לב טולסטוי כתב פעם: "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, אבל המשפחות האומללות – אומללות כל אחת בדרכה". זה משפט מקסים כמו שהוא, אבל אם טולסטוי היה חי היום, אולי הוא לא היה מאפיין את המשפחות על פי מדד האושר, אלא על פי הוואטסאפ המשפחתי.
רבות נכתב על האפליקציה ששינתה את דרך ההתקשרות שלנו אחד עם השני, והשפיעה ישירות על השפה, אבל אני עדיין מחכה לחוקר האמיץ שיקום ויחקור את תופעת הוואטסאפ המשפחתי. לכאורה זו סתם עוד קבוצת וואטסאפ, אך במשפחה כמו במשפחה, לכל ניואנס יש משמעות וכל אימוג'י נבחן דרך פריזמה עדינה ומדויקת. לרובנו יש שתי קבוצות וואטסאפ משפחתיות – לכל צד במשפחה, ובכל קבוצה אנחנו מתנהלים מעט אחרת.
לפניכם מורה נבוכים לעולם הוואטסאפ המשפחתי:
מי המשתתפים?
כמו במשפחה, רובכם פשוט נולדתם לתוך הקבוצה ופועלים בתוכה בצורה טבעית. אבל לכל משפחה ישנם גם המצטרפים החדשים. בהתחלה מדובר בגיסים ובגיסות, ואחר כך פתאום גם הנכדים מקבלים טלפונים ניידים ומצטרפים לקבוצה. לפעמים זה השלב שבו נפתחות תת-קבוצות: האחים, מגיל 18 ומעלה, בנות בלבד וכו'.
בשלב הזה מתחילים לפעמים לרכל בתת הקבוצה על מה שקורה בקבוצה הראשית. זה בדרך כלל ממש מצחיק, אלא אם כן מישהו פתאום מתבלבל ומגיב בקבוצה הלא נכונה. אופסי!
שם הקבוצה
לכמה מכם יש קבוצה בשם המקורי "המשפוחה"? כל משפחה היא ללא ספק ה-משפחה, אבל אז גם הצד של בן הזוג פותח קבוצה באותו שם וזו כבר הזמנה לטעויות מהזן החמור ביותר.
כתגובה אתם בוחרים לקרוא לכל קבוצה לפי שם המשפחה, אבל הגיסה נעלבת שהרי לה יש שני שמות משפחה והיא דורשת שוויון זכויות. בסוף אתם מוצאים את עצמכם עם קבוצה בשם לוי-כהן-שוורץ-אבולעפיה-נוידרפר.
מדיניות התמונות
זה ידוע שהילדים שלכם הכי יפים בעולם. אתם כאלה טובי לב, שאתם חולקים את היופי הזה עם כל המשפחה ומפרסמים בקבוצה כל תמונה שאתם מצלמים. את המשפחות אפשר לחלק לפי התגובות: יש את המשפחות המתלהבות (לרוב מדובר בנכד ראשון) שם כולם ממהרים להגיב על הפלא שבראתם ואפילו דורשים עוד תמונות. מנגד, יש את המשפחות העייפות (חמישה נכדים ומעלה), שבהן לא ממש מתרגשים מהתמונה של החיוך הראשון, ומקסימום יציינו שהתינוקי לובש את החליפה שקיבל בירושה מיואבי.
אני מכירה הורים שבאופן עקרוני מעלים תמונות של הילדים רק בקבוצה של הסבתא המתלהבת.
תגובה מאוחרת
כתבתכם משהו ממש מצחיק או העליתם תמונה מגניבה, מישהו אולי הגיב אבל הקבוצה יחסית נשארה שקטה. פתאום בחמש בבוקר הנייד שלכם מצפצף. בעיניים טרוטות אתם מציצים בו כדי לגלות שאמא שלכם כתבה חחחחחח. כשאתם מעירים לה על עיתוי התגובה היא תגיד "מה אתם רוצים? רק עכשיו היה לי זמן לראות את זה".
מפגשים משפחתיים
פעם אם המשפחה הייתה מתקשרת לכל ילדיה ומודיעה להם על האירועים המשפחתיים הקרובים והיכן יחגגו יחד את החגים. היום כבר מקצרים תהליכים ובאמצע יום עבודה אתם מקבלים הודעה: "לכולם שלום, ראש השנה אצלנו. כולם באים! תשריינו לכם ביומן את ה-15 בספטמבר. אחותכם מתחתנת. כולם באים!". ומיד אחרי זה עוד צפצוף אסרטיבי: "נא לאשר הגעתכם".
התנגשות הדורות
בכל הקשור לתקשורת סלולרית, לצעירים יש יתרון ברור על המבוגרים. אתם באמצע התכתבות סוערת על הריאליטי בטלוויזיה ולפתע מתקבלת ההודעה: "שלום, זה סבא. אני לא מבין איך אתם רואים את הדרעק הזה. ממליץ לכם להעביר לערוץ 11. יש תוכנית נהדרת עם דוד ויצטום. באהבה, סבא".
אז שוב אחד מכם מתנדב להסביר לו שבוואטסאפ רואים בדיוק מי כותב ואין צורך בפתיח ובסיומת הרשמיים. בתגובה, הוא מנסה להראות לכם שגם הוא גזעי, אז הוא שולח את כל האימוג'ים שהוא מוצא. אכן גזעי.
מזל טוב
לאחד מחברי הקבוצה יש יום הולדת. כבר בלילה שלפני מתחילה התחרות לראות מי הראשון שמברך ומי כותב הכי מרגש ומפורט. לברכה בעל פה אין היום שום ערך. אגב, הברכה בוואטסאפ לא חוסכת לכם את הברכה בפייסבוק – שכולם ידעו כמה אתם משפחה אוהבת.
לפעמים הברכות בכלל מכוונות לתינוק שלכם בן השנה. הוא אמנם עוד לא יודע לקרוא, אבל כל בני המשפחה מתעקשים לכתוב לו מסר מרגש. כן, ברור שאנחנו מקריאים לו. הוא ממש בוכה מרוב התרגשות.
ריב וירטואלי
זה קורה במשפחות הכי טובות. כולם רבים לפעמים, אבל כשזה קורה בקבוצת וואטסאפ כולם מעורבים בעל כורחם, והמילים נשארות לנצח על המסך (כן אמא, אפשר למחוק את המסר מהמסך שלך, אבל אם הוא נשלח – אפשר לראות אותו אצל כל האחרים).
אז מה עושים? שוקלים מילים. תחשבו לפני שאתם כותבים, תקראו פעם שניה, תחשבו אם המסר חייב לעבור דווקא בפלטפורמה הזו, תוודאו שמה שכתבתם אינו נתון לפרשנות מוטעית, ורק אז שלחו.
זכרו שמסר כתוב הרבה פעמים נקרא אחרת ממה שהיה נשמע לו הייתם אומרים אותו בקול. לפעמים כדי לשמור על שלום בית, עדיף לצאת מהוואטסאפ ולחזור לשיטות התקשורת הישנות והטובות.
