באתי לעזרת חבר

במהלך הלידה ייתכנו מצבים שבהם היולדת או העובר נמצאים בסכנה. מצבים אלו מאלצים את צוות בית החולים לבצע התערבות רפואית באמצעות ואקום או מלקחיים על מנת לקדם את הלידה ולמנוע נזקים. מהם הסיכונים וההשלכות? ד"ר קובי כהן, מנהל רפואי במרכז לרפואת נשים מתקדמת איה מדיקל עונה על כל השאלות.

מהי לידה מכשירנית?

"לידה מכשירנית נועדה למשוך את התינוק החוצה בשלב האחרון ללידה לאחר שהאישה הגיעה לפתיחה מלאה. היא נעשית אך ורק על ידי רופא ולא על ידי מיילד או סטאז'ר. יש שני סוגים של לידות מכשירניות: לידת ואקום, במהלכה מחדירים אל הנרתיק כיפה העשויה מתכת או פלסטיק ובסיוע לחיצות היולדות מושכים את התינוק החוצה. לעומתה בלידת מלקחיים מחדירים שתי זרועות מתכת לנרתיק האישה, ומקבעים בין דופן הנרתיק לראש היילוד. כיום ממעטים להשתמש בלידת מלקחיים כי היא מצריכה מיומנות גבוהה הרבה יותר בהשוואה ללידת וואקום, והיא עלולה לפגוע בפני העובר. לידת ואקום כרוכה בפחות סיכונים לאם ולעובר, ולכן היא העדיפה בלידה מכשירנית".

בתהליך הצירים מעורבים העובר, היולדת והרחם. כשאחד מהגורמים הללו נפגע, סביר להניח שתידרש התערבות רפואית. לדוגמה: קושי ללחוץ עקב עייפות היולדת, היסטוריה רפואית כמו מחלות לב מסוימות, הפרעה בראייה, מנח העובר עשוי להקשות על לידה, בעיה בניטור עוברי, הפרדות שלייה, מצוקה עוברית ועוד. כשהאישה נמצאת בשלב השני ללידה - פתיחה מלאה עד ללחיצות, ישנו חלון זמן שבו העובר יכול לצאת החוצה. חלון הזמן משתנה אם זו לידה ראשונה או חוזרת והאם האישה לקחה אפידורל, אך הוא נע בין שעתיים לשלוש לכל היותר. אם חלון הזמן עבר והעובר לא יצא, יש מקום להתערבות רפואית.

ההחלטה על יילוד בלידה מכשירנית היא מתקבלת על ידי רופאים בכירים בלבד. התנאי הבסיסי הוא שהעובר נמצא נמוך בתעלת הלידה. לרוב, כשהעובר מעל תעלת הלידה, יעדיפו לפנות לניתוח קיסרי. תהליך המשיכות לא יעלה על 30 דקות שבמהלכם יבוצעו 3 ניסיונות משיכה בלבד.

כמו בכל התערבות רפואית קיימת היתכנות לסיבוכים כמו קרע בתעלת הלידה, דימומים, צורך במתן עירוי דם, זיהומים ולעתים הפרעות במתן שתן. מבחינת העובר: פגיעה בעצב בפנים, עצבי הצוואר, שכיחות של הצטברות דם בקרקפת, עליה בבילירובין (שמובילה לצהבת יילודים) דימומים ברשתית ועוד. יחד עם זאת חשוב לציין כי בניגוד לדעה הקיימת, לא נמצא שינוי באינטליגנציה של התינוק.

למה לא לבצע ניתוח קיסרי?

ד"ר כהן מסביר כי לידת ואקום או לידת מלקחיים הם אלטרנטיבה משמעותית בהליך הלידה כשמשווים ללידה קיסרית. "בניגוד למה שנהוג לחשוב לידה קיסרית כרוכה בסיכונים גבוהים לעומת לידה מכשירנית: היא מכפילה את הסיכון לתמותה אצל האם והעובר, לקרע ברחם בלידה הבאה, לזיהומים, לסיבוכים בדרכי הנשימה, צורך במתן דם, כריתת רחם ועוד. אם לידת ואקום מתבצעת בתנאים הנכונים היא בעלת סיכון עוברי נמוך, משום שכשהראש נמצא בתוך התעלה, קל ומהיר יותר לשלוף אותו מאשר לפנות לניתוח שההכנה אליו כרוכה בזמן".

יש מצבים בהם בכל זאת יעדיפו ללכת על ניתוח קיסרי. "אם העובר נמצא מעל תעלת הלידה, פתרון של לידה קיסרית ייחשב עדיף ובעל פחות סיכונים, וגם לידה של עוברים גדולים שמשקלם מעל משקל 4 ק"ג, לידה בשבוע 34 (בגלל רכות הגולגולת), אם היו סיבוכים בלידה קודמת, קרע דרגה חמורה או פגיעה בשלפוחית".

יש נשים שנמצאות בקבוצת סיכון ללידה מכשירנית?

"אישה עם כושר גופני ירוד או שסובלת מהשמנת יתר תתקשה להתמיד בשלב הלחיצות. חשוב לבצע פעילות גופנית כהכנה ללידה בהדרכה נכונה. גם בלידה שנייה ושלישית אישה צריכה להכיר ולהבין את שלבי הלידה והמקום שלה בשלב הלחיצות. אלו יכינו אותה לתהליך וייתרמו להצלחת הלידה".