הנקה בציבור: פרובוקציה מיותרת או פעולה טבעית?

הדעות השנויות במחלוקת של הציבור, מצד אחד טוען להנקה פומבית משובחת ומאידך גיסא טוען לצניעות ושמירת הפרטיות של האם אל מול פרטיות הציבור הרחב, מה אתם חושבים?

תנו לי להגיד לכם משהו על הנקה בציבור. לדעתי זה נהדר בעבור מי שמוכנה, מרגישה בנוח עם זה, זמינה בהרגשתה לשלוף שד או מאידך להתכסות. אז מה הבעיה? הדעות השנויות במחלוקת של הציבור, מצד אחד טוען להנקה פומבית משובחת ומאידך גיסא טוען לצניעות ושמירת הפרטיות של האם אל מול פרטיות הציבור הרחב.

כיום מסעדות, בתי קפה ואף קניונים תומכים בכלל יתרונות ההנקה, מציעים כוס מיץ או ארוחה חינמית לאם המניקה, משפרים ומשדרגים חדרי הנקה ציבוריים כך שיתאימו בנוחותם. ובכל זאת, תמיד היו ויישארו אלה אשר ירימו גבה, יעוותו מבט, יעקמו פרצוף ויתהו על מה ולמה מציץ לו הציץ, שהרי בכוח אינטימי ונשי עסקינן. מעצבן? תלוי באיזה צד של המתרס אתם מוצאים בנוחותכם להיות.

הנקת התינוק לאחר הלידה היא גורם מזין, בריאותי ואף ידוע כמקשר בין האם לתינוקה, רוב המניקות נצפות כמניקות בצניעות, הן לא מוותרות על החופש שלהן ואכן מתכסות, אולי מתוך רגש אישי או שמא הן נכנעות למסרי החברה. לעיתים נראה שמדובר גם בצורך טכני. יש תינוקות שלא יסכימו שיניחו חיתול מעל ראשם או שיעטפו אותם בצעיפים, מנשאי הנקה או חולצות גדולות, הם רוצים לנשום, לראות עולם ובעיקר לשלוח עיניים תמימות, קטנות ומתוקות אל האם שמניקה אותם בגאווה.

מחקרים הוכיחו כי לאחר לידת תינוק, נושא המיניות מודחק בקרב האם החדשה, כשהעיסוק באימהות ממלא אט אט את רוב עולמה. נושא ההנקה בפרהסיה מעלה קשר ישיר לתפיסת החברה ויצירת הקשר הישיר בין מיניות ושדיים, כמו גם ההתייחסות של האישה המסוימת לגוף שלה ולמיניותה. בחברה המערבית השדיים הם סמל מין, ולא עוד בלוטות ליצור חלב, כאלה אשר משמשות להזנת התינוק. כאשר אישה יולדת, השדיים מתחילים למלא את ייעודם, הם מייצרים חלב באופן אוטומטי, טבעי, כשמנגד בעולמה הפנימי של האישה הקשר בין שד ומיניות מתרופף, והקשר בין שד ואימהות – מתחזק.

לא כל הנשים מרגישות נוח בהנקה ציבורית, וכן, יש הבדל בין סיטואציות שונות, ומול אנשים שונים. לדוגמה, יש שירגשו דווקא נוח בהנקה במקום ציבורי כאשר הן בעצם אנונימיות, למשל, עם חברה או בן הזוג בבית קפה, אבל יחושו מבוכה להניק בחברת המשפחה המורחבת, נאמר, תרגישי בנוח להניק ליד חמך או חמתך?

רשת ההגבלים שטוענת על מניעת הנקה במקומות ציבוריים, היא חלק מעמדה שמתייחסת לאישה ולגופה רק כסמל מין, ובעצם מהווה אפליה נגד נשים שמניקות. אם שמאכילה מבקבוק יכולה לשבת בפרהסיה, ואילו אם מניקה צריכה להסתתר בחדרי חדרים, שלא תמיד קיימים לרשותה.

לגבי המתביישות יש לא מעט דרכי הסתרה. התייחסות אוהדת של החברה, יכולה לעזור להן. בחלק מהמקומות יש חדרי הנקה, מה שמאפשר למתביישות להניק, וכן לאלה שעדיין לא לגמרי מיומנות.

הנקה מאוחרת

איגוד רופאי הילדים האמריקאי, ממליץ על הנקה עד גיל שנתיים. זהו המקום, בו אכן מתחוללת בעיה רצינית דווקא מצד התייחסות החברה. ילדים בגיל שנתיים ומעלה, אותם צריך להניק רק במקומות מסוימים, בעיקר אם ההנקה גורמת לאי נוחות, אבל שוב, כנראה שהכל מתחיל ונגמר בתפיסת האם את ההנקה ככלי האכלה ותו לא.

כמניקה סדרתית, הנקתי כל אחת מבנותיי למעלה משנה, אני ממש בעד הנקה פומבית, תמיכה מוראלית ולויאלית בתהליך ובחיבור הטבעי בין האם לתינוקה. עם זאת, חייבת להתוודות שכמניקה מעולם לא הנקתי בציבור, גם לא בבתי קפה עם חיתול בד או מעטפות שיכסו את נשיותי השופעת. להנקה יש המון יתרונות החל מתזונה בריאה, חיבור אנרגטי וקוסמי, צמצום עלויות של תחליפי החלב היקרים וכמובן זמינות, נגישות ואוכל חם ומוכן במהירות האור. עם זאת כל אישה מניקה בוחרת לעצמה את הזכות להאכיל ולדשן את היקר לה מכל בדרכה שלה המיוחדת, בין אם בציבור ובין אם בצנעה פרטית. אני לא חושבת שיש משהו לא צנוע באם המניקה בציבור, הרי היא לא מהתלת בשדיה ומציעה חלב זמין וחם לסובביה, היא עסוקה במלאכת הקיום והנתינה, ומי שרואה בכך כל אקט מיני/מיוחד או מגרה, שייצא למסע בדיקה עצמי. נכון אישה היא סקסית, יפה, מושכת, מינית בכלל ויש האומרים שבהיריון בפרט. אישה מניקה לא משדרת מיניות, לא משדרת סקס אפיל, היא רק עסוקה אך ורק בהזנת התינוק היקר לה מכל.

שינוי גודל גופנים