התקפי חרדה אחרי לידה: למה זה קורה?

להיות אמא פירושו לדאוג כל הזמן לבייבי שלך, אבל לפעמים דאגה טבעית הופכת להתקפי חרדה. איך מתמודדים עם התופעה?

לידה מצוינת כאירוע מחולל בחיינו הנשיים, והיא לא אחרת מהגורם המוכר והידוע אשר עלול לעזור לחרדה להתפרץ אל תוך חיינו כרוח סערה. גם אם ניחנו בתכונות מסעירות ובחיינו הצעירים טיפסנו, קפצנו, נסענו וטיילנו במחוזות לא קלים לעיכול, שירתנו בצבא בתפקידי מפתח בכירים ואמוציונאליים, הרי שהחרדה תופסת מקום של כבוד בחיינו בדיוק ברגע המפתיע, הרגע הכה חשוב בחיינו – בו אנו מוסיפות טייטל חשוב לרזומה והופכות לאימהות.

אמא יקרה לי

עבור נשים צעירות האימהות היא שלב חדש בחיים שעד לא מכבר הן עצמן היו בוגרות צעירות שאינן חייבות לשאת באחריות או ליטול אחריות על חייו של אדם אחר. מדובר במעבר חד מחיים צעירים שאינם תלויים בדבר, אל חיים סואנים עם אחריות הורית מאוד גבוהה ליצור קטן וחסר אונים.

חרדה היא מנגנון חירום טבעי של הגוף, ולעיתים חלק מהטיפול הוא השלמה עם המנגנון הזה והכרה בכך שהשד אינו נורא כל כך. כן הוכח בלא מעט מחקרים שחרדה עלולה לעבור בתורשה, נאמר שאם גדלת בסביבה חרדתית, מן הסיכוי שממצאי החרדה יידבקו בך בדרך זו אחרת, והם רק ממתינים לטיימיניג המושלם על מנת להתפרץ.

אנו הנשים חרדתיות יותר

חמישה אחוזים מכל בני האדם סובלים לפחות מהתקף חרדה אחד במהלך שנות חייהם. נשים מועדות ללקות בהתקף חרדה פי שניים מגברים. הפרעות חרדה עלולות להתפתח ממספר גורמים ולא תמיד ניתן לזהות את הסיבה הבלעדית לבעיה. מקובל לחשוב שחרדה מושפעת מגורמים פסיכולוגיים כמו אישיות, אירועי חיים וסגנון חיים, כמו גם גורמים פיזיולוגיים כגון תורשה, תהליכים כימיים במוח וכדומה. כמובן שהשילוב בין שני הגורמים הנ"ל אטרקטיבי יותר.

הערכות סטטיסטיות מדווחות על שכ- 5 עד 10 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות חרדה בעוצמות שונות. אחוזים גבוהים בהרבה מוערכים לגבי קיומה של הפרעת חרדה כלשהי במהלך החיים, רוב האנשים עוברים לפחות תקופה אחת בחיים המאופיינת ברמת חרדה גבוהה, בין אם היא מאובחנת פורמאלית כהפרעת חרדה, ובין אם קיימת כחלק מהחוויה האנושית.

כל מה שרציתם לדעת על לידה מוקדמת >

נקודות אזהרה

התקף חרדה מאופיין ע"י מספר סימפטומים, כמו קוצר נשימה, פרפורים בלב, הזעה, סחרחורת, דה-פרסונליזציה (נתק מהעצמי) ודה-ראליזציה (נתק מהמציאות), פחד למות, פחד להשתגע או פחד לאבד שליטה. התקפים אלה בדרך כלל אינם צפויים והם מופיעים במצבים הצפויים פחות מכול, כגון בשעת רגיעה או שינה.

הדרך אל האושר

דרכי הטיפול המקובלות בהתקפי חרדה הן תרופתיות והן פסיכולוגיות, לרוב בגישה התנהגותית – קוגנטיבית, לרבות הפסיכותרפיה. מחקרים כן הוכיחו שהשילוב בין הטיפול הפסיכולוגי לטיפול התרופתי, יעיל, הרי חרדה מוגדרת כתופעה פסיכולוגית ולא רק ביולוגית ולכן נחוצה פסיכותרפיה כדי להגיע עד לשורש. הטיפול התרופתי מציע תרופות המעכבות ניצול חוזר של סרוטונין במוח (למשל, סרוקסט) והמיועדות לטיפול בדיכאון ותרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים (לוריוון, וליום, קלונקס ועוד). בתחום הטיפול הפסיכולוגי טיפול התנהגותי-קוגניטיבי שבו נלמדות טכניקות הרפיה ונשימה עשוי לעזור לאדם לשלוט בהתקף.

המדע הטבעי

ההסבר הביולוגי קושר את התקף החרדה למנגנון הפועל בתוך הגוף ומשמש כמנגנון של אזעקה פנימי תפקידו להתריע במקרה של סכנה (FFF) מנגנון זה הופך להיות רגיש צל אנשים מסוימים מסיבות שונות בדרך כלל על רקע תורשתי וסביבתי. אזעקות שווא אלו הם התקפי חרדה, הם מופיעים אצל מי שאינו נתון במצב שמצדיק פחד – ובכל זאת מנגנון הפחד מופעל אצלו מסיבות בעיקר נפשיות.

התקף חרדה מתאפיין הן בתחושות גופניות והן בתחושות נפשיות, פיזית נרגיש את הדופק מואץ, גלי חום והזעה מוגברת, אולי גם קוצר נשימה, תחושת מחנק וקושי להניע את הידיים/הרגליים, מעין תחושה של תקיעות. נפשית מתוארים בעיקר חששות שאנו עומדים למות או להשתגע. במקרים אחרים קיימת גם תחושת ניתוק, כאילו איננו שם באמת, או "שיצאנו החוצה", אל מחוץ לגופינו (מה שמתואר בחלק גדול מהמקרים כניתוק של הנשמה מן הגוף) – כמובן המסתוריות נשארה בעינה ללא יכולת לספק במקום הסברים נאותים.

 

שינוי גודל גופנים