התאומים הולכים לגן: איך נפרדים משניים במקביל?

מה עושים כשאחד התאומים בוכה והשני לא מוכן לרדת מהידיים? האם יש יתרונות לתאומים בגן ביחד וכיצד להדריך את הצוות בצורה נכונה? ורד בן פורת מלווה אתכם בצעד הראשון אל הגן
תאומים, גן, משחקים
כשאחד מסתגל לגן, השני חווה קושי בפרידה (צילום: פוטוליה)

בימים אלו של שלהי החופש הגדול, הורים רבים מתחילים להתכונן לימי ההסתגלות בגנים החדשים. כאשר מדובר בפעם הראשונה בגן, ההורים חשים שהם מפקידים את היקר להם ביותר, את הגוזל הרך בקן זר, ועליהם לתת אמון בכוחותיו של הילד ולשדר לו מסרים מחזקים.

ומה קורה כששני גוזליו של אותו הורה, בני אותו הגיל בדיוק, נכנסים יחד לגן?

בהורות לתאומים כל פרידה היא כפולה, החל מהלידה עצמה, ובהמשך בכל תחנות החיים שבהן על ההורה לשחרר את החבל – פעמיים בו זמנית.

הכניסה הראשונה לגן היא תהליך שבו שני הצדדים לוקחים חלק רגשי. כאשר מדובר בתאומים, ההורה נדרש לשלושה תהליכים במקביל: פרידה מכל אחד בנפרד – על פי אופיו וסוג הקשר בינו לבין ההורה, וגם פרידה משניים יחד – מהגוף האחד שהם מהווים בעולמו של ההורה.

מורכבות זו יוצרת לעיתים קושי נוסף שמשליך על הילדים ועל יכולתם לשחרר מצידם את ההורים.

אז מה עושים?

כשהתאומים עצמם נכנסים לגן הם חווים את הפרידה ואת הכניסה לעולם החדש ככל הילדים האחרים. אך גם כאן יש היבטים ייחודיים להם.

בתהליך הכניסה שמלווה ונתמך בפרידה הדרגתית מההורה, לרוב נמצא הורה אחד עם שניים. שניהם זקוקים לו, כל אחד בדרכו, ושניהם מתחרים על תשומת הלב. לא פעם מתנהגים התאומים בצורה מנוגדת אחד לשני כדי לקבל אותה. למשל:

האחד צורח ונצמד והשני יושב מרוחק משאר הילדים.

אחד מסתגל במהירות לעומת אחיו הנמנע. כעבור כמה ימים, כשהשני מתחיל להסתגל, דווקא הראשון משנה את התנהגותו ונכנס למשבצת שבה היה קודם התאום השני.

לפעמים התחרות בין השניים גדולה כל כך שהם לא מאפשרים להורה להתפנות לתהליך. על מנת להעביר מסר מחזק לכל אחד מילדיו זקוק ההורה למצב שבו הוא רואה, נמצא, תומך בכל אחד בנפרד, והרי מצב של "דילוג" רגשי מאחד לשני אינו מצב חזק ומחזק להורה עצמו.

פנייה מבינה, תומכת ומכילה של צוות הגן להורים עשויה לחולל נפלאות ביכולתם של אלו לעשות את התהליך בקלות רבה יותר ולהוריד מהמטען שיש עבורם בפרידה זו. הצוות יכול לקרב ולהעסיק את אחד הילדים, לעיתים לסירוגין, כדי לאפשר לשני את הקרבה הנדרשת להורה בשלב השחרור ההדרגתי.

שנינו יחד וכל אחד לחוד

בגילאים הצעירים אין סיבה להפריד בין התאומים בגן, ואפילו יש בכך יתרון: התאום לא מתחיל את דרכו בגן מבלי להכיר אף אחד. הוא מגיע עם החבר הקרוב שלו ושניהם משמשים משענת איש לאחיו וזהו אחד מיתרונותיה של התאומוּת.

עם היתרון הזה צריך להתנהל בזהירות. הבחירה הלא מודעת של השניים בכך צריכה להיות שלהם בלבד. למרות גילם הצעיר, סמכו עליהם שהם ידעו לבחור באופן טבעי את המינון הנכון להם, אין לצפות מהם להיות "אחראיים" אחד על השני, ובוודאי לא להטיל עליהם תפקיד זה.

על הצוות לאפשר להם בתקופה הראשונה וגם במהלך השנה כל צורך בקרבה שבא מהם. חשוב להבין שזה לא בא על חשבון משימת הנפרדות כלל. עבורם הצורך בקרבתו של האח התאום, בגילאים אלו, משמעותי להתפתחות ממש כמו הצורך במציאת ה"אני" האישי.

תאומים
מגיעים לגן עם החבר הכי טוב (צילום: פוטוליה)

ציפיות מהצוות

למרות שלא תמיד נעים להורים להציף את הצוות בציפיות ובבקשות, כשיש לכם תאומים חשוב לעשות הבהרה ותיאום עם מי שיטפלו בילדיכם.

עליכם להסביר שכהורים לתאומים אתם חווים לעיתים עומס רגשי עם שני הקטנטנים, מתוך הצורך להתחלקות והתפצלות מתמדת ורצון להיענות לשניים באותו שלב. כתוצאה מכך, יתכן שכשתגיעו לגן בבוקר יהיה יותר רעש, יתכן שזמן הקליטה יתארך יותר  משל אחרים, ולפעמים בכניסה לגן וביציאה ממנו תצטרכו עזרה טכנית לקחת אחד מהעגלה, לעזור עם שני התיקים וכו'. בסוף היום, זמן השיחה מול הצוות עלול להיות ארוך יותר כי כהורים לתאומים אתם רוצים לשמוע על כל ילד בנפרד וגם על שניהם ביחד.

כדי להקל על הצוות להתנהל נכון מול התאומים ומשפחתם, כתבתי את האיגרת לגננת. מומלץ להעתיק, להדפיס אותה יפה על דף בכמה עותקים ולחלק לאנשי הצוות בתחילת השנה:

איגרת לגננת

  • תאומים הם, כמובן, שניים נפרדים ושונים. פנייה לכל אחד בנפרד מסייעת להם לגבש את זהותם האישית ולך כאיש/אשת חינוך להכיר בייחודיות של כל אחד מהם.
  • למד/י להבחין בין התאומים. כאשר מדובר בתאומים דומים מאוד חשוב למצוא סימנים קבועים שיקלו על הצוות (תספורת, ביגוד בצבעים שונים וכדומה), ולהעיר את תשומת לב ההורים באם יש צורך ביצירת מראה שונה לכל אחד מהם.
  • הזמנות למסיבת סוף שנה, תמונה לאלבום, שעה של אסיפת הורים וכן הלאה,  את כל אלה זכאי כל תאום לקבל, ועל כן הקדישו זמן נפרד לכל ילד וזמן כפול להורה.
  • חשוב ליזום פעילויות נפרדות לכל אחד מהתאומים. אם ילדי הגן/הכיתה פועלים בקבוצות, שלב/י את כל אחד מהתאומים בקבוצה נפרדת, כך תאפשר/י להם להתמודד עם מצבים שונים כפרט ולא כזוג.  אל תשלח/י תאום לבצע משימות עבור אחיו. חשוב להיות ערני לגבי תפקוד התאומים יחד ובנפרד בחברה.
  • הימנע/י מהשוואות. כל תאום עומד בפני עצמו. לעיתים בני המשפחה מתקשים במשימה זו, והתנהגות נכונה של אנשי הצוות תחזק את הילדים ותכוון את הוריהם.
  • שמרי/שמור על ערנות לגבי בעיות או קשיים של התאומים העשויים לעלות במהלך ההתפתחות שלהם, זאת בכדי לאתר בעיות בזמן, ליידע את ההורים ולאפשר לילד לקבל את הטיפול במועד.
  • זכרי/זכור שהקשר בין התאומים הוא קשר ייחודי שהרבה ממנו בא לידי ביטוי בהתנהגותם וחלק ממנו נסתר מהעין. כבד/' את הקשר ביניהם, הקשב/י לרצונותיהם המשותפים והנפרדים.

 

ורד בן פורת היא מנחת הורים ואנשי מקצוע, מומחית לתאומים ושלישיות ובעלת מרכז "תאומים ומשפחה"

שינוי גודל גופנים