דלקת קרום המוח: איך מזהים וכיצד מטפלים?

דלקת קרום המוח היא מחלה שעשויה להיות נגיפית או חיידקית. היא מתפשטת במהירות והתסמינים שלה כוללים חום גבוה, בחילות והקאות. כיצד מאבחנים את המחלה, האם יש חיסון ומהו הטיפול?
דלקת קרום המוח
אילוסטרציה: shutterstock

דלקת קרום המוח (נקראת גם מנינגיטיס) היא מחלה שתוקפת את מעטפות הרכות של המוח ושל חוט השדרה. המחלה שכיחה יותר בקרב ילדים ובני נוער, אך גם מבוגרים עם מערכת חיסון חלשה עלולים לחלות בה.

גורמי המחלה

ישנם שני סוגים של דלקת קרום המוח: נגיפית וחיידקית. הנגיפית היא הצורה הקלה יותר של הדלקת. יש שלושה מינים של חיידקים שגורמים ליותר מ-80 אחוזים ממקרי דלקת קרום המוח החיידקית. מנינגוקוק, המופילוס אינפלואנזה ופנוימוקוק.

סימני המחלה

  • חום גבוה שמופיע בפתאומיות.
  • כאב ראש קשה שמלווה בכאבים בצוואר, המקשים על הורדת הסנטר לכיוון החזה.
  • חוסר התמצאות ובלבול.
  • בחילות והקאות.
  • במקרים חמורים יותר פרכוסים ואיבוד הכרה.
  • כתמים כחולים על העור בשל דימומים תת עוריים.
  • במקרים נדירים החיידק עלול לגרום לזיהום בדם. מחייב טיפול מיידי.
  • התסמינים מתפתחים בתוך מספר ימים אך לעתים גם בתוך כמה שעות. רובם אינם מאפיינים את דלקת קרום המוח בלבד, ולכן לעתים לוקח זמן עד שעולים עליה.

ההבדלים בין תסמיני הדלקת הנגיפית לבין תסמיני הדלקת החיידקית

רוב התסמינים זהים. אצל תינוקות וילדים קטנים הדלקת עשויה להתאפיין רק בחום, באי שקט ובאדישות. אצל תינוקות שהמרפס עדיין פתוח אצלם עשויה להופיע בליטה.

כיצד יודעים באיזו מחלה מדובר?

כדי לדעת אם הדלקת נגיפית או חיידקית יש לבצע בדיקות ניקור מותני. מדובר בהחדרת מחט דקה ועדינה בין שתי חוליות המותן בגב התחתון, ולקיחת דגימה של נוזל חוט השדרה. שינויים בכמות, צבע או הרכב הנוזל עלולים להצביע על נזק נוירולוגי או מחלה. הנוזל עובר בדיקה במעבדה ולפי תוצאות הבדיקה ממשיכים טיפול או מחכים, במקרה של דלקת נגיפית, עד שהדלקת תעבור. הבדיקה איננה מסוכנת.

הטיפול בדלקת קרום המוח

הטיפול בדלקת קרום המוח החיידקית נעשה על ידי אנטיביוטיקה. דלקת קרום המוח הנגיפית חולפת בדרך כלל מעצמה בין יומיים לשבועיים. יש כמובן להקפיד על מנוחה, שתייה מרובה של נוזלים וניתן לקחת משככי כאבים.

חיידק המנינגוקוק
הגורם המרכזי לדלקת קרום המוח בילדים בגילאי שנתיים עד 18, והוא המסוכן מכולם ויכול להיות אלים ולהתפשט במהירות. הוא נמצא בלוע של כ-20 אחוזים מהילדים, אך אצל רובם הוא נשאר שם בלי לגרום נזק. עשוי לגרום לזיהומים בעיקר בחורף ובאביב. הטיפול בו הוא אנטיביוטי. ישנו חיסון נגד החיידק, אך הוא אינו יעל נגד הזנים שנפוצים כאן בארץ. את החיסון נותנים לקבוצות מסוימות כמו אנשים עם מערכת חיסונית חלשה.

החיידק המופילוס אינפלואנזה
נמצא בהפרשות האף והלוע ומועבר בשיעול, התעטשות ונשיקות. חומרת הזיהום גבוהה בין גילאי חודשיים לשנתיים, ושיא השכיחות הוא בין גיל שישה לתשעה חודשים. כל תינוק מקבל חיסון להמו פילוס בשגרת החיסונים בארץ. החיסון ניתן בארבע מנות, כשהראשונה בהם היא בגיל ארבעה חודשים.

חיידק הפנוימוקוק
שכיחותו של החיידק ירדה באופן דרמטי מאז כניסתו של חיסון הפרבנר לשגרת החיסונים. הפרבנר פועל נגד שבעה זנים של החיידק, והוא ניתן לינוקות מגיל חודשיים ועד שנתיים.

כיצד מונעים הידבקות

  • שטיפת ידיים בתדירות גבוהה מהרגיל (גם הפעוט וגם ההורים והסביבה הקרובה).
  • להימנע מהעברת הפרשות רוק (נשיקות, כלי אוכל משותפים).

 

שינוי גודל גופנים