מה הציור של הילד מספר לנו עליו?

בואו נציץ אל תוך עולם ציורי הילדים, במטרה לנסות ולהבין קצת יותר מקרוב, מה עובר על הילדים שלנו, וכבונוס - נבין איזה חוג פעיל מתאים להם בהתאם לציורים השונים

פענוח ציורי ילדים, הוא מדע מבוסס ואמין ולא סתם סיפורי סבתא. היכולת של מפענח מוסמך היא אדירה. הוא מסוגל למצוא את הילד בציור וללמוד על כל אספקט בחיים שלו דרך למידת ציוריו. פענוח נכון של ציור הילד מהווה נכס צאן ברזל ומשמש כמפת האוצר האישית שלו.

מיכל וימר, תרפיסטית בהבעה וביצירה, מנהלת המרכז הישראלי ללימודי פענוח ציורי ילדים והדרכת הורים ויועצת בתוכנית 'סופר נני', מעניקה לכל אימא זכוכית מגדלת אל עולמו הפנימי של הילד שלה. וימר מסוגלת לבנות פרופיל אישיותי של היקר לנו מכל על ידי התבוננות בציורים שציורו לאורך תקופה.  היא תדע לאבחן מצוקות, חרדות, דחייה חברתית, קשיי הסתגלות, אלימות, התמודדות עם הרגלי אכילה ושינה ודפוסי התנהגות של פינוק, עקשנות או חוצפה, אבל לא רק – גם כישרונות, אינטליגנציה, בטחון עצמי ואיכויות.

חלון אל עולמם של הילדים

"ציור מהווה ערוץ ביטוי טבעי וחופשי בעבור הילד. פענוח של הציור, ביכולתו להעניק פתרונות, דרכי התמודדות והמלצות לטיפול בנושא שהוצף מהציור. הציורים חושפים לא רק את הסיבה לקושי אלא גם את הפתרון אליו הילד זקוק" מספרת וימר.  "לפעמים התוצאה פשוט מדהימה", היא מדגימה: "הורים סיפרו שהתקשרו מהגן ושאלו אם הם החליפו את הילד . ילד שיומיים קודם לכן זרק כיסאות והשליך אבנים, נרגע ולא חווה יותר התקפי זעם". עוד היא משווה את הפתרונות שהיא מציעה במסגרת הפענוח לדרכי ההתמודדות עם ילד חולה. "לכולם יש חום, אבל לא לכולם מאותה הסיבה. יש ילדים שהפתרון להתפרצויות הזעם שלהם הוא הצבת גבול נוקשה, בעוד בעבור אחרים פינוק יתר היא התשובה. אגב, פינוק הילד הוא אחד מהפתרונות שהכי מלחיצים את ההורים, הם מבוהלים מהבקשה שלי לעצור הכול ולפנק את הילד אך אני מבקשת שיסמכו עלי".

Webתחושת בטן

יחד עם דעת המומחים,  לכולנו כהורים יש לעיתים מעין 'תחושת בטן הורית', הרגשה שמשהו השתנה, שמשהו לא כשורה. במקרים כאלה, מיכל וימר ממליצה לפנות למפענח ציורי ילדים. "כך יוכלו ההורים לדעת כיצד מצטייר העולם מנקודת מבטו של הילד". אנחנו עמוסים, עסוקים, עובדים ודואגים ולעיתים בעוון עומס המטלות, דבר חומק מעיננו ודווקא לדבר הזה יש השפעה על הילד הקטן שלנו. מעבר דירה, גן חדש, חוג חדש, מוות של דודה רחוקה לא עלינו – פתאום הילד לא כתמול שלשום. "יש הורים שמגיעים אלי אחת לשנה. באמירה כללית אמליץ להורים לפנות אלי כאשר הם מרגישים שמשהו לא עובד, לא מתאים או פשוט לא מרגיש לכם נכון".

"לא ככה חמוד, שמש מציירים תמיד בצבע צהוב"

חשוב לזכור שבציור אין נכון או לא נכון. "אין דרך אחת לצייר בית" אומרת וימר  ומזהירה: "כדאי מאוד לא לתקן ילד שלא מצייר כמו שצריך. בדיוק כמו שאנו לא מתקנים אדם מבוגר שמביע את הכעס או העצב שלו. הציור היא אחת מדרכי הביטוי האמינות והחופשיות ביותר של הילד. התיקון יכול ליצור אפקט הפוך בו הילד לא מצייר מהחשש לטעות. במקרה כזה, צוהר מאוד חשוב לעולמו של הילד נחסם וננעל בפנינו".

גיבורי העל שלנו

הילדים שלנו מוכשרים. זה בטוח. אחת עדינה ומדויקת כבלרינה והשנייה כבר יודעת לכתוב. וימר מזהה את הכוחות של הילדים שלנו 8מכוונת אותנו בבחירת חוג שיעצים את הילד או בבחירת התנהגות שמתאימה לפיתוח הסגולות שלו.

אז מי מתאימה לבלט ומי זקוקה לחוג חופשי יותר?

  • בלרינות מלידה ינועו על הרחבה כפי שינועו על הנייר ויהיו מסוגלות למלא אחר ההוראות המדויקות של המורה. הציורים יאופיינו בדיוק רב, אי יציאה מהקווים, עדינות והתייחסות לפרטים הקטנים ביותר, עד לקצה הקטן של השרביט.
  • ילדי טניס, כדורסל, וג'ודו יציירו בתזוזה חופשית על הדף תוך הקפדה מינימאלית על פרטים קטנים ויעדיפו לצייר על דפים גדולים יותר.
  • איינשטיין קטן בעל יכולות מתמטיות גבוהות יצייר בעיקר מבנים, מכונות ומכוניות. פחות דמויות אדם. הקווים יהיו ישרים והציור בכללותו יראה מסודר.
  • ילדים שמתאימים למקצועות הומאניים יציירו באופן לא קונבנציונאלי כלומר, בית בסגנון חדש, דמות שלא קיימת או מכונה יצירתית.
  • גם כשרון מוזיקלי או כשרון לשפות ניתן לחשוף דרך הציור.

שינויים הם שם המשחק

לסיכום טוענת וימר שציורי הילדים דינאמיים ונתונים לשינויים הן במצבי הרוח והן ברמת התפתחותו האישית של הילד. "הרבה הורים מתייחסים אל ציורי ילדיהם כאל נייר לקמוס העונה על השאלות – מי הילד שלי ומה עובר עליו?  המלצתי החמה ביותר היא לשים לב לשינויי. אם יש שינוי באופן הציור, בבחירת הצבעים או בתדירות הרצון לצייר – יש סיבה לכך- וחשוב לגלותה".

 

שינוי גודל גופנים