אכילה עצמאית: עוברים לאוכל אצבע

סביב גיל תשעה חודשים, התינוק מתחיל לפתח מוכנות לעבור למזון שאינו טחון ולאכול לבד. מהם הסימנים המעידים שהתינוק מוכן לאכול מזון גס ועם איזה מזון כדאי להתחיל?
אילוסטרציה: shutterstock

לפעמים נראה כאילו בלילה התינוק גדל כל כך, עד שאתם כמעט ולא מזהים אותו. הוא מתעורר וישר מתחיל לפעול, לזחול ולמלמל. שינויים קטנים ומשמעותיים ניכרים גם ביכולות שלו לתקשר איתכם ולהביע בצורה קצת יותר ברורה מה כן ומה לא נעים לו.

התפתחות האכילה היא תהליך רגשי, מוטורי וחברתי. ככל שהתינוק גדל, תוכלו לראות יותר ויותר את ההנאה שלו מסיטואציות חברתיות גם סביב האכילה.

רבים מהתינוקות סביב גיל 9-10 חודשים כבר אינם רוצים לאכול מזון טחון, אך לעיתים הם אינם מספיק מיומנים באכילת מזון גס.

איך יודעים אם התינוק מוכן לאכילת מזון שאינו טחון?

אכילה של מזונות מוצקים שאינם טחונים מצריכה התנסות ולמידה, ועל כן חפשו אחר הסימנים הבאים :

1. התינוק מסתדר היטב עם מזון טחון או מעוך במזלג, ומצליח לנקות את קצות פיו משאריות מזון.
2. התינוק מביא בקלות רבה צעצועים לפיו ומצליח לכוון בין היד לעין ביעילות.
3. החלה זחילה על 6 או עלייה לעמידת 6.
4. התינוק מביע עניין רב במזונות שאתם אוכלים – מושיט ידיים ומנסה לחקור.

* הסימנים הללו אינם מתחייבים, אך חיפוש אחריהם יקל את זיהוי השלב שבו נמצא התינוק. סביר שסימנים אלה יופיעו סביב גיל 8-10 חודשים.

מדוע כדאי להתחיל כבר בהגשת מזונות שאינם טחונים?

ניצני העצמאות והרצון לשליטה עשויים להגיע גם לשולחן האוכל. הכנה וחשיפה למגוון מרקמים עשויה לייצר מעבר הדרגתי וקל יותר.

האכלה מכפית של מזון טחון מכתיבה מצב שבו התינוק פחות מעורב בארוחה, ולעיתים סביב גיל 10 חודשים עשויים להיראות ביטויים של סירוב לאכילה, כגון:

  • סגירת הפה
  • רצון להאכיל עצמו לבד
  • פתאום התינוק מכוון מה הוא רוצה ומה הוא לא רוצה לאכול

כדי להימנע מסיטואציה שבה התינוק לא מוכן להיות מואכל אך היכולות שלו להאכיל עצמו מוגבלות, אני ממליצה להתחיל במעבר למרקמים הגסים יותר, כאמור סביב גיל 8 חודשים פלוס.

כדי לעודד את התינוק לאכילה עצמאית, ודאו כי הוא יושב בכיסא מותאם עם הטיה אחורה של הגב ומגש/שולחן לפניו.

במה מתחילים?

עם זיהוי הרגע הנכון לתינוקכם, תוכלו להגיש לצד המנה הטחונה "אוכל אצבע" – כלומר מזונות בגודל הנוח לאחיזתו של התינוק ובמרקם שאיתו יוכל להסתדר.

"מזונות אצבע נפוצים":

  • ירק מאודה – רצועה של בטטה/תפוח אדמה/קישוא
  • פרי בשל/מאודה חתוך לרצועה או לקוביות (קשה יותר לאחוז בקוביות)
  • רצועת לחם – יש לוודא כי זה אינו לחם חם וטרי מאוד, שכן כזה יכול לייצר מעין גוש בצק בחלל הפה ולהקשות על האכילה של התינוק. העדיפו חתיכה הקרובה לקרום הלחם, או חתיכות קטנות המונחות לפני התינוק.
  • קציצה מבושלת ורכה
  • פנקייק או לביבה אפויה
  • פשטידה

אבל הכל על הרצפה… מה עושים?

אכילה היא תהליך. על מנת לעבור את שלב ביסוס אוכל האצבע בשלום, דאגו כי אותו מזון לאכילה עצמאית מוגש לצד מזון טחון ומוכר. מזון זה יאפשר לתינוק לשבוע מהארוחה, והמזון המוצק יהיה שם על מנת לאפשר לתינוק למידה והתנסות.

ככל שתגדל כמות המזונות המוצקים שיאכל התינוק, כך בהדרגה תוכלו להקטין את כמות המזונות הטחונים המוגשים, עד לסביבות גיל 10-12 חודשים, כשתתאפשר אכילת מזונות במרקם גס ללא קושי.

חשוב לזכור: בכל שלב בתהליך, אל תמהרו להיפרד מהמזון הטחון אם התינוק נהנה ומשתף פעולה.

התנהגויות אופייניות לשלב הזה

  • התינוק רוצה להאכיל עצמו ומתעסק במזון ה"גס" שמוגש לו.
  • חלק מהמזון נזרק על הרצפה – כחלק מחקירת כוח הכבידה וכחלק מביטוי למה הוא רוצה או לא רוצה.
  • התינוק רוצה לגעת באוכל ורוצה לחקור את המזון שגם אנחנו אוכלים.
  • התינוק "דוחק" החוצה את המזון הגס.

כל אלו התנהגויות טיפוסיות ונורמליות לשלב זה. ככל שתאפשרו יותר התנסויות, כך תגיעו למיומנות טובה יותר וליכולת מצד התינוק לאכול בצורה יעילה גם מוצקים.

אמצו לעצמכם מנהג: דאגו לאכול בנוכחות התינוק, ובעיקר מזונות חדשים שבהם הייתם שמחים שיתנסה. בשלב אוכל האצבע מתגבשת האכילה החברתית, וניתן בהחלט להיעזר בה כדי לייצר חוויית אכילה נעימה.

שינוי גודל גופנים