מחלת השעלת: איך מאבחנים וכיצד מטפלים?

השעלת היא מחלה מדבקת שמופיעה בעיקר בעונת המעבר. כיצד תמנעו הדבקה, מה הטיפול האפשרי ומדוע חשוב לחסן
אילוסטרציה: shutterstock

שעלת היא מחלה מדבקת ביותר המופיעה בעיקר בעונת החורף ועונת המעבר. על אף החיסון שניתן ב-20 השנים האחרונות, מחלת השעלת היא עדיין מחלה נפוצה. תינוקות עד גיל שנה נחשבים לקבוצת סיכון, ולכן חשוב להכיר את המחלה לזהות את סימניה, ללמוד כיצד למנוע הדבקות וכיצד לטפל, ולאן יש לפנות בעת הצורך.

מהי מחלת השעלת?

שעלת הינה מחלה זיהומית שמקורה בדרכי הנשימה. היא נגרמת על ידי חיידק בשם בורדטלה פרטוזיס (Bordetella Pertussis). החיידק ממוקם באזור האף והלוע, ולכן ההידבקות הינה דרך נשימה בקרבת החולה.

סימני המחלה

השעלת דוגרת בגוף, ואת הסימנים שלה ניתן לזהות רק לאחר תקופה של בין שבוע לעשרה ימים. בתחילה נראית המחלה כמו התקררות רגילה: גודש באף, עיניים אדומות, חום, תחושת אי-נוחות בגוף, שיעול יבש וחוסר תיאבון. לאחר מכן, כשהמחלה מתגברת, הצינון יתגבר וילווה בשיעור טורדני שעשוי להישמע נבחני. בהמשך ירגיש החולה מותש, עייף, תיתכן מעין תחושת מחנק ולעתים אף מרגישים צורך להקיא.

חשוב לדעת ולא להילחץ: לא כל צינון או שיעול הם מאפיינים של מחלת השעלת. אם התסמינים הללו נמשכים יותר מכמה ימים, פנו לרופא. סביר להניח שהרופא יפנה אתכם למספר בדיקות: משטח גרון ובדיקת דם. באמצעות בדיקת מעבדה יוכלו לאבחן את המחלה.

הסיבוכים שעלולים להופיע אצל תינוקות: שעלת הינה מחלה מדבקת שבמידה ולא תטופל בזמן עלולה לגרום לדלקת ריאות, ברונכיטוס, דלקת אוזניים והתייבשות. תינוקות הסובלים מן המחלה עלולים להתקשות בנשימה, או חלילה לסבול משבר בטבור (שנוצר כתוצאה ממאמץ בזמן השיעול).

קבוצת הסיכון

בשנים האחרונות החלו לחסן נגד מחלת השעלת ולכן השכיחות להידבקות ירדה. יחד עם זאת, תינוקות עד גיל שנה נמצאים בקבוצת הסיכון, בייחוד אם טרם השלימו את קבלת החיסון המגיע בשלבים.

החיסון ניתן במספר שלבים: בגיל חודשיים כחלק מהחיסון המשולש, לאחר מכן בגיל ארבעה חודשים, חצי שנה ולבסוף שנה. תינוק ייחשב מחוסן רק לאחר שהשלים את קבלת כל המנות. חשוב לציין כי ישנן תופעות לוואי לחיסון כמו: חום גבוה וחוסר שקט, אך תופעות הלוואי לחיסון קלות ומינוריות ביחס לתופעות הלוואי של המחלה ולכן חשוב לחסן.

חשוב לציין כי בנוסף לתינוקות, גם בני נוער ומבוגרים נמצאים בקבוצת הסיכון, שכן מערכת החיסון נחלשת עם השנים שחלפו מאז החיסון, ולכן הם עלולים אף הם להדבק.

טיפול בשעלת

תינוקות המטופלים בזמן יתגברו על המחלה, אך עדיין חשוב להיות תחת השגחה רפואית. כאשר המחלה מתפרצת יש צורך לאשפז את התינוק וזאת כדי למנוע הדבקה ולהקטין סיבוכים אפשריים. התינוק יטופל על ידי מתן אנטיביוטיקה למשך כחמישה ימים. חשוב שהטיפול יינתן מהר ככל האפשר, מיד עם זיהוי המחלה.

כאשר המחלה מופיעה אצל תינוקות יש לטפל גם בהרחבת הסמפונות, שכן השעלת עלולה לגרום לקוצר נשימה. במקביל לטיפול האנטיביוטי, כדי להקל על השיעול, ייתכן והרופא ייתן תרופה להקלה על ליחה.

הטיפול דורש השגחה צמודה, מתן חמצן בעת הצורך, ואף עירוי (אם הילד מסרב לאכול). חשוב שטיפול מסוג זה יימשך גם אם יש שיפור במצבו של הילד, וזאת כדי למנוע את התפשטות החיידק.

איך להקל על תינוק הסובל משעלת?

חשוב להקפיד על חדר מאוורר ככל הניתן, להכניס כמה שיותר אוויר נקי לחדר. הקפידו על האכלה במנות קטנות (החשש הוא שאם התינוק יאכל יותר מדי הוא עלול להקיא), וכמובן – שתיית מים, אף היא במנות קטנות, אך לעתים קרובות. המלצה נוספת היא להשתמש במכשיר אדים שעשוי להקל על הפרשת הליחה.

כללי זהירות

הקפידו על כלל החיסונים עבור תינוקכם. הקפידו להשלים את כל מכסת חיסוני השעלת (חיסון של מנה אחת לא יהיה שלם ולא יחסן את התינוק).
אם התינוק משתעל, הקפידו על: האכלה במנות קטנות, מתן שתייה מרובה ככל האפשר (הנקה, תחליפי חלב, מים, מרקים ועוד) במנות קטנות. הקפידו על ניקיון הבית והימנעות מחומרים מזהמים כמו עישון, תרסיסים וכדומה.

במידה ונתקלתם בחולה שעלת אין להיות במגע איתו, משום שהמחלה מדבקת דרך האוויר. ההדבקה נעשית בעיקר בשלבים המוקדמים של המחלה, כאשר הדגירה שלה הוא כעשרה ימים עד שבועיים, וזמן הריפוי אורך כשמונה שבועות ואף יותר.

היו עם היד על הדופק. במידה והצינון נמשך מספר ימים ולא משתפר, במידה והתינוק אינו רגוע, במידה והשיעול טורדני או מציק, אל תהססו – גשו לרופא להיבדק.

הבהרה: האמור לעיל אינו מהווה המלצה רפואית או תחליף לייעוץ רפואי

 

שינוי גודל גופנים