ריפלוקס אצל תינוקות: איך מתמודדים?

ריפלוקס, או החזר קיבתי ושטי, הוא תופעה נפוצה אצל תינוקות רבים. מהו ריפלוקס אצל תינוקות, למה זה קורה ואיך ניתן להתמודד עם זה?
אילוסטרציה: shutterstock

זה קורה בדרך כלל אחרי הארוחה. התינוק, שזה עתה סיים לינוק או לשתות מהבקבוק, לא נראה מרוצה, למרות שהוא שבע. הוא לא שקט, הוא מתפתל, ובסוף הוא גם פולט או מקיא את תכולת הארוחה. לפעמים זה מתחיל כבר בזמן הארוחה – התינוק, שהתחיל לינוק או ללגום מהבקבוק בהתלהבות, מסרב בפתאומיות להמשיך, בוכה או מקשית את גבו לאחור ולעתים אף פולט תוך כדי. אם הסיטואציה הזו מתרחשת אצלכם בתדירות גבוהה, ייתכן והתינוק שלכם סובל מריפלוקס, או החזר קיבתי ושטי (Gastro Esophageal Reflux).

מה זה ריפלוקס?

מדובר בתופעה ממנה סובלים תינוקות ומבוגרים כאחד, כאשר תוכן הקיבה חוזר לוושט ולגרון. לעתים ריפלוקס יהיה מלווה בבחילות ובהקאות, ולפעמים אין לו תסמינים חיצוניים מיוחדים. מדובר בתופעה הנפוצה במיוחד אצל תינוקות אשר מערכת העיכול שלהם עדיין לא בשלה, ושהסוגר הוושטי התחתון, שהוא השריר שמפריד בין הוושט לקיבה, לא מספיק חזק אצלם, ולכן לא מונע את חזרת האוכל למעלה.

לכך יש להוסיף את העובדה שתינוקות שוכבים רוב היום, מה שמאפשר את החזרה של תוכן הקיבה לוושט. הבעיה לרוב חולפת מאליה סביב גיל שנה – שנה וחצי, עם הבשלת מערכת העיכול של התינוק.

למעשה, מרבית התינוקות פולטים, אבל זה לא אומר שכולם סובלים מריפלוקס. אם התינוק לא סובל מחוסר שקט אחרי כל ארוחה, לא מרבה בבכי וממשיך להתפתח ולעלות במשקל, לרוב אין סיבה לדאגה. הבעיה מתעוררת בדרך כלל כשהריפלוקס גורם לכאבים ולאי שקט אצל התינוק, או כשהתינוק מקיא הרבה ויורד במשקל, ואז יש צורך בהתערבות רפואית.

ההתערבות הרפואית נחוצה כדי למנוע סיבוכים אפשריים של ריפלוקס, כמו ירידה (או חוסר עלייה) במשקל, דלקת בוושט (כתוצאה מפגיעה של חומצת הקיבה ברירית הוושט), אנמיה (בשל דימום קל אך ממושך מרירית הוושט, במידה והיא נפגעת), דלקת ריאות (במידה ותוכן הקיבה מגיע לריאותיו של התינוק), צרידות, התקפי שיעול ועוד.

מה עושים במקרה של ריפלוקס?

כאשר לא מדובר בריפלוקס קשה, יש דרכים רבות להקל על התופעות באופן משמעותי:

* להקפיד על החזקת התינוק במצב מאונך, במנשא או על הידיים, במשך כעשרים דקות לאחר כל ארוחה, ולהקפיד שיוציא אוויר.

* להשכיב התינוק בסל קל לאחר הארוחה למשך כעשרים דקות.

* במהלך היום, כדאי מפעם לפעם להשכיב את התינוק על הבטן (לא בלילה ואך ורק בהשגחה צמודה).

* מומלץ להגביה מעט את ראש המיטה (בזווית של כ-45-30 מעלות) בזמן השינה.

* כדאי לעשות הפסקות קצרות במהלך הארוחה ולאפשר לתינוק להוציא אוויר.

* להימנע מהאכלת יתר ולתת ארוחות קטנות אך תכופות יותר במהלך היום.

* במידה והאם מניקה, כדאי להפחית בצריכת מוצרים שמעלים את חומציות הקיבה, כמו מזון שמן ומטוגן, פירות הדר, עגבניות וקפאין.

אם כל אלה לא מקלים על המצב, הרופא עשוי להמליץ על אחת או יותר מן הדרכים הבאות:

* הסמכת המזון באמצעות דייסה או קורנפלור, מה שיקשה על עליית המזון מן הקיבה לוושט. לתינוקות שאינם יונקים, ישנה פורמולה מיוחדת בשם אנפמיל שבה התמיסה עוברת הסמכה בקיבה.

* שימוש בתרופות שמפחיתות את הפרשת החומצה בקיבה כמו זנטק או לוסק.

* במקרים קיצוניים תישקל גם התערבות כירורגית, ניתוח במהלכו יוצרים שסתום מלאכותי בין הקיבה לוושט.

הבהרה: האמור לעיל אינו מהווה המלצה רפואית או תחליף לייעוץ רפואי

 

שינוי גודל גופנים