בררנות אכילה אצל פעוטות: איך מתמודדים?

אכילה בררנית יכולה להתפתח סביבות גיל שנה וחצי-שנתיים, ולהימשך עד גיל 6. ממה היא נגרמת, מה עושים במקרה של בררנות, וגם: איך מתבטאת סרבנות אכילה?
אכילה בררנית אצל תינוקות
אילוסטרציה: shutterstock

תופעה אחת עם תאוריות שונות סביבה – בררנות אכילה. אם היינו חיים בטבע, סביר שסביב גיל שנה וחצי היה הפעוט שלכם מתחיל להתרחק מכם קצת ולתור את השטח בעצמו… נראה כי התקדמותו המהירה של העולם משפיעה עלינו ומשנה אצלנו גם דפוסים שהאבולוציה יצרה, אולם במקרה של בררנות אכילה, טרם התאמנו את עצמנו להתקדמותו של העולם. לכן סביב גיל שנה וחצי-שנתיים ועד גיל 4-6 שנים בדרך כלל, תראו כי הפעוט/ילד עשוי לצמצם את מגוון המאכלים שאכל עד כה.

אחת התאוריות מתייחסת לכך שבגיל הזה, כאמור, יכול היה מבחינה מוטורית להסתובב באופן עצמאי, וכדי להימנע מאכילת מזונות מזיקים בטבע הוא הופך להיות יותר הססן וזהיר כלפי המאכלים שהוא מכניס לפה. כן, זה עשוי לתסכל, ובפרט כשבפועל אנחנו לא באמת חיים בטבע. אז מה יש לו לחשוש כל כך?

בררנות הנובעת משליטה והבעת דעה

הסבר נוסף יכול להגיע על  רקע הרצון לשליטה והבעת דעה. כפי שוודאי הבחנתם, ככל שהילד גדל, דעתו נעשית ברורה ונחרצת יותר. האכילה העצמאית שפיתח בחודשים האחרונים גם היא מאפשרת לו לעשות יותר בחירות ולנהל את ארוחותיו יותר מבעבר, וכל תגובה משכנעת או כזו המנסה ליצר דיון סביב זה עשויה להוביל להתבצרות ולהתגוננות יתרה מצדו בבחירת מזונותיו.

בררנות הנובעת מקושי בתחושה

בררנות אכילה יכולה להתפתח גם סביב קשיים בתחושה – ביטויים ותגובות שונות של פעוט או ילד לתחושה שהמזון מייצר ביד או בפה, הריח שהוא מפיץ או הרעש שנוצר בעת הלעיסה. כאשר הרקע לבררנות הוא על רקע חושי, מרבית ההורים יידעו כבר לזהות מראש מהו אותו מזון שהילד יסכים או יסרב לאכול. לרוב יהיה מראה/מרקם/צבע דומה למאכלים הנאכלים על ידו, או פשוט מגוון מצומצם מאוד. משפחות רבות יוכלו להיעזר בהדרכה של דיאטנית או מרפאה בעיסוק כדי להוריד את אותה בררנות.

בררנות הנובעת מהשפעה של הסביבה

ההשפעה הסביבתית של יתר בני הבית או המסגרת החינוכית של הילד משמעותית מאוד, והמזונות שאליהם הוא נחשף הם המאגר שממנו יוכל לבחור.

כמו כן, מחקרים מראים כי בררנות אכילה מערבת גורמים תורשתיים, ובפועל העובדה כי אחד ההורים מציג דפוס של אכילה בררנית, בוודאי משפיעה גם על האכילה עצמה של המשפחה כולה ליד השולחן, בשיחה המתפתחת ובמזונות המוגשים.

סרבנות אכילה

ביטויים שונים של בררנות אכילה עשויים להוביל לסרבנות לאכילה, המתאפיינת בביטויים הבאים או בחלקם:

  • פעוטות שסוגרים פיהם.
  • פעוטות שאוגרים מזון בפה.
  • פעוטות שזורקים אוכל במהלך כל הארוחה (מבלי שיגיע קודם לפה).
  • פעוטות המסרבים להגיע/לשבת ליד השולחן.

סרבנות אכילה יכולה להתחיל על רקע של כל אחד הגורמים שהוזכרו לבררנות, אשר זכו לפרשנות לא נכונה מצד ההורה/המטפל. פעוט שאינו אוכל בגלל רקע של סלידה ממזון מסוים עשוי לעתים להיתפש כמי ש"לא אוכל כי הוא רוצה לעצבן/להביע עמדה". במקרה כזה עשוי המאכיל להמשיך ולהציע את אותו מזון מעורר סלידה, ולחילופין להתנות פעילות מסוימת בהתאם לאכילה של הפעוט. במצבים כאלו נכנס אלמנט של כוחניות לשולחן האוכל, וכך הפעוט עשוי מחד להבין את כוחו של הסירוב, ומאידך לחוש כי מסריו אינם ברורים ועליו להמשיך ולהתעקש עליהם.

מה עושים במקרה של בררנות אכילה?

יחסים של כבוד לפעוט שאוכל ולאכילה חייבים להישמר בכל אחד מהמצבים וכלפי כל פעוט. סירוב לאכילה יכול בעצמו להוביל את שרשרת התגובות לכדי משא ומתן, ומכאן עשויה להתפתח סרבנות אכילה.

פעמים רבות הפעוט מהווה מעין מראה למחשבות ההוריות שלנו. צאו מנקודת הנחה כי הבררנות או הסרבנות הם שלב, והשלב הזה יחלוף מהר יותר ככל שייכנסו פחות מתח ולחץ הורי סביב האכילה של הילד.

עשה ואל תעשה אל מול ילד בררן

עשה

  • הקפידו להתחיל ארוחה בהתאם לסימני הרעב של הפעוט, וסיימו כאשר הוא מאותת לכך.
  • הגישו לפעוט מגוון מזונות, וביניהם דאגו כי תמיד יש מזון שהפעוט מכיר ואוהב.
  • זכרו שהגשת המזון מוטלת על כתפי ההורים ובחירת המזונות מהצלחת והכמות הנאכלת תלויה בפעוט.
  • צרו מודל נעים של ארוחה – ארוחה משותפת ושיחה קלילה.
  • העדיפו שולחן עם עד 4-5 פריטי מזון ולא שפע שעשוי ליצור בלבול והימנעות מצד הפעוט.
  • ודאו כי תפריטו היומי של הפעוט מכיל מקורות לכל אבות המזון הויטמינים והמנרלים, והיוועצו באיש מקצוע בכל מקרה של ספק, על מנת להימנע מחסרים פוטנציאלים.

אל תעשה

  • הימנעו משכנועים/ריקודים/מטוסים או כל הסחת דעת – כל אלו לא קשורים לשעת הארוחה ומעבירים לפעוט מסר כי גם כאשר אינו רעב עליו להמשך ולאכול. זכרו כי פעוט מעל גיל שנה יוכל ליהנות מאכילה עצמאית. זה גם השלב הנכון לאפשר לו את זה מבחינת התפתחותו הרגשית.
  • השאירו את הדיונים מחוץ לשולחן – משפטי "אם אז" יעבירו מסר לתינוק כי על מנת לשחק משחק/לזכות בזמן איכות, הוא נדרש לאכול. משפטי התניה יעבירו לו תחושה כי לאכילה שלו יש כוח מכריע על התנהלות היום או על מצב הרוח של ההורה.
  • הימנעו מנשנושים – ארוחות קטנות ופזורות ימנעו אכילה איכותית ומזינה. המחשבה המנחה: "כל ביס חשוב" עשויה להיות לרועץ במקרים של ילדים בררנים או סרבני אכילה. תינוקות נשנשים עשויים להיות תחת מצב של בין רעב לשובע – הם אינם מרגישים בעוצמות את תחושת הרעב, ועל כן אכילתם מועטת בכל ארוחה. סידור הארוחות והימנעות מנשנושים, יובילו לארוחות מגוונות יותר ובכמויות טובות יותר בהשוואה לריבוי ארוחות קטנות.
  • הימנעו מקינוחים או ממחיאות כפיים לאות אכילה. שימרו על אכילה כמקור לשובע ולחוויה נעימה.

זכרו: תינוקות אוכלים כדי לגדול ולא על מנת לשמח את אמא, אבא או סבתא. אפשרו להם לסמן לכם מה הכמות הנדרשת להם וסמכו עליהם. בכל מקרה של ספק או דאגה להרכב המזון תוכלו להיוועץ כדי לשלול התפתחות חסרים.

שינוי גודל גופנים