ניתוח קיסרי: כל מה שחשוב לדעת

מהו ניתוח קיסרי, איך הוא מתבצע, מהם הסיכונים הנפוצים בניתוח, באילו מקרים יוחלט מראש על ניתוח קיסרי ובאילו מצבים יחליט הצוות הרפואי על ביצוע ניתוח קיסרי דחוף? כל התשובות בכתבה
ניתוח קיסרי: דברים שחשוב לדעת
אילוסטרציה: שאטרסטוק

אחד הדברים שניתן בוודאות לומר על הלידה, הוא ששום דבר בה אינו בטוח, ואין טעם לעסוק בתכנונים יותר מדי. אישה יכולה להתכונן במשך חודשים ארוכים ללידה טבעית ולתכנן את הלידה החלומית שלה, אבל כשרגע האמת מגיע, היא עלולה להזדקק להתערבות רפואית ולעיתים אף לניתוח קיסרי, גם אם הוא בכלל לא היה בתכנית. בישראל, כ-20-15 אחוזים מהלידות מסתיימות בניתוח קיסרי, וזה לא מעט.

לצד נשים אשר יעשו הכל כדי להימנע מניתוח קיסרי, אחרות מפנטזות על ניתוח קיסרי שימנע מהן את הצורך להתמודד עם לידה ארוכה וקשה, ויאפשר להן לדעת בדיוק באיזה תאריך יגיעו לבית החולים ויילדו. כמו כן יש נשים מסוימות, שאינן יכולות לעבור לידה רגילה בשל מצב בריאותי שאינו מאפשר זאת, וחייבות ללדת בניתוח קיסרי.

אז מהו בעצם ניתוח קיסרי? מתי צריך אותו? איך הוא מתבצע? ומהם הסיבוכים האפשריים? לפנייך כל המידע שחשוב לדעת.

מהו ניתוח קיסרי?

ניתוח קיסרי מוגדר כהליך ניתוחי שבו חותכים את בטנה ורחמה של האישה כדי להוציא מהם את התינוק (או התינוקות) ואת השליה, והוא משמש כחלופה ללידה רגילה כאשר זו, מסיבות שונות, עלולה להוות סיכון לאם או לעובר.

מתי יוחלט על ניתוח קיסרי?

מתי בעצם צריך ניתוח קיסרי? חשוב להבדיל בין ניתוח קיסרי דחוף בעקבות בעיה במהלך הלידה, לבין ניתוח קיסרי מתוכנן (אלקטיבי), אשר נקבע מראש ומתבצע לרוב סביב השבוע ה-38 להריון.

ישנם כמה מקרים שבהם יוחלט מראש על ניתוח קיסרי:

– עבר של ניתוחים קיסריים – כאשר התבצע ניתוח קיסרי בעבר, ובעיקר אם התבצעו שני ניתוחים קיסריים או יותר. עם זאת, ניתוח קיסרי בעבר לא מחייב ניתוח קיסרי גם בלידות הבאות.

– הריון מרובה עוברים – אם כי כיום הנטייה היא, בהריונות של תאומים אשר שניהם במצג ראש, ליילד בלידה רגילה.

– שליית פתח – כאשר השליה ממוקמת בתחתית הרחם ומכסה חלק מצוואר הרחם או את כולו, יש סיכון לשלום האם והעובר והמצב מצריך ניתוח קיסרי.

– מנח העובר ברחם – לקראת הלידה העובר אמור להתמקם ברחם במצג ראש, כך שראשו יהיה הראשון לצאת. אבל לא תמיד זה כך, ויש מנחים נוספים, כמו מנח אופקי ומנח אלכסוני, אשר מחייבים ניתוח קיסרי, ומנח עכוז, אשר בו מרבית הרופאים יעדיפו להפנות לניתוח קיסרי (אם כי מנח זה אינו מחייב ניתוח קיסרי).

– עובר גדול – כאשר על פי הערכת המשקל העובר גדול (4.5 קילו ומעלה, או 4 קילו ומעלה במקרה של אישה עם סוכרת הריון) ויש חשש לקושי בלידה נרתיקית, ובעיקר למצב שבו הכתפיים ייכלאו בתעלת הלידה לאחר יציאת הראש ("פרע כתפיים"), נהוג לבצע ניתוח קיסרי.

– רצון היולדת – ישנם מקרים שבהם היולדת מעדיפה ללדת בניתוח קיסרי, גם ללא סיבה רפואית (לרוב בשל פחד מהלידה או רצון ללדת בתאריך מסוים). עם זאת, הרופאים ממליצים שלא לבצע ניתוח קיסרי אם אין צורך רפואי בכך, משום שהסיכונים בניתוח קיסרי עולים על הסיכונים שבלידה רגילה.

התינוק במנח עכוז? היפוך העובר יכול למנוע ניתוח קיסרי. הכל על היפוך עוברים בכתבה>>

מקרים של סיבוכים שבעקבותיהם יוחלט על ניתוח קיסרי דחוף:

– מצוקה עוברית – למשל, מוניטור עוברי לא תקין או ירידת מים מקוניאליים שעלולה להעיד על מצוקה של העובר.

– חוסר התקדמות של הלידה.

– היפרדות שליה – מצב אשר עלול לסכן את חיי האם והעובר.

– צניחת חבל הטבור (מצב שבו חבל הטבור מגיח החוצה לפני התינוק) או חבל טבור אשר כרוך סביב צוואר התינוק.

– מנח עובר שאינו מאפשר לידה וגינאלית ומתגלה רק במהלך הלידה.

– כישלון בלידה מכשירנית, כמו לידת ואקום או לידת מלקחיים, מחייב ניתוח קיסרי דחוף.

איך מתבצע ניתוח קיסרי?

הניתוח הקיסרי יתבצע לרוב, בעיקר במקרים שבהם הוא מתוכנן מראש, בהרדמה אזורית (אפידורלית או ספינאלית), אשר יתרונה הבולט הוא בכך שבמהלך הניתוח האישה ערה ושותפה ללידת התינוק. ניתוחי חירום יבוצעו לרוב בהרדמה כללית, אשר מתבצעת מהר יותר ומאפשרת חילוץ מהיר של התינוק.

לאחר ההכנות לניתוח (צום, עירוי נוזלים, החדרת קתטר ועוד) ולאחר ההרדמה, מתחילים בניתוח עצמו, כאשר המנתח מבצע חתך בבטן. בעבר נהגו לבצע חיתוך אנכי במרכז הבטן, אך היום מקובל יותר לבצע חתך רוחבי בחלק התחתון של הבטן (קו הביקיני). חתך זה גורם לפחות איבוד דם, אינו מונע לידה נרתיקית בעתיד, ומכיוון שהוא קטן יותר ומבוצע מתחת לקו הביקיני, הוא לא משאיר צלקות בולטות לעין.

לאחר פתיחת הבטן, המנתח מסיט את שרירי הבטן על מנת להגיע לרחם ומבצע חתך ברחם. לאחר פתיחת הרחם, שואבים את מי השפיר ומוציאים את התינוק. לאחר מכן חותכים את חבל הטבור ומוציאים את השליה מהרחם. שלב זה נמשך כ-15-10 דקות. במידה שהיה מלווה עם האישה בחדר, הוא מתבקש לצאת בשלב זה. השלב השני של הניתוח כולל את סגירת החתכים, כאשר את החתך בבטן ניתן לסגור באמצעות תפרים או באמצעות סיכות. שלב זה נמשך כחצי שעה. בתום הניתוח היולדת עוברת לחדר התאוששות למספר שעות, ולאחריו היא עוברת למחלקת יולדות, שם היא נבדקת על ידי אחות. בשעות שלאחר הניתוח, האישה מחוברת לקתטר שדרכו היא נותנת שתן, ועליה להיות בצום כ-12-10 שעות לאחר הניתוח.

הסיכונים הנפוצים בניתוח הקיסרי

למרבה המזל, שיעור הסיבוכים בניתוחים קיסריים פחת משמעותית בשנים האחרונות, והיום מדובר בהליך שגרתי שאחוזי התמותה בו זעומים (אם כי גדולים בהשוואה ללידה רגילה). יחד עם זאת, ניתוח קיסרי הוא ניתוח לכל דבר, ומטבע הדברים הוא מלווה בסיכונים וסיבוכים שונים. הנה כמה מהם:

– זיהומים – למרות שכמות הזיהומים פחתה באופן משמעותי בשנים האחרונות, הסיכון לזיהומים גבוה בניתוח קיסרי פי שניים בהשוואה ללידה רגילה. זיהומים עלולים להתרחש ברחם, באגן, בדרכי השתן או בצלקת של הניתוח, והם מטופלים לרוב באנטיביוטיקה.

– דימום – בניתוח קיסרי היולדת מאבדת דם רב יותר בהשוואה ללידה רגילה, לרוב עד כ-1,000 סמ"ק דם.

– קרע ברחם – במהלך הניתוח עלול להיווצר קרע ברחם, מה שעשוי להוביל לדימום מאסיבי ובמקרים קיצוניים מחייב כריתה של הרחם.

– פגיעה באיברי הבטן – לעיתים תיתכן במהלך הניתוח פגיעה בשלפוחית השתן, בשופכה או במעיים, אשר יש לתקנה בניתוח חוזר.

– סיבוכים בהרדמה – מאחר שהניתוח כרוך בהרדמה, עלולים להתרחש סיבוכים כתוצאה מההרדמה.

בנוסף לכל אלה, כדאי לדעת שמשך האשפוז בניתוח קיסרי ארוך יותר בהשוואה ללידה רגילה (לרוב ארבעה-חמישה ימי אשפוז במקום יומיים-שלושה), וכך גם זמן ההתאוששות מן הניתוח. גם עצמת הכאבים שמהם סובלת היולדת גבוהה יותר אחרי ניתוח קיסרי בהשוואה ללידה רגילה.

* מה לוקחים בתיק לחדר לידה? היכנסי לרשימה המלאה>>