המגרש הכי טוב, כדי שיוכל להביא לידי ביטוי את יכולותיו. טעות נפוצה היא חיבור בין עצמאות לבין היכולת להסתדר רק בכוחות עצמי. גיוס עזרה מאפשר גם לאנשים מסביב להרגיש משמעותיים ולייצר יחסי התקשרות נוספים שמתגמלים אחד את השני. לא מדובר פה על דרישה מפונקת של ההורה הצעיר. רמת ההתגייסות הנפשית והפיזית הנדרשת בשלבים הראשונים של ההורות היא גבוהה ביותר. חשוב לכם להיות הורים טובים? אפשרו לסביבה הקרובה לסייע לכם. הורה שמרשה לעצמו גם לנוח, יהיה מסוגל להיות נינוח כלפי התינוק שלו.
אורית רוזנבוים היא מרצה בכירה במכון אדלר ומחברת הספר "תפקיד חייך - חמישה שערים להעצמת החוסן ההורי בשיטה האדלריאנית"
ד"ר אבי מרדלר הוא פסיכולוג קליני ומרצה בכיר במכון אדלר




